1. ביום 6.2.13 הגיש המבקש, באמצעות בא כוחו; בקשה לאישור פסק בוררות מיום 10.12.12. בפרטי המשיב ציין את פרטיו וכתובתו של עו"ד גמליאל; אשר ייצג את המשיב בהליך הבוררות.

2. ביום 10.2.13 הוגשה הודעה ובקשה מטעם עו"ד גמליאל רונן לפיה הוא ייצג את המשיב בהליך הבוררות בלבד ואינו מיצגו בהליכים נוספים, לרבות בתיק דנן ועל כן, מבוקש להורות על מחיקת פרטיו כמייצג בתיק.

3. ב"כ המבקש הגיב לבקשה. בתגובתו הוא טוען כי בהתאם לייפוי הכוח שהומצא במסגרת הליך הבוררות, עו"ד גמליאל רונן מהווה כתובת להמצאת כתבי בית דין למשיב וכך גם נהגו הצדדים במסגרת הליך הבוררות.

המבקש אף הגיש בקשה "ליתן החלטה בהודעה על בקשה לאישור פסק בוררות ולהורות על אישור פסק הבוררות".

בהחלטתי מיום 19.2.13 קבעתי כי "אמתין קודם לחלוף הזמן שנקבע להגשת תשובה ע"י עו"ד גמליאל".

4. בתשובה לתגובה מבהיר עו"ד גמליאל רונן כי ייצג את המבקש בהליך הבוררות בלבד וייפוי הכוח שניתן לו אינו בתוקף יותר. המבקש אינו חולק על כך שסיים את הטיפול בעניינו ואינו מוסמך לייצגו בכל הליך נוסף; הודע מפורשות לב"כ המבקש כי ייצוגו של המשיב על ידו הסתיים; המשיב מתגורר בארה"ב ואין לו כל קשר עימו.

עו"ד גמליאל טוען כי אינו בגדר מורשה של המשיב ואינו עורך דינו ועל כן, משרדו אינו מען להמצאות למשיב.

5. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי כי יש להיעתר לבקשת עו"ד גמליאל רונן ולמחוק את פרטיו כמייצג בתיק.

6. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א") קובעת כי:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת".

7. עו"ד גמליאל אכן ייצג את המשיב בהליך הבוררות אך המבקש לא הוכיח כי עו"ד גמליאל רונן הינו כיום בא כוחו של המשיב או מורשה מטעמו, באופן המכשיר המצאה למשיבים בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א.

לעניין זה יפה ההחלטה שניתנה ע"י כב' הש' א' פרוקצ'יה במסגרת רע"א 842/00 "רסקו" חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל (2.7.00), שם נקבע בסעיף 6:

"... מושכלות ראשונים הם כי בלא הרשאה פורמלית אין עורך דין מוסמך לייצג לקוח ולפעול בשמו ובמקומו לצורך כל ענין, לרבות לצורך הליך משפטי. שאלת קיומה של הרשאה כאמור הינה שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה. בענייננו טוען וחוזר וטוען עו"ד גולדברג כי אין הוא מורשה לייצג מי מן המשיבים וחזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים. המבקשת לא הצליחה לסתור מצג זה גם במסמכים שהגישה, והקושי הפרוצדורלי אליו נקלעה עקב היות המשיבים תושבי חוץ ונוכח העובדה כי אינם מיוצגים על ידי עורך דין בישראל אינו יכול להוות עילה לעיקום הדין ועיוות המציאות בדרך של הפיכת עו"ד גולדברג לבא כוח המשיבים כאשר הוא אינו מורשה לכך, וכל זאת לצורך פתרון בעיה שנוצרה לענין מסירת כתבי-בי-דין".

כמו כן יפה לעניין זה פסה"ד שניתן בביהמ"ש המחוזי ע"י כב' הש' (כתוארה דאז) ה' גרסטל בע"א 2747/01 (ת"א) WOODWEST ENTERPRISES INC נ' מייקל (16.1.02) שם נקבע כי לצרכי תקנה 477 לתקסד"א על התובע להוכיח שבין עורך הדין לבין הנתבע קיימים יחסי עורך דין – לקוח וכי זהו תנאי שבלעדיו לא ניתן ליתן תוקף להמצאה.

נקבע שם, כי נקודת המוצא היא, שיש לקבל את דבריו של עורך הדין כנכונים, והנטל על המבקש בענייננו, לשכנע את בית המשפט שההמצאה בוצעה כדין ולסתור את המצג שהוצג על ידי עורך הדין.

אמנם, המבקש צירף ייפוי כוח שניתן בזמנו לעו"ד גמליאל ע"י המשיב, אך אין בכך כדי לסתור את טענתו המפורשת של עו"ד גמליאל רונן כי ייפוי הכוח אינו בתוקף יותר והוא לא הוסמך ע"י המבקש לייצגו בהליך שלפני.

גם אם בזמנו ייפוי הכוח לא הוגבל להליך הבוררות בפני הבורר; הרי משפסק הייצוג אין מקום לעשות שימוש בייפוי הכוח ולטעון כי מכוחו רשאי עו"ד גמליאל לייצג את המשיב.

8. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי המבקש הוכיח כי הבקשה לאישור פסק בוררות נמסרה כהלכה למשיב ועל כן, אין להיעתר לבקשה שהוגשה מטעם המבקש ביום 19.2.13.

9. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר תשע"ג, 26 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו