בפניי ערעור על החלטת רשם. על דעת הצדדים, ניתן פסק דין זה על פי החומר הכתוב שבפניי.

1. ההחלטה נשוא הערעור ניתנה ביום 10.2.13 על ידי כב' הרשם ר' שמיע. בהחלטה נעתר כב' הרשם באופן חלקי לבקשת המשיבה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, וקבע כי כתב ההגנה יוגש עד ליום 5.3.13. ההחלטה מבוססת על מכלול הנתונים, ובכלל זה מקום מושבה של המשיבה, היקף החומר הנצרך להכנת כתב ההגנה, והועבדה שבקשת הארכה הוגשה בחלוף המועד שנקבע להגשת כתב הגנה בהחלטה קודמת, מיום 6.1.13.

2. דין הערעור להידחות. המדובר בעניין דיוני, בו מסור לכב' הרשם שיקול דעת רחב. הדברים אמורים ביתר שאת, בשים לב לעובדה שאין מדובר במועד הקבוע בדין. ממילא, לא נדרשים טעמים מיוחדים למתן ארכה. צודקת המשיבה בטענתה, כי ככלל אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בהחלטות בהן מופעל שיקול דעת בנושא דיוני מסוג זה (ראו ע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נ' מרום, פ"ד מח(4) 388 (1994)).

3. לגופו של עניין, אין המקרה מגלה עילה להתערבות כאמור. החלטת כב' הרשם מאוזנת. היא משקפת קבלה חלקית בלבד של בקשת הארכה, בה עתרה המשיבה לארכה של 45 ימים להגשת כתב הגנה. בפועל, ניתן למשיבה פרק זמן העומד על כמחצית מפרק הזמן שנתבקש. הארכה האמורה נותנת משקל הולם לטיעונים שהעלה המערער, בהם חלק בין היתר על טענות המשיבה בבקשתה, הן לעניין סוגיית יפוי הכוח של בא כוח המשיבה והן לעניין לצורך בתרגום של כתבי טענות. הארכה שניתנה נותנת משקל הולם גם לצורך שהועלה בבקשת הארכה, בדבר קבלת חומר ומידע נוסף וליבון סוגיות שונות, והכל בהינתן מקום מושבה של המשיבה. יש להזכיר בהקשר זה, כי המערער הגיש חומר רב, במסגרת תביעה על סכום עתק של 15 מליון ₪. הארכה אף נותנת משקל הולם לכך שהמשיבה פעלה בשקידה סבירה, ופנתה בבקשת ארכה בטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה. בתוך כך, נותנת הארכה האמורה משקל הולם למדיניות הכללית, המבכרת הכרעה בסכסוכים לגופם, על פני מתן פסק דין המבוסס על מחדל כזה או אחר, כפי שמבקש המערער שייעשה.

4. בתוך כך, מאזנת הארכה שניתנה באופן סביר בין השיקולים האמורים, ובין הצורך בניהול ההליך באופן יעיל ואפקטיבי. בהקשר זה נתתי דעתי, בין היתר, גם למועד בו עתרה המשיבה לביטול היתר המצאה לחו"ל מחד, ולמועד בו ניתנה החלטה בבקשה האמורה מאידך. גם מבחינה זו, אין בטיעוני המערער כדי להעלות עילה כלשהי להתערב בשיקול דעתו של כב' הרשם. בהקשר זה גם לא שוכנעתי מן הטיעון, כי המשיבה הייתה צריכה לצאת מן ההנחה כי בקשתה לביטול היתר המצאה לחו"ל תידחה. אף לא שוכנעתי מן הטיעון, המבקש לתקוף את המשיבה על כך שלכתחילה ניתן לבא כוחה ייפוי כוח מוגבל. מדובר בפעולה לגיטימית, המוכרת בדין. אין בתיוגה על ידי המערער כתחבולה כדי לסייע בידו. לא שוכנעתי גם מניסיונו של המערער להיתלות בפסיקת בית המשפט העליון: אין דבר בהלכות בית המשפט העליון השולל את שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט במתן ארכה בנסיבות כגון אלה שהיו בפני כב' הרשם.

5. סוף דבר, הערעור נדחה. בשים לב לתוצאת ההתדיינות, ולמתכונת המקוצרת של ההתדיינות, וכן לכך שהמערער אינו מיוצג, ישא המערער בהוצאות הליך זה בסכום מתון, יחסית, של 2,000 ₪. לסכום זה אין להוסיף מע"מ. הוא ישולם עד ליום 26.4.13.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ג, 19 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.