<#2#>

נוכחים:

המערערת ובאי כוחה עוה"ד משה יוחאי ואריאל שנאור

ב"כ המשיבה עו"ד סיגל אורבך סולומון

פרוטוקול

ב"כ המערערת:

חוזר על הודעת הערעור.

האירוע נשוא כתב האישום אירע לפני כ-6 שנים.

הבעיה של המערערת היא בעיה שאנו מודעים לה. אך איננו סבורים שהבעיה תיפתר מאחורי סורג ובריח. בעצם מה שבית המשפט קמא קבע שכיוון שהגיעה המערערת לממונה שיכורה, גוזר עליה בית המשפט קמא מאסר בפועל.

אני סבור שענישה מאחורי סורג ובריח במקרה דנן, אינה פותרת את הבעיה.

ישנם מקרים רבים שכאשר אדם נכשל בפעם הראשונה בבדיקה אצל הממונה, אז שולחים אותו שוב לבדיקה.

מדובר במערערת שחייה הם קשים.

המערערת הגיעה ללא כלום לארץ, גידלה את שני ילדיה, בעלה היכה אותה במכות קשות.

לאחרונה נכנסה המערערת לטיפול, כפי שציין תסקיר שירות המבחן.

כאשר בוחנים את נסיבות חייה של המערערת, ואת זה ששני ילדיה נלקחו ממנה, בית המשפט קמא יכול היה לשלוח את המערערת לקבלת חוות דעת ממונה פעם נוספת. שירות המבחן רואה שמדובר בבעיה מורכבת.

המערערת הבינה בחודשיים האחרונים את המעשה שעשתה בפני הממונה, היא הבינה שעשתה מעשה אסור ושלא צריכה להגיע לממונה שתויה.

לאחרונה המערערת חתמה על הסכם גירושין מאוד קשה, לאחר שהיא פרודה מספר שנים וזה השפיע על מצבה הנפשי. ניתן לתת למערערת הזדמנות נוספת. בסופו של יום, זה תלוי אך ורק במערערת.

ב"כ המשיבה:

אנחנו סבורים שאין מקום לשלוח את המערערת פעם נוספת לממונה.

לא ברורה לי טענת חברי על סמך נטענת הטענה שעתה המערערת אינה שותה לשכרה. הרשעתה האחרונה של המערערת הוא מ-4.2012 בעבירה של תקיפת שוטר, הפרעה שוטר, היזק לרכוש.

לא כל כך ברור על סמך מה מתבקש כעת שתישלח שוב אל הממונה. העבירות שהיא עברה בתיק זה אמנם ישנות ואני לא ארחיב בעניין החומרה של התנהגות נגד שוטרת, בועטת וגורמת חבלה לשוטרת אבל אנו רואים שההתנהגות הזו ממשיכה גם אחרי התיק הזה וגם בשירות המבחן ההודיה היא חלקית והאלימות נגד שוטרים לפי התסקיר היא מתקשה לקבל אחריות, מציגה עמדה קורבנית, מצמצמת מחומרת מעשיה, המתלוננת מתמודדת עם גירושין ומנסה לגייס כוחות אבל ההמלצות בסופו של דבר לא תואמות את מה שעולה בפועל גם מול שירות המבחן וגם מול הממונה, מתנהגת לאורך כל הדרך בהתנהגות משולחת רסן ועזת מצח ברוטאלית וגורמת חבלות לשוטרים והשילוב של עבירות תנועה ועבירות כנגד שוטרים שיש בו משום פגיעה ביסודותיה של החברה אני לא רואה איך אנו יכולים להקל עמה כשהיא לא הראתה שום דבר טוב מצדה, לכן התביעה עתרה למאסר בפועל ולפיצוי של השוטרת והיא הגדילה לעשות כשהיא הביאה לממונה שתיה.

בנסיבות אלו אנחנו לא רואים מקום לשלוח אותה שוב לשירות המבחן.

ב"כ המערערת: לעניין לקיחת אחריות חלקית גם במסגרת הטיעונים לעונש הגיש הסניגור תעודה רפואית של המערערת אשר הוכתה על ידי השוטרים. המערערת מודעת בדיוק למה שעשתה, זה יכול להיות שהיא מסוכנת בכביש אך אם יש איזו שהיא דרך ואני סבור שיש דרך וזה נתון לשיקול דעת ביהמ"ש, אם היו נותנים לה פסילה בפועל במקום הענישה, אין ערעור בפני ביהמ"ש אבל המאשימה ניסתה לתקן את גזר הדין לאחר מכן על ידי הוספת רכיב הפסילה וביהמ"ש דחה כיוון שזה לא הוצג במסגרת ההסדר, אנו סבורים שאם ביהמ"ש היה מוסיף רכיב עונשי שהוא בהרבה יותר חמור זה היה עדיף.

למערערת שיחות פרטניות עם גורמי הרווחה. המערערת לא שותה.

אני מבקש שתישלח לתסקיר נוסף. שתי העבירות האחרות הן לא תחת השפעת אלכוהול.

ב"כ המשיבה: כתוב בדו"ח של הממונה שכשהיא הגיעה היא צעקה עליהם.

מפנה לע"פ 1043/06 (מחוזי נצרת), הוטלו על הנאשם 8 חודשים על עבירה נגד שוטר, ע"פ חיפה 1261-11/09 שם הוטלו 14 חודשים וכב' השופט ג'ובראן קובע כי יש ליתן הבכורה לאינטרס הציבורי ואין להשלים עם הפעלת אלימות כנגד עובדי ציבור, הוא הורשע בתקיפת שוטר ונהיגה בזמן שכרות.

מגישה פסיקה.

לפי חוות דעת הממונה צוין שב- 27.12.2012 כאשר התייצבה בפני הממונה היא היתה במצב שהיא מדיפה ריח אלכוהול והיא צועקת ולכן לנוכח בעיית האלכוהול והתייחסותה כלפי מערכת אכיפת החוק, השוטרים והסיכון שהיה פה בכביש, כאשר יש לה 14 הרשעות בתעבורה שכוללות נהיגה באור אדום אנו סבורים שביהמ"ש הטיל עונש מאוזן ואנו מבקשים לדחות את הבקשה לערעור ולדחות את הבקשה לשלוח אותה שוב לממונה על עבודות שירות.

<#3#>

פסק דין

המערערת הורשעה על פי הודאתה בת"פ 38372-08-10 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, תוך סיכון המשתמשים בדרך, ובסירוב להיבדק כדי לגלות ממצאי שכרות, ובתקיפת שוטר ושוטרת בנסיבות מחמירות ונידונה ל- 3 חודשי מאסר בפועל, ל- 6 חודשי מאסר על תנאי ו- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לפיצוי השוטרת בסכום של 1,500 ₪ ול- 3 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערערת עותר להפנותה פעם נוספת לממונה על עבודות שירות, כפי שהופנתה על ידי בימ"ש קמא, ולא התקבלה בשל היותה שיכורה, שכן המערערת כבר אינה שותה לשוכרה.

ב"כ המערערת טוען בהודעת הערעור כי בימ"ש קמא העדיף, שלא כדין, את עיקרון הגמול על עיקרון השיקום ושליחת המערערת למאסר מאחורי סורג ובריח כשש שנים לאחר ביצוע העבירות, הוא עונש לא סביר ולא מידתי.

ב"כ המערערת טוען כי בימ"ש קמא התעלם מהמלצת שרות המבחן שלא להטיל על המערערת עונש שיפגע בהליך הטיפולי והשיקומי אותו היא עברה, וכן לא התחשב במידה הראויה בנסיבותיה האישיות של המערערת כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא.

ב"כ המשיבה מתנגדת להפניית המערערת לממונה על עבודות שירות ומצביעה על חומרת התנהגותה נושא מאסרה, על עברה הפלילי והתעבורתי, ועל העובדה שכאשר התייצבה בפני הממונה על עבודות שירות היתה שיכורה.

עיון בגזר-הדין של ביהמ"ש קמא מעלה שהוא סקר בהרחבה את האמור בתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו, ואשר המליץ על העמדתה של המערערת במבחן והטלת עבודות של"צ ואת טיעוני הצדדים בפניו.

בימ"ש קמא התייחס בחומרה, ובצדק, להתנהגותה של המערערת כאשר נהגה שיכורה, תוך שהיא נוהגת בצורה פזיזה ורשלנית, וכאשר נעצרה על ידי שוטרים שמילאו את תפקידם כדין היא תקפה אותם.

בימ"ש קמא לא התעלם מהאמור בהמלצת שרות המבחן וזקף לחובת המערערת את הרשעותיה הקודמות בעבירות אלימות, לרבות אלימות כלפי שוטרים.

בית משפט קמא אף לא התעלם מנסיבותיה האישיות המורכבות של המערערת ומהודאתה שלימדה על קבלת אחריות, כמו גם חלוף מספר שנים מאז האירועים נושא גזר-הדין ובשל כך הפנה אותה לממונה על עבודות שירות.

דא עקא, הממונה על עבודות שירות לא מצא את המערערת מתאימה לריצוי מאסר בעבודות שירות מאחר והיא התייצבה בפניו כשהיא שיכורה, וכאשר עניין זה מצטרף להרשעת המערערת בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, צדק בימ"ש קמא כאשר בהיעדר דרך עונשית ראויה אחרת הטיל על המערערת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

לא מצאנו לנכון, לאור כל האמור לעיל, לשלוח את המערערת פעם נוספת לממונה על עבודות שירות ומשכך אנו דוחים את הערעור.

המערערת תתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר הדרים, ביום 7.5.13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותה תעודת זהות וגזר הדין של ביהמ"ש קמא.

על ב"כ המערערת לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערערת לריצוי עונשה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז ניסן תשע"ג, 07/04/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערערת.