<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ניסים לוי

ב"כ הנאשמים – עו"ד ממליה

הנאשם 2 בעצמו

פרוטוקול

עו"ד ממליה:

בינואר 2011 – היה בידי הנאשמים רישיון עסק כדין. מציג לתובע.

התובע:

המסמך שמראה לי עו"ד ממליה אינו בכתובת של כתב האישום, אלא בכתובת אחרת.

עו"ד ממליה:

לנאשם 1 יש רישיון עסק בשנת 2006, העירייה הציעה לו לעבור לרחוב רבי עקיבא, נתנה לו היתר בניה למבנה קטן ברבי עקיבא, למשרד של מוניות.

הוא קיבל היתר בניה ויש בידינו מסודר.

שהוא ניסה להעביר את התמרורים התברר שאי אפשר לעשות את זה, הועדה לא אישרה את זה בוועדת התחבורה. המוניות היו בהילל והמשרד היה ברחוב רבי עקיבא שזאת היתה הצעה של העירייה להעביר את זה.

לא היה בעיר יועץ תנועה שנתיים, הגיע יועץ התנועה ויש בידי מכתב שמסביר את כל הסיפור.

יש היתר בנייה ברבי עקיבא ואין שם משרד, אין שם פקידה אין שם כלום.

העיריה שלחה אותו לאשר את רבי עקיבא, זה לא תחנת מוניות זה רק משרד. אחרי שנתיים הציע היועץ המשפטי להתחיל בהליך אחר שלחו אותו למשרד לשילוח מוניות.

הלך הנאשם וקיבל איזה שהוא מכתב להביא אישור מכבי אש, הביא את המסמך, וזה האחרון, שלושה חודשים לאחר מכן יש לו כתב אישום.

אח"כ מתקשרים אליו אומרים כתב האישום זה טעות, בוא תיקח את רישיון העסק.

המשרד לא מאוכלס, העיריה שלחה אותו לאשר תחנה ויש לו אישור לתחנה, ברגע שהעיריה הבינה שהיא שלחה אותו להליך לא מתאים שלחה אותו למשרד לשילוח מוניות ולאחר מכן הגיע כתב אישום.

יש לו רישיון עסק לתחנת מוניות.

התובע:

ראשית, כפי שהוצג, רישיון העסק שיש לנאשמים לא רלוונטי לכתב האישום, לא מתייחס לכתובת שבה מתבצעת העבירה.

עיון בחומר החקירה מצביע בבירור על כך שברחוב רבי עקיבא מתבצעת פעילות לאותו מבנה, מציג לחברי תמונות.

פרט לכך, הסנגור טועה בכך שהאישור האחרון היה אישור של כיבוי אש, העובדה לא נכונה.

לאחר ההפסקה:

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשמת 1 תודה ותורשע, הנאשם 2 יודה בביצוע העובדות נשוא כתב האישום ונימנע מלהרשיעו.

בהתחשב במצב הרפואי של אישתו של הנאשם 2, ראיתי מסמכים בהפסקה, בהתחשב בעובדה שלנאשמים יש כיום רישיון זמני לניהול העסק, נסכים לקנס מקל בסך של 2500 ₪.

וביחס לנאשם 2 נבקש כי ביהמ"ש יקבע על סעיף 72ב לחוק העונשין כי הנאשם ביצע העובדות נשוא כתב האישום וביהמ"ש יטיל עליו התחייבות ללא הרשעה.

ב"כ הנאשמים:

אני מודה לחברי, מבקש שביהמ"ש יאמץ הסדר הטיעון.

הנאשמת 1 מודה בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

<#3#>

החלטה (ביחס לנאשם 2)

בהתאם להוראות סעיף 72ב לחוק העונשין, הנני קובעת כי הנאשם ביצע העובדות המיוחסות לו בכתב האישום, אולם אינני מרשיעה את הנאשם.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך של 4000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק רישוי עסקים.

ההתחייבות הינה לתקופה של שנתיים. ההתחייבות תחתם היום במזכירות ביהמ"ש.

לא תחתם ההתחייבות יאסר הנאשם 2 ל – 7 ימים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תשע"ג, 06/06/2013 במעמד הנוכחים.

<#5#>

הכרעת דין (ביחס לנאשמת 1)

הנני מרשיעה את הנאשמת 1 בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תשע"ג, 06/06/2013 במעמד הנוכחים.

גזר-דין – ביחס לנאשמת 1

הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בעבירה של עיסוק בעסק טעון רשיון ללא רשיון, עבירה על סעיפים 4, 14 ו- 15, 16 ו – 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968.

מפי הנאשמת למדתי כי נכון להיום אוחזת הנאשמת 1 ברישיון עסק זמני.

כמו כן הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה, חסכה מזמנו של ביהמ"ש. בנסיבות אלו, הדברים משמשים כשיקול לקולא.

לאור טיעוני הצדדים כפי שנפרסו בפני ביהמ"ש בפרוטוקול ומחוצה לו, הנני מאמצת את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשמת 1 את העונשים כדלקמן:

1. קנס בסך 2,500 ₪.

הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.7.13 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

1. הנאשמת תחתום על כתב התחייבות להימנע מהעבירה על חוק רישוי עסקים לתקופה של שנתיים מהיום. סכום ההתחייבות 5000 ש"ח. לא תיחתם ההתחייבות, תיאסר הנאשמת ל- 7 ימים. ההתחייבות תחתם היום במזכירות ביהמ"ש.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תשע"ג, 06/06/2013 במעמד הנוכחים.