בפני | כבוד השופטת דנה אמיר | |
תובעים | 1. נועם בנימין דרסה 2. נ.מ. פילו שיווק והשקעות בע"מ | |
נגד | ||
נתבע | יובל לה-פרנס |
צד ג' רונן כהן
פסק דין |
לפני תביעה שעניינה תיווך במקרקעין אשר הוגשה ע"י התובעים, כנגד הנתבע, רוכש הדירה, וכן הודעת צד ג' אשר הוגשה ע"י הנתבע כנגד מתווך נוסף אשר עסק בתיווך הדירה.
המחלוקת העיקרית בתביעה דנן היא באשר לזהות הגורם היעיל והזכאות לדמי תיווך.
כן עולות טענות לעניין תום לב והפרת הסכם ע"י הנתבע.
טענות התובעים:
הנתבע שב לבחון את הדירה בשנית כיומיים לאחר מכן, או במועד סמוך לכך יחד עם אביו.
לגרסת התובעים, הדירה הוצגה במחיר התחלתי בסך של 1,190,000 ₪, על פי דרישת בעל הדירה דאז, ערן נחליאלי (להלן: "המוכר").
לטענת התובעים הנתבע יצר קשר עם בעל הדירה בדרך כלשהי ובעל הדירה כלל לא ידע שהדירה הוצגה לנתבע לראשונה על ידי התובעים וכי התובעים זכאים לשכר בגין מכירת הדירה.
התובעים פנו לנתבע בשיחת טלפון לברר את העניין אך הנתבע טען בפניהם כי לא רכש את הדירה וכי אינו זוכר שזו הוצגה לו על ידם. שיחה זו הוקלטה על ידי יובל.
התובעים פנו למוכר אך זה טען כי הוא שילם עמלה לסוכן ממשרד אחר, אשר הציג את הדירה בפני הנתבע, ועל כן סירב לשלם לתובעים את דמי התיווך.
בנוסף, התנהג בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת בכך שהתקשר עם מתווך אחר "לסגירת העסקה" ומשלא הביא לידיעתם כי רכש את הדירה .
עוד טוענים כי התנהג באופן שאדם סביר ונבון לא היה מתנהג ואף התעשר על חשבונם.
בנוסף התעשר הנתבע שלא כדין על חשבון התובעים בכך שנמנע מתשלום השכר לו היו זכאים.
טענות הנתבע:
יתר על כן, התובעים לא צירפו לכתב התביעה את רישיון התיווך שלהם וכי ללא תנאי סף זה אינם זכאים לדמי תיווך.
יובל ורונן רימקס צירפו לתצהיריהם רישיון המתווך שלהם (נספח א' לתצהיריהם).
לטענת הנתבע, יובל הראה לו את הדירה ואמר לו שהמחיר הנדרש עבור הדירה הינו 1,190,000 וככל שתהיה הפחתה, אם בכלל, זו תהיה שולית. הנתבע ביקש שיפעל להפחיתה במחיר. יומיים לאחר מכן הנתבע פנה אל יובל והלה אמר לו כי זהו המחיר ולא ניתן להפחיתו.
הנתבע מבהיר כי זיהה את הדירה רק כאשר נכנס אליה בפועל, וכי חתם על טופס הזמנה למתווך רונן שביט כבר בכניסה לדירה, ברחוב. כאשר הבין שכבר ראה את הדירה ציין זאת בפני רונן שביט והלה הוסיף בכתב ידו על גבי טופס ההזמנה את הכתוב עליו (נספח א' לכתב ההגנה).
רונן שביט עבד יחד עם "רפי נכסים" (להלן: "רפי") על מכר הדירה ושיווקה ולמיטב ידיעת הנתבע חלקו ביניהם בעמלת התיווך שהנתבע שילם לרונן שביט וכי המוכר שילם לרפי.
בנוסף, טוען הנתבע כי חוזה המכר נחתם ביום 5.1.12 וכי בכל מקרה לא קיימת רציפות מהמועד בו יובל הראה לו את הדירה לבין ביצוע ההתקשרות עם המוכר.
טענות צד ג' (רונן שביט):
רונן שביט מכחיש האמור בהודעת צד ג'.
על פי כתב הגנתו, משהודו התובעים כי בעת שהראו את הדירה, לא אחזו בהסכם בלעדיות עם המוכר ומשהודו כי הקשר בינם לבין הנתבע הסתיים, הרי שאין הם זכאים לדמי תיווך שכן לא היוו הגורם היעל לעסקה.
לטענתו, היה במצב של חוסר אונים שכן מתווך נוסף, רפי, דרש את התשלום ממנו והיה עליו להעביר אליו את חלקו. בנוסף, יש לבטל את כתב ההתחייבות מחמת טעות ו/או הטעייה ו/או כפייה ו/או עושק ככל שיתברר שמלוא הפרטים לא גולו לו על ידי הנתבע.
דיון והכרעה:
סעיף 14(א) לחוק המתווכים קובע:
(2012
חוק המתווכים עיגן במידה את הדין אשר היה קיים טרם חקיקתו וקבע הסדר ספציפי אשר חל בעניין . על פיו, רק מתווך העומד בדרישות החוק ובכללן היותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב זכאי לדמי תיווך.
"פעולת המתווך תהא הגורם היעיל להתקשרות החוזית. המבחן הוא מבחן של סיבתיות. אין המתווך יוצא ידי חובתו בעצם הוכחת הסיבתיות העובדתית. אין די בכך שהמתווך הוא גורם מסוים בשרשרת הסיבתית, בבחינת סיבה-בלעדיה-אין. הדרישה היא לגורם שהוא היעיל". (ההדגשה שלי).
ובהמשך:
"...יש להבחין בין גורם מתערב אשר מסייע להתגבר על קשיי המשא ומתן מול גורם אשר יוזם מחדש את המשא ומתן, לאחר שכבר דעך וגווע. במקרה הראשון – אין הדבר שולל את זכאות המתווך המקורי; מה הדין במקרה השני? ניתן לציין – בקווים כלליים – מספר גורמים המצביעים על מידת "היעילות" בסיבתיות: (א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, כגון – נושא הנכס; (ב) הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה; (ג) חלוף הזמן בין ההצעה מקורית עד סיום העיסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 [2] הנ"ל); (ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך – היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; (ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף; (ו) תשלום דמי תיווך על-ידי הצד השני (המוכר או הקונה) ושיעורם; (ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; (ח) הסתמכות הצדדים על-ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל, מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך".
עוד נקבע כי:
"... עצם העובדה שמתווך הציג לפני לקוחו נכס, אין פירושו של דבר שכל עיסקה בנוגע לאותו נכס תזכה את המתווך לעולם בדמי תיווך".
לעיתים מעורב גורם נוסף בפעולת התיווך, שאז יש לבחון מי מהם הגורם היעיל או שיכול שהם ישמשו יחדיו גורם יעיל. לעניין זה ראה: ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נו(1) 842 (2001):
"פעילות מצד גורם נוסף המתרחשת לאחר שנתבצעה פעולת התיווך הראשוני, עשויה לחדש את המשא ומתן שנפסק, אך גם לנתק את הקשר הרלוונטי שבין פעילות המתווך בעבר לבין מימוש העיסקה עד שלא ניתן לזקוף עוד את התוצאה לפועלו של המתווך הראשון. עם זאת, קיום הסכם התיווך נתון ככל הסכם, לחובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב (הוראת סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). צד המסכל את מאמציו של המתווך על-ידי ניצול המידע שנתקבל ממנו לצורך פנייה ישירה לצד האחר לעיסקה תוך עקיפתו של המתווך, מפר את חובת תום-הלב המוטלת עליו. הוא הדין בכל אותם מקרים שבהם פועל צד מן הצדדים בדרך אחרת על-מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך, למשל על-ידי העסקת "מתווך קש".
הצדדים חלוקים ביניהם באשר להשתלשלות האירועים. בעוד שהתובעים על פי כתב התביעה טוענים כי הנתבע לא הביע עניין בדירה, ועל כן לא המשיכו לפעול ולקדם את העסקה, הרי שהנתבע טוען כי הביע עניין בדירה ואילו נציג התובעים, יובל, הודיע לו כי לא תהיה הפחתה במחיר.
הנתבע העיד באופן קוהרנטי וברור כי לאחר שראה את הדירה בפעם הראשונה, הביע עניין בדירה ואף שב לבקר בה שנית ביחד עם אביו. הנתבע העיד כי נאמר לו שהמחיר הינו כמפורט בטופס ההזמנה וכי ככל שתהיה הפחתה המדובר בהפחתה מינורית. כאשר פנה פעם נוספת לאחר יומיים אמר לו יובל כי המחיר הינו 1,190,000 ₪ ולא ניתן להורידו. (עמ' 18 ש' 9-13 לפרוטוקול).
כתמיכה לעדותו, העיד אביו של הנתבע כאשר לדבריו התובעים לא טלפנו לנתבע, וכשהנתבע טלפן לתובעים בעצתו נאמר לו שלא ניתן להוריד המחיר (עמ' 21 ש' 3 לפרוטוקול).
עוד הוסיף הנתבע באשר לקשריו עם רונן שביט. לגרסתו הפעם הראשונה בה הכירו הייתה ביום הצגת הדירה, כאשר רונן שביט הציג בפניו את הדירה.
על פי המפורט בכתב ההגנה ומאומת בתצהיר הנתבע, רונן שביט הציג בפניו את הדירה באופן אקראי לחלוטין והוא זה אשר פעל בנמרצות להתקשרות הצדדים בעסקת רכישת הדירה ואף הביא להפחתה במכירה (סעיף 16 לכתב ההגנה).
בעת עדותו הבהיר הנתבע כי ברגע שנכנס לדירה זיהה אותה כדירה אותה ראה עם נציגי התובעים, לגרסתו חתם על הסכם עם רונן שביט רק לאחר שנכנס לדירה ואף שוחח עם אביו, אשר הגיע למקום. הנתבע לא זכר האם הכיתוב אשר הוסף להסכם נכתב לפני או אחרי חתימתו. (עמ' 17-18 ש' 27-4 לפרוטוקול).
עדות אביו של הנתבע תומכת בעדות הנתבע, אביו של הנתבע מוסיף כי רונן שביט הסביר לו לאורך כל הדרך שלתובעים לא מגיע דבר, ואף אמר להם לא ליידע את התובעים בדבר רכישת הדירה (עמ' 19 ש' 23-25 לפרוטוקול).
בנוסף טען אביו של הנתבע, כי הנתבע והוא אינם אנשים העוסקים בתחום והבהיר כי דאגו לקבל את נספחים א' וה' לכתב ההגנה מרונן שביט.
לגרסתו של רונן שביט, הוא הגורם היעיל במקרה הנדון (עמ' 24 ש' 25 לפרוטוקול) כאשר לדבריו רץ עם הנתבע ואביו לדירה וביצע את עבודתו.
עוד הוסיף, כי בסופו של יום ניתנה לנתבע הנחה בדמי התיווך לאחר משא ומתן קדחתני עם אביו של הנתבע, אשר אף ניהל משא ומתן קדחתני עם המוכר (עמ' 24 ש' 22 לפרוטוקול).
רונן רימקס הצהיר כי הציג לנתבע את הדירה יחד עם יובל וכי הדירה אכן הוצגה במחיר התחלתי, לצורכי משא ומתן, בסך של 1,190,000 ₪.
יובל ורונן רימקס הצהירו כי הנתבע הוא שהורה להם שלא להמשיך במשא ומתן ובכך מנע וסיכל את יכולתם לבצע את עבודתם, להפגיש בין הצדדים, לגשר ביניהם בעניין המחיר ולהשלים את העסקה.
עוד הצהירו כי טענתו של הנתבע לפיה ביקש לנהל משא ומתן בעניין הדירה אך נאמר לו כי אין סיכוי להפחתה במחיר איננה נכונה. לטענתם ידעו כי אין המדובר במחיר אחרון ושניתן להמשיך ולקיים משא ומתן להפחתת המחיר. רונן רימקס אף צירף לתצהירו צילום מסך של הודעות אס.אם.אס משנת 2011 המעידות שידע באותה העת שהמוכר שוקל ברצינות הצעה למכירה בסך 1,150,000 ₪ (נספח 7 לתצהיר של רונן רימקס).
על פי סעיף 6 לתצהירו של יובל, הנתבע התרשם מהדירה ואף שב לבחון אותה בשנית, ככל הנראה עם אביו. בעת עדותו העיד כי לאחר שראה הנתבע את הדירה הוא לא הביע רצון לרכוש אותה וכי יומיים לאחר מכן התקשר לנתבע אשר אמר לו כי אינו מעוניין בדירה (עמ' 12 שורות 24-26 לפרוטוקול). לאחר מכן הבהיר כי לפני השיחה הנ"ל הגיע הנתבע עם אביו לראות את הדירה (עמ' 13 שורה 4 לפרוטוקול).
מעדותו של רונן רימקס עולה כי העד התרשם שהנתבע ואביו אהבו את הדירה (עמ' 15 שורה 5 לפרוטוקול).
לאחר שעומת עם העובדה שבסעיף 11 לתצהירו הצהיר כי לאחר שהוצגה הדירה בפני הנתבע פעמיים טען הנתבע כי אינו מעוניין בנכס וכי אין בכוונתו להמשיך ולהתקדם בעניין.
השיב כי כך נאמר לו "בסוף הביקור איתי" (פרוטוקול 24.2.15, עמ' 15 שורה 25).
מובן ששתי גרסאות אלה אינן יכולות לעמוד יחדיו.
על פי עדותו של רונן רימקס נכח בביקור אחד בדירה בו נכחו הנתבע ואביו. על פי עדות הנתבע ויובל המדובר בביקור השני בדירה.
עדותו הברורה לפיה התרשם שהנתבע ואביו אהבו את הדירה, איננה מתיישבת עם גרסתו לפיה בסוף הביקור נאמר לו ע"י הנתבע כי אינו מעוניין בדירה.
עוד יש לתת את הדעת לכך שלטענתו ביצעו פגישה בין בעל הדירה והנתבע, כאשר לאחר מכן הבהיר כי אמר ליובל "בוא נעשה פגישה" (עמ' 16 ש' 1 לפרוטוקול).
יש לציין כי רונן רימקס לא זכר כמה הציע הנתבע עבור הדירה ואף לא זכר אם צלצל למוכר לאחר שהראה אותה לנתבע, והאם כשעמד בקשר עם המוכר, שוחח עימו לגביי הדירה או נתן הצעה מטעם המוכר. (עמ' 15 ש' 11-12 לפרוטוקול).
גם גרסה זו איננה מתיישבת עם טענתו לפיה בסוף הביקור נאמר לו על ידי התובע שאיננו מעוניין בדירה.
עוד העיד כי אמר ליובל שיש לקיים פגישה בין הנתבע למוכר, לדבריו אף היה בקשר עם בעל הדירה ועדכן אותו. (עמ' 15 שורה 30-32, עמ' 16 שורות 1-5 לפרוטוקול).
יצויין כי לדברי המוכר, המפורטים לעיל, שמע על הנתבע רק מרפי נכסים.
עדותו זו איננה מתיישבת עם תצהירו ואף עם עדותו של יובל באשר לחוסר העניין של הנתבע כאשר יובל מצדו אינו מזכיר את אותה שיחה שנערכה, לטענת רונן רימקס, עם המוכר, את הצורך בתיאום פגישה, וגם המוכר לא זכר פנייה כאמור כפי שפורט לעיל.
נשאלת השאלה מדוע להתאמץ ולתאם פגישה עם המוכר כאשר ברור שהנתבע אינו מעוניין בדירה באם נכונה הטענה שכבר בסוף הביקור הודיע הנתבע שאינו מעוניין.
בנוסף לא הוצגה כל ראיה מצד התובעים בדמות תרשומת בתיק הלקוח, הודעת אס. אם. אס או פלט שיחות לביסוס הנטען על ידי מי מהעדים מטעמם באשר לחוסר העניין אותו הביע הנתבע, אף לא במסגרת אותה שיחת טלפון נטענת על ידי יובל .
בתצהירי נציגי התובעים לא צוין כי נתון זה נמסר לנתבע וגם בעת עדותם בבית המשפט לא העידו העדים מטעם התובעים כי שיתפו הנתבע בנתון זה. מכאן, נראה שעל אף שידעו נציגי התובעים שניתן להפחית המחיר כאמור לא שיתפו התובעים ונציגיהם בכך את הנתבע.
לא ניתן הסבר על ידי התובעים מדוע פעלו כאמור מקום בו העד מטעמם (רונן רימקס) העיד באופן פוזיטיבי כי התרשם שהנתבע ואביו אהבו את הדירה, עת הגיעו יחד לביקור בה, למרות שמידע כזה יכול היה, ולו באותה נקודת זמן, לקדם את העסקה בין הצדדים.
סעיף 8(א) לחוק המתווכים מחיל על מתווך את החובה לפעול בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת ולמסור ללקוח כל מידע שיש בידו בעניין הנכס נשוא עסקת התיווך.
מתווך אשר אינו פועל להפחתת המחיר של דירה בעבור הרוכש ומוסר לו כי זהו המחיר הסופי ואין אפשרות להפחיתו כאשר בפועל מצג זה אינו תואם את המציאות מפר את חובתו כלפי לקוחו ואינו זכאי לדמי התיווך (ראו: תא"מ (חי') 10272-02-11 ב.פ סוכנויות נדל"ן בע"מ נ' בקרמן (פורסם במאגרים המשפטיים) [13.4.2009], ת"א (הרצ') 2614/00 טולדנו רפי נ' אהרוני אלדד (פורסם במאגרים המשפטיים )[25.7.2002].
כן מקבלת אני את גרסת הנתבע באשר לשיחת הטלפון אותה יזם במהלכה נאמר לו כי לא תיתכן הפחתה במחיר, מה שהביא לסיום הטיפול בעניינו של הנתבע ע"י התובעים ונציגיהם.
מכל האמור לעיל עולה כי התובעים ונציגיהם הפסיקו הטיפול בעניינו של הנתבע חרף העניין אותו הביע בדירה ואף לא מסרו לנתבע את מלוא המידע המהותי באשר למחירה, כל זאת טרם החלה התקשרות הנתבע עם רונן שביט.
קבלת טענה זו תהפוך את הוראות חוק המתווכים שהינו חוק צרכני במהותו והוראותיו קוגנטיות לאות מתה, כאשר מתווך יוכל "לשבות" קונה פוטנציאלי, ממש כך, באמצעות החתמתו על טופס ההזמנה ולטעון תמיד שעצם היותו הגורם הראשון אשר החתים את הקונה או הראה לקונה נכס מלמדת באופן אוטומטי על היותו הגורם היעיל.
יובהר כי אין באמור לעיל כדי לקבוע שאין חשיבות להיותו של מתווך המתווך הראשון המציג דירה לקונה בבחינת השאלה מיהו הגורם היעיל, כאשר יתר הנסיבות אף הן מלמדות על היותו של מתווך גורם יעיל.
מהתצהיר המשלים של יובל ונספחיו ניתן לראות שאכן קיים רצף באשר למועדים הנקובים בטפסי הזמנה, וזאת למרות שהיו כמה מועדים ללא כל הצגת דירות ואף שהסדר של המועדים לעיתים לא כרונולוגי (ראה פנקס הזמנות המצורף לתצהיר עדות ראשית משלים של יובל). יתר על כן, המדובר במסמך בכתב הנושא תאריך אל מול גרסת הנתבע שהינה בעל פה.
יש לציין כי בעת עדותו השיב הנתבע כי המועד של תחילת חודש דצמבר הוא על פי הערכתו. (עמ' 17 ש' 7 לפרוטוקול).
יחד עם זאת, משהחלטתי שנציגי התובעים לא טיפלו בעניינו של הנתבע חרף ההתעניינות שהביע ברכישת הדירה הרי שלא די בסמיכות המועד בו הציגו נציגי התובעים לנתבע את הדירה למועד בו הציג רונן שביט לנתבע את הדירה.
בע"א 275/76 מרדכי קלוגמן נ' עובדיה לוי (פורסם במאגרים המשפטיים ) (15.11.1976) דחה בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר קבע :
"היותו של מרווח זמן קצר בין שני ארועים אינו יוצר זכות עצמאית. אין מרווח הזמן אלא עובדה אחת מתוך מסכת ארוכה של עובדות מהן צריך בית המשפט להסיק אם הקשר שנוצר בפועל מקורו במפגש שיצר המתווך בין המוכר לקונה".
אמנם פרק הזמן שחלף בעניין קלוגמן הינו בן חודש וחצי ולא מספר ימים בודדים כמו בעניינו, אולם הרציונל אותו הרציונל.
חרף זאת וחרף העובדה שהתובעים היו הראשונים שהציגו את הדירה לנתבע, אינני מוצאת כי הם בגדר הגורם היעיל ואף לא בגדר גורם יעיל משותף משבחרו להפסיק ולקדם את ההתקשרות בין הצדדים למרות העניין אותו הביע הנתבע בדירה, ומשלא מסרו לנתבע פרטים בדבר הפחתת מחירה של הדירה ל- 1,150,000 ₪.
בסכומיהם מציינים התובעים כי לפי סעיף 2 לטופס ההזמנה מתחייב הלקוח לדווח למתווך מיד על כל משא ומתן המתנהל עמו ו/או עם שולחו בקשר לאחד או יותר מהנכסים וכן מיד עם חתימת הסכם מחייב. לטענתם הנתבע הסתיר מעיניהם את דבר התקיימותו של משא ומתן בינו לבין המוכר ואת דבר ההסכם.
הסתרת העסקה איננה מוכחשת ע"י הנתבע אך אין בעצם ההסתרה כדי להביא למסקנה אוטומטית בדבר זכאות התובעים לדמי התיווך.
מתוך הראיות שהוצגו בפני עולות העובדות הבאות:
א. לתובעים ניתנה ההזדמנות לקדם את ההתקשרות בין הצדדים לביצוע עסקת המכר של הדירה אך הם לא פעלו כאמור ואף לא מסרו פרט מהותי באשר למחיר הדירה לנתבע.
ב. הנתבע לא פעל ליצור קשר עם המוכר או לבקר בדירה עם רונן שביט על סמך המידע בדבר הדירה אותו קיבל מהתובעים.
מקובלת עלי גרסת הנתבע, אביו ורונן שביט לפיה רונן שביט הביא את הנתבע לדירה באקראי מבלי שידע שזו הוצגה לו בעבר על ידי התובעים וללא בקשה ספציפית של הנתבע לראות דירה זו, חשוב לציין כי לא נטענה כל טענה בהקשר זה ע"י התובעים.
ג. רונן שביט פעל להביא להתקשרות הצדדים ואף פעל להפחתת מחירה של הדירה לסך של 1,250,000 ₪.
ד. סכום העמלה המקורי לרונן שביט היה זהה לעמלה לתשלום לתובעים (2%) (נספח א לכתב ההגנה), כך שלא הוכח כי נתבע פנה לרונן שביט על מנת לשלם דמי תיווך נמוכים מאלה שהתחייב להם עפ"י טופס ההזמנה עליו חתם מול התובעים.
בהקשר זה נתתי דעתי לכך שעמלת התיווך הפחתה בסופו של יום לסך של 18,000 ₪ אך לא נטען שזו הייתה ההסכמה מלכתחילה. (ראו בהקשר זה עדות רונן שביט עמ' 24 ש' 18-24 וכן עדות אביו של הנתבע עמ' 20 ש' 14-18 לפרוטוקול).
בנסיבות אלה אינני מוצאת כי הסתרת העסקה או אי הודעה בהתאם לסעיף 2 טופס ההזמנה נישלה את התובעים מדמי תיווך להם הם זכאיים.
בנסיבות כפי שפורטו לעיל, גם לו היה הנתבע מודיע לתובעים בזמן אמת על המשא ומתן המתנהל באמצעות רונן שביט בנוגע לדירה או על עצם הצגתה לו ע"י רונן שביט, הדבר לא היה מביא לזכאותם לדמי תיווך ממי מהצדדים נוכח הממצאים העובדתיים כמפורט לעיל ולאור הוראותיו הקוגנטיות של חוק המתווכים.
ישנם מקרים בהם חוסר תום לב של הלקוח ילמד על היות המתווך גורם יעיל או על סיכול אפשרות מתווך לשמש כאמור, מקום בו בנסיבות העניין פעל כנדרש בעצמו. כך למשל מקום בו הלקוח, אשר קיבל את פרטי הנכס מהמתווך פנה לבעל הדירה בעצמו ועקף את המתווך על מנת להימנע מתשלום דמי תיווך.
בעניינו, הנתבע אמנם לא הודיע לתובעים על התקשרותו עם רונן שביט, אך הדבר ארע לאחר שהתובעים עצמם לא פעלו על פי החוזה, לא המשיכו בשירותי התיווך חרף העניין שהביע הנתבע בדירה ואף לא עדכנו אותו בדבר פרט מהותי. בנוסף, הנתבע כאמור הגיע לדירה עם רונן שביט באקראי ולא בעקבות המידע אותו קיבל אודות הדירה מאת התובעים ונציגיהם ולא נראה כי היה לו כל אינטרס להתקשר דווקא דרך רונן שביט ולא דרך התובעים, כאשר דמי התיווך אשר סוכמו עם רונן שביט עת הציג את הדירה היו באותו השיעור אותו דרשו נציגי התובעים.
לא הוצגה בפני כל ראיה פוזיטיבית לכך שהתובעים או מי מטעמם פנה למוכר בעניינו של הנתבע.
נזכיר את עדות המוכר המצוטטת לעיל לפיה "הנתבע הגיע אלי אך ורק דרך רפי נכסים לא שמעתי עליו דרך רימקס" (עמ' 6 ש' 1 לפרוטוקול).
גם אם תתקבל גרסתו לפיה הוא אוחז או אחז ברישיון כדין בעת החתימה על טופס ההזמנה הרי שלא הוכח בפני שהינו הגורם היעיל ועל כן אין מקום להרחיב הדיון בסוגית צירוף רישיון התיווך.
ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ה, 21 יוני 2015, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
09/03/2014 | החלטה מתאריך 09/03/14 שניתנה ע"י עזריה אלקלעי | עזריה אלקלעי | צפייה |
21/06/2015 | פסק דין שניתנה ע"י דנה אמיר | דנה אמיר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | נועם בנימין דרסה | יאיר קולמן |
תובע 2 | נ.מ. פילו שיווק והשקעות בע"מ | יאיר קולמן |
נתבע 1 | יובל לה-פרנס | דורית דרמן (מי זהב) |
מודיע 1 | יובל לה-פרנס | דורית דרמן (מי זהב) |
מקבל 1 | רונן כהן |