1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.4.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת, בשעה 13:15 או בסמוך לכך, נעצרה ברמזור האדום שבכיוון נסיעתה בנתיב הימני המאפשר נסיעה ישר או פניה ימינה. עת התחלף האור ברמזור לירוק והצומת התפנה, החלה בנסיעה ישר כשלפתע הגיח לנתיב נסיעתה רכב הנתבעים שפנה מהנתיב השמאלי, המאפשר פניה שמאלה בלבד, ימינה, פגע ברכב התובעת והסב לו נזקים.

3. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה. על אף שבוצעה מסירה כדין של כתב התביעה והזימון לדיון לידי שני הנתבעים.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה עמדה ברמזור בצומת בנתיב הימני בו ניתן לפנות ימינה או לנסוע ישר ואילו הנתבע נסע בנתיב השמאלי המיועד לנסיעה שמאלה בלבד. כשהרמזור התחלף התובעת החלה לנסוע ישר אך הנתבע פנה ימינה בניגוד לחוק ופגע ברכבה.

5. הנתבע 1 התייצב לדיון והודה כי אכן התאונה התרחשה באופן המתואר ע"י הנתבעת, אך לגישתו הנזק הנתבע הינו מופרז שכן שפשף אך במעט את רכבה של התובעת.

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. שנית, הנתבע עצמו מודה כי התאונה התרחשה באופן המתואר ע"י התובעת וכי הוא נושא באחריות. אך, חלק על גובה הנזק בטענה כי נגרם נזק של שפשוף בלבד לרכבה של התובעת.

ברם, התובעת הוכיחה בתמונות וחוו"ד שמאי את גובה נזקיה בגין התאונה. בהעדר הצגת חוו"ד שמאי מטעם הנתבע, לא מצאתי מקום לקבל את טענותיו בעלמא כנגד גובה הנזק.

באשר לנזק הנתבע בגין רכב חליפי מצאתי מקום להפחיתו משהיה באפשרות התובעת לתבוע את המבטח ולקבל באמצעותו רכב חליפי.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,153 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 11.2.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.