רקע

1. לפני בקשה למתן פסק דין בשל קיומו של מעשה בית דין. בדיון שהתקיים בפני ביום

30.6.13, בנוכחות הצדדים, טענה התובעת כי עילת תביעתה כנגד נתבע 1 בתביעה זו זהה

לזו שנידונה כבר בהליך אחר, שהתקיים נגדו במסגרת תא"מ 3500-07-12 מנורה חברה

לביטוח בע"מ נ' חליל מסרי.

2. עיינתי בתביעה זו אל מול התביעה הקודמת שהוגשה כנגד נתבע 1 על ידי חברת הביטוח

מנורה ומצאתי כי אכן מדובר בתביעות המבוססות על עילה זהה והיא השאלה האם אחראי

נתבע 1 לתאונת דרכים שארעה ביום 26.12.11, בה, כך לפי הטענה, פגע הוא מאחור ברכב

שלישי (מ.ר.98-295-59) (להלן: "הרכב השלישי"), אשר נהדף כתוצאה מכך לעבר רכבה של

התובעת ופגע בו?

3. בתביעה נשוא בקשה זו טוענת התובעת כי במועד הנ"ל, בעת שנהגה ברכבה מסוג סובארו

אימפרזה, מ.ר. 10-394-23, הרגישה לפתע חבטה מאחור, אשר נבעה מכך שרכבו של נתבע 1 (אשר לפי טענתה בכתב התביעה היה נהוג באותה עת ע"י נתבע 2, אלא שטענה זו נתבררה כטעות שהביאה למחיקת נתבע 2 מכתב התביעה), פגע ברכב השלישי וגרם להדיפתו לעבר רכבה. התובעת טוענת כי מדובר בתאונה שארעה באשמתו המוחלטת והבלעדית של נתבע 1 ואשר כתוצאה ממנה נגרם לרכבה נזק ישיר בסך 5,827 ₪. בנוסף לכך תובעת היא תשלום של 270 ₪ בגין ירידת ערך הרכב, 600 ₪ בגין תשלום לשמאי ו- 700 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות (סה"כ – 7,397 ₪).

4. בתביעה נשוא תא"מ 3500-07-12 הנ"ל, העלתה התובעת, שהיא מבטחת הרכב השלישי,

טענות זהות בקשר לאחריותו של נתבע 1 לתאונה .

5. נתבע 1 טען במסגרת אותה תביעה, כפי שהוא טוען בתביעה המונחת בפני כעת גם כן, כי

הוא התנגש ברכב השלישי לאחר שזה כבר התנגש ברכבה של התובעת. עוד טען הוא כי רכבו

היה מבוטח בחברת הביטוח "הראל", אלא שזו הודיעה לבית המשפט כי לא כן, ונמחקה

מכתב התביעה, על פי בקשתה.

6. במסגרת ההליך הקודם שמע כב' השופט נ. ג'השאן את נהג הרכב השלישי, את התובעת

ואת נתבע 1 שהגנתו נוהלה על ידי סוכן הביטוח שלו, אשר ביקש לייצגו גם במסגרת

התביעה שבפני, והחליט לבכר את גרסת נהג הרכב השלישי על פני גרסת נתבע 1. בפסק הדין

נקבע כי התאונה אכן התרחשה כפי שטוענת התובעת, וכפי שטען גם נהג הרכב השלישי.

דיון והכרעה

7. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון "הכלל בדבר מעשה בית דין, ככל שהוא נוגע

להשתק עילה, קובע כי אם תביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך – בית המשפט לא ייזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם אם היא

מבוססת על עילה זהה" (ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו ;

פסה"ד מיום 4.3.10 – להלן פרשת מוסקונה) .

8. השאלה מהי תביעה המבוססת על עילה זהה, אינה טכנית ואין מדובר בהשוואה של שתי

התביעות בלבד, אלא יש לבחון האם מדובר בהתדיינות הנוגעת לאותו עניין ממש, כאשר

אין בהעלאת טענות חדשות, ביחס לאותו נושא, להביא למסקנה שמדובר בהתדיינות

חדשה, מקום בו לא הייתה מניעה להעלות טענות אלו בהליך הקודם.

"כאשר צד להליך מעלה טענה בדבר השתק עילה בשל עילות תביעה זהות, המבחן לו נזקק בית המשפט חורג מן הבחינה הפרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה. הוא בוחן האם על-פי מהות הדברים מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו והאם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים. כמו כן בוחן בית המשפט את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים. (עניין מוסקונה הנ"ל)

9. בהליך הקודם דרשה התובעת (חברת המבטחת את הרכב השלישי) פיצוי בגין הנזק שנגרם

לרכב זה בעקבות התאונה ונתבע 1 אשר לא חלק על הנזק, חוייב בתשלום סכום התביעה.

10. לאחר שבחנתי את שתי התביעות הגעתי למסקנה שחל בנושא הכלל בדבר מעשה בית דין,

שכן השאלה העומדת להכרעה בתביעה שבפני, הוכרעה כבר במסגרת ההליך הקודם, עליו

לא הוגש ערעור והוא חלוט, אפוא.

11. על כן אני מקבלת את התביעה ברובה המכריע, בשל קיומו של מעשה בית דין ביחס לשאלה

האם הנתבע 1 אחראי לתאונה ולנזקיה ומחייבת את נתבע 1 לשלם לתובעת את סכום הנזק

המוכח, 6,697 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות ההליך, בסה"כ 6,997 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים.