04 מאי 2014

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשת התובע ליתן צו לגילוי מסמכים ספיציפיים. המסמכים הספציפיים שהתבקש גילויים הינם: הסכם ההתקשרות של הנתבעת עם משרד הביטחון; הסכם ההתקשרות של הנתבעת עם משרד הביטחון בנוגע לאבטחת שגרירויות ישראל בחו"ל.

2. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

המסגרת המשפטית

3. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4. הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, [פורסם בנבו] מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, [פורסם בנבו] מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, [פורסם בנבו] מיום 21.09.2010)

5. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, [פורסם בנבו] (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -  

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

6. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ , [פורסם בנבו] פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית , [פורסם בנבו] פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

7. לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבור שדין הבקשה להידחות, שכן יש בגילוי הסכם ההתקשרות בין הנתבעת למשרד הביטחון פגיעה מעבר לנדרש בצד שלישי אשר כלל אינו צד להליך (משרד הביטחון). בהקשר זה אציין, כי כעולה מתגובת הנתבעת, הסכם ההתקשרות בין הנתבעת למשרד הביטחון מכיל מידע עסקי ובטחוני רגיש ביותר ובין היתר, נהלי עבודה במתקני צד ג' ופרטים נוספים אשר אינם רלבנטיים להליך דנן ובנסיבות אלה, כאמור, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין מקום להורות על גילוי מסמכים גורף ונרחב.

8. המזכירות תקבע את התיק לדיון הוכחות. החלטה לעניין מועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

9. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בתום ההליך.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, (04 מאי 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.