1. ביום 4.10.12 ב"כיכר הגולף" בקיסריה ארעה תאונת דרכים בין קטנוע בו נהגה התובעת, (להלן: "הקטנוע"), לבין רכבו של נתבע 1 המבוטח על ידי נתבעת 2 (להלן: הרכב").

2. לגרסת התובעת, התאונה ארעה שעה שהיא היתה עם הקטנוע במרכז הכיכר, לאחר שג'יפ אשר חלף על פניה קודם לכן עקף אותה מימין וגרם לה לסטות שמאלה תוך שהיא נצמדת אל החלק הפנימי של הכיכר. מיד לאחר מכן - במהלך עקיפתה מימין גם כן, פגע רכבו של נתבע 1 בקטנוע וכתוצאה מכך היא נפלה עם הקטנוע אל הכביש.

3. מדו"ח שמאי שצורף אל כתב התביעה עולה כי הקטנוע ניזוק בחלקו הקדמי בעוד שבכתב התביעה טענה התובעת כי רכבו של נתבע 1 פגע עם חזית צד שמאל שלו בחלק האחורי של הקטנוע. יחד עם זה, לנוכח הראיות המלמדות על פגיעה בחלק האחורי של צדו השמאלי של הרכב (ר' תצלום הפגיעה נ/3) ובעיקר לאור גרסת נתבע 1 אשר אישר כי רכבו פגע בקטנוע, אינני סבורה כי יש בשוני שבין ממצאי הנזק בשני כלי הרכב לבין טענות התובעת לגבי מיקום הנזקים, כדי להשפיע באופן מהותי על המסקנות בדבר האופן שבו ארעה התאונה.

4. על אף שכתב ההגנה נוסח (ככל הנראה על ידי נתבעת 2 – חברת הביטוח) כך שעולה ממנו כאילו לטענת נתבע 1 מדובר בתאונה שארעה במהלך "נסיון התובעת לעקוף את רכבו במרווח הצר שנותר בין רכבו לבין מעגל הכיכר", אישר נתבע 1 בהגינותו, בעדותו בפני, כי למעשה הוא לא הבחין בתובעת בטרם פגע רכבו בקטנוע שלה וכי "מה שכתוב בכתב ההגנה זה ניתוח מאוחר על פי השערה".

5. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתצלום הנזק לרכבו של נתבע 1 (נ/3), תצלום מקום התאונה (נ/4) וטופס הודעת נתבע 1 לחברת הביטוח (נ/2), מסקנתי היא כי נתבע 1 הוא זה הנושא באחריות להתרחשות התאונה, ולכן אני מחליטה לקבל את התביעה.

גרסת התובעת בדבר היותה צמודה אל החלק הפנימי של הכיכר לאחר שנדחקה לשם בעקבות עקיפתה על ידי הג'יפ, עובר לפגיעת רכבו של נתבע 1 בה, נשמעה לי מהימנה

וגרסתו של נתבע 1 שאישר כאמור כי הוא לא הבחין בקטנוע אלא רק לאחר שפגע בו, מתאימה גם היא לנסיבות אלה.

8. באשר לנזק – התובעת אמנם טרם תיקנה את הקטנוע ואולם משהניחה היא בפני ראיות בדבר הנזק שנגרם לו והערכת שמאי בדבר עלות תיקון הנזק, כמו גם ראיה בדבר תשלום שכר טרחת השמאי, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בנושא פיצוי בגין תשלום המע"מ גם כשהנזק טרם תוקן (ר' ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, פיסקה 9), הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך עלות התיקון – 2,359 ₪, ו- 600 ₪ שכר טרחת השמאי, סה"כ 2,959 ₪, בתוספת הוצאות בסך 300 ₪, סה"כ 3,259 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.