בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

הכונ"ר אינו מתנגד לבקשת החייבת, לאחר ששוכנע כי לא נמצא חוסר תום לב ביצירת חובותיה ובהתנהלותה בהליכי הפש"ר.

ביום 13/6/13 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 137,394 ₪
ל- 11 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך של 100 ₪.

עד מועד הגשתה של חוות הדעת על ידי הכונ"ר הוגשה נגד החייבת תביעת חוב אחת בלבד בסכום של 880 ₪.

המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, על פי הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה [שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 173 (מהדורה שלישית, 2010); כן, ראו: ע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749, 756 (1994); וראו, גם: ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.8.2009)].

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייבת פושטת רגל.

מאחר ובקופת הכינוס הצטבר סכום המאפשר את תשלום תביעת החוב במלואה, לאחר שהחייבת המציאה אישורי מסירה לכל הנושים בדבר המצאת צו הכינוס, ולאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מתן הפטר לאלתר לחייב בכפוף לתשלום תביעת החוב היחידה שהוגשה.

כל ההגבלות אשר הוטלו על החייב בהליך זה, בטלות.

הכונ"ר ישמש כנאמן בהליך

לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר הכונ"ר מכספים שהצטברו בקופת הכינוס עד מועד מתן פסק דין זה.

פסק דין זה ניתן על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.