מונחות בפניי תביעה שבה עותר התובע, שייקה שאולי (להלן -"שאולי"), לביצוע שטר על סך של 30,000 ₪, שטר זה הוגש בלשכת הוצא לפועל בכפר סבא בתיק מס' 17-24380-12 (להלן "שטר חוב"). הנתבעת התנגדה לביצוע השטר בטענות שיצוינו להלן.

לב ליבה של מחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם בת הנתבעת הפרה את הסכם חוזה השכירות, האם היא גרמה נזקים וחובות שונים לדירת התובע .

פתח דבר והשתלשלות העניינים

1. ביום 9.7.10 נחתם הסכם שכירות בין שאולי לבין ריטה וביתה, אנסטסיה רוזנטל (להלן "הבת").
2. לאחר שנה, ביום 12.7.11, בת הנתבעת בחרה להשתמש באופציה ולהמשיך את תקופת שכירות הדירה בשנה נוספת, על כן נחתם חוזה נוסף (להלן "החוזה") התקף עד ליום 31.7.12.
3. במעמד חתימת הסכם הראשון ניתן ציק ביטחון לביצוע הסכם שכירות כדין ע"י הנתבעת על סך של 30,000 ₪.
4. בחודש מאי 2012 בת הנתבעת עזבה את המושכר לאחר שהודיע לתובע כי רצונה לעזוב מטעמים שונים.
5. לאחר 10 ימים נכנס דייר חלופי שאותר ע"י התובע ונחתם בניהם הסכם חוזה שכירות ומכאן נולדה לה תביעה דנן.
6. לית מאן דפליג כי הנתבעת בהתאם לס' כ"ו להסכם השכירות (ראה נספח 2,1 לתצהיר התובע) רשאית לעזוב את המושכר לאחר 6 חודשים אך כל זאת בתנאי שיכנס בנעליה דייר חלופי.
7. לפני שנעיין בעובי הקורה במקרה דנן, אציין כי בין הצדדים הועלתה שאלה האם הנתבעת היא חתומה על החוזה כערבה לקיום הסכם חוזה שכירות או כאחת מן השוכרים. אין זה רלוונטי לתיק זה, הואיל בין כך ובין כך רובצת על פיתחה לשלם חובות במקרה של הפרת חוזה וגרימת נזקים למושכר.

כמו כן בסוגיה דנן נשאל מדוע הנתבעת עזבה את הדירה, מחד נטען ע"י בת הנתבעת כי המשפחה גדלה וכי ברצונם לעבור למושכר רחב ידים, ועוד כי ישנו פגם במושכר שפוגע באורך החיים התקין של הדיירים. מאידך נטען ע"י התובע כי המושכר תקין ואין בו פגם כלשהו ומעולם לא הועלתה טענה זו אלא בעודם מעוניינים לעזוב את הדירה. טענות אלו אינם מעלות ומורידות לנו, כי בהתאם לחוזה באפשרות הדיירים לעזוב את המושכר ולבחור בדירה אחרת בלא שים לב לטעם זה או אחר.

טענות הצדדים

1. שאולי טוען כי בת הנתבעת הפרה את חוזה השכירות שלא הודיעה 45 יום מראש על עזיבתה בהתאם לקבוע בחוזה ועזבה את הדירה כשלושה חודשים קודם סיום החוזה.
2. הנתבעת לא איתרה את הדייר החלופי כפי שנדרש ממנה בהתאם לחוזה אלא התובע הוא זה שפעל לאתרו ולאחר 10 מיום מעזיבתה נמצא דייר חלופי (ראה תצהיר התובע, ס' 15). התובע מעלה כי עיסוק במציאת דייר חלופי "גזלו" ממנו זמן רב תוך כדי פגיעה במשלח ידו.
3. יתרה על כן טוען שאולי כי הנתבעת הותירה את הדירה עם נזקים שונים ובניהם למוצרי החשמל, כריים ומיקרו גל.

זאת עוד ועוד, התובע קיבל את המושכר כאשר ישנם חובות וחשבונות בלתי מסולקים כגון ארנונה ותשלום ועד בית.

1. התובע שלח מס' מכתבי דרישה לתשלום החוב שעומד ותלוי, אך עקב התנגדותה לתשלום החוב המלא, הפקיד את שיק העירבון שבוטל קודם, לכן פנה לגביית החוב במסגרת הוצא לפועל.
2. מאידך טוענת ריטה וביתה כי ביום 27.3.12 פנתה בת הנתבעת אל התובע כי בכוונת לעזוב את הדירה וכי תאתר דייר חלופי בהתאם לקבוע בחוזה שבניהם.
3. הבת עשתה ככל שביכולתה על מנת לאתר שוכר חלופי, אולם עקב הימצאות כתם עובש גדול בקירה שלא טופל כהלכה ע"י התובע לא צלחה לה הדרך במציאת דייר חלופי, וע"כ פנתה לתובע בבקשה לסייע באיתור דייר חדש.
4. התובע נעתר לבקשת בת הנתבעת ועוד לא התנה בתגמול כלשהו בגין איתור זה.
5. ביום 4.5.12 מסרה בת הנתבעת לידי התובע את מפתחות הדירה לאחר כשהיא נקיה וללא פגם כלשהו שנוצר על ידה. והוסיף כי תשלם שכ"ד כל עוד לא ימצא דייר חלופי במקומה.
6. מוסיפה וטוענת כי ביום 12.5.12 הודיע התובע לה כי מצא דייר חלופי. ובאותה עת ביקשה ממנו לשלם את יתרת החובות שחבה לתובע אך דא עקא התובע לא גילה שיתוף פעולה. הנתבעת שלחה לתובע שיק בסך של 2,500 ₪ הכולל בו את החלק היחסי בגין התשלומים עבור 11 ימים הכלול בו שכ"ד, ארנונה, ודמי ועד בית עד לאותה העת.
7. עוד ועוד טוענת בנוגע לנזקים שנגרמו למכשירי החשמל- כי הנזק שנגרם למיקרו גל נעשה כתוצאה משימוש סביר שכן מדובר במכשיר ישן. הכירים היו תקינים באותה עת. לגבי מכונת הכביסה לא כלולה בתכולת הדירה ע"פ נספח להסכם יתרה על כן המכונה הוצאה מהדירה תוך ידיעת התובע שהסכים לכך.

דיון ומסקנות

1. מטעם התובע העיד התובע עצמו. מטעם הנתבעת העידה היא עצמה וביתה.
2. לאחר שמיעת העדים התרשמתי כי הסיבה למעבר דירה איננה נעוצה בפגם במושכר אלא ברצונה של הנתבעת לעבור לדירה אחרת ולכן הייתה רשאית לעזוב אאת המושכר בכפוף לתנאי החוזה.
3. ראשית אפתח ואומר כי לאחר שמיעתי את עדות הנתבעת וביתה, התרשמתי שאכן לא התגוררה הנתבעת בדירה אלא בת הנתבעת היא זו ששכנה במעון התובע.
4. ע"פ החוזה מתחייבת הנתבעת למצוא שוכר חלופי וכך נכתב בזה הלשון (ראה נספח 2 לתצהיר התובע ס' כו):

"... הרי שהשוכר רשאי וזכאי כעבור שישה חודשים למן תחילת חיי ההסכם הנ"ל , להכניס שוכר תחתיו ובלבד שהשוכר החדש , יעמוד בכל תנאי ההסכם הנ"ל לרבות מחיר.... כמו – גם השוכר אחראי בלעדית לפרסום ולהבאת שוכר תחתיו."

הלכה למעשה בת הנתבעת לא עלתה בידה למצוא דייר חלופי אלא התובע הגדיל לעשות ומצא שוכר חלופי.

לפי לשון החוזה אין פיצוי כלשהו בגין הפרה זו אלא אם כן נגרם נזק בעקבות אי מציאת דייר חלופי.

1. דעתי נוחה כדעת דברי הנתבעת אשר היא מתיישבת יותר עם רצף האירועים, וכי היא עשתה כל שביכולתה למצוא דייר חלופי, הנתבעת הודיעה לתובע כי עומדת לעזוב את המושכר, ואכן לא התנגד לכך התובע וכך העידה:

"ש. זה נכון שלא הצלחתי להשכיר את הדירה.

ת. לא הצלחתי להשכיר את הדירה, וגם פניתי אליך באמצע אפריל אמרתי לך שאני מתקשה כי אני עם תינוק אמרת לי בסדר, אני אעזור לך, לא אמרת שזה מותנה בתשלום , אמרת שתנסה לעזור לי"

(ראה פרוטוקול 19.6.14, עמוד 6, סע' 26-30)

1. הנתבעת אף התחייבה לשלם את כל ההוצאות הנלוות בגין עזיבתה, וכך עשתה, לאחר שאותר הדייר החדש, שילמה בת הנתבעת לתובע סך של 2,500 בגין ההוצאות הנלוות הרובצות לחובתה.
2. תמוהה בעניי מדוע הנתבע לא קיבל לידו את התשלום הנדרש ובבד בד תבע מבת הנתבעת סך של 18,072 ₪, תשלום גבוה עשרות מונים(ראה תצהיר התובע נספח 3).
3. נבחן כעת את שאלת מהו נזק שנגרם לתובע בגין הפרת הסכם.

ראשית, במהלך עדות בת הנתבעת היא העידה כי היא מסרה את הדירה נקיה ללא נזקים וכי נעשה "ציק אאוט" בדירה (ראה פרוטוקול 19.6.14, עמוד 6, שורות 30-32) אף התובע לא הכחיש זאת אלא טען כי בזמן הבדיקה לא הבחין בדבר, דבר המעלה תמיהה.

"ש. אתה מכחיש שביצעת צ'ק אאוט בדירה,

ת. לא עברתי חדר חדר ואישרתי בעקרון לא היו פיצוצים בקירות ולא היו סקים חמורים... היא זרקה טלויזיה משומשת ומקרוגל לא עבד, את זה גיליתי מאוחר יותר כשהדייר האחר נכנס."

(ראה שם, עמוד 9, שורות 24-27)

שנית, התובע לא הוכיח לנזק שנגרם ולא הציג דוח חשבוני כי ההתעסקות באיתור הדייר החלופי הפחית את הכנסות החודשיות בעבודתו.

שלישית, הנתבעת מאז ומעולם הסכימה לשלם את הוצאות הנלוות בגין שכ"ד דמי ועד בית וארנונה לאותם 11 יום שהבית היה שומם ללא דייר חלופי ואף ביתר שאת.

רביעית, התובע לא צירף חשבוניות שונות או אסמכתאות על תשלום בגין מוצרי חשמל להם טען כי הם ניזוקו, מלבד חשבונית בגין כריים גז בסך של 599 ₪, אך מעיון בנספח 6 עולה כי הכירים לא נכללו כחלק מרשימת הפרטים המצויים בדירה.

יתרה על כן, התרשמתי במהלך העדות כי מדובר במוצרי חשמל מיושנים וכי נעשה בהם שימוש סביר ואין יכול התובע לגלגל לפתחה של הנתבעת בדבר תשלום מכשירי חשמל חדשים.

אשר על כן אני קובע כי לא הוכח כל נזק שנגרם לתובע כתוצאה מהחלפת השוכר.

אחרית דבר

לאור האמור לעיל דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין לאור הסכום המופרך של התביעה כאשר לא הוכח כל נזק ממשי על אף הפרת החוזה אינני עושה צו להוצאות .

התובע רשאי להיפרע מהשיק אשר ברשותו בסך 2,500 ₪ .

ניתן היום, כ"א אלול תשע"ד, 16 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.