<#1#>

פרוטוקול

בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום.

הנאשם:

אני מודה. אנו יודעים היטב את הרצל 31. אני נהג מונית. הורדתי אדם שם , הרצל 31 זה בדיוק בחנות של רוזנפלד. אדם נכה, מתוקף תפקידינו לרדת ולקחת אותו לתוך החנות. כל הסיפור אורך 30 שניות.

<#2#>

הכרעת דין

בהמשך להודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום אני מרשיעה את הנאשם בעבירה על סעיף 5(ג)(1) לחוק העזר לנתניה (העמדת רכב וחנייתו), תשכ"ה – 1965.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אבקש כי יוטל קנס של יפחת מקנס המקור. מדובר ברחוב הרצל שהוא ציר תנועה שבו אסורה עצירה גם על נכים הזכאים להקלות על פי חוק החניה לנכים.

הנאשם:

חוזר על דברי דלעיל.

אני בין הפטיש והסדן מחוייב לסייע לנוסעים שלי.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכך שעצר את רכבו, ברחוב הרצל 31, באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה.

על פי הוראות חוק סדר הדין הפלילי משהורשע אדם בעבירה של ברירת משפט או בעבירה של ברירת קנס, לא יפחת סכום הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות, ועל פי מדיניות הענישה הנקוטה בבתי המשפט לעניינים מקומיים יעלה דרך כלל סכום הקנס שיוטל על סכום הקנס הנקוב בהודעה.

בהמשך לאמור לעיל ובשים לב לנסיבות המקרה עותר ב"כ המאשימה להטלתו של קנס שלא יפחת מסכום קנס המקור.

נטען על ידי הנאשם כי בעניינו התקיימו נסיבות מיוחדות הבאות לידי ביטוי בעיסוקו כנהג מונית ובכך שהחנה במקום על מנת לסייע לנכה, אותו הסיע להגיע לחנות, מחוז חפצו, המצויה בסמיכות מקום.

אינני סבורה כי הנסיבות דלעיל מהוות נסיבות חריגות כאמור בסעיף 230 לחסד"פ. יצוין כי העמידה והחניה במקום בו נרשם הדו"ח אסורה במפורש גם על נכים וזאת חרף הקלות הניתנות לאלה על פי חוק החניה לנכים, ומשום היותו של רחוב הרצל ציר תנועה ראשי, בו מתקיימת אכיפה מוגברת.

יש להניח כי כל אלה היו ידועים לנאשם שהינו נהג מונית ובכל מקרה אין מקום להפחתה מסכום קנס המקור.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם קנס בסך של 250 ₪ או יום מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.