בתאריך 30.7.12, בכפר יאסיף, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובעת, הנהוג על ידה ובין רכב הנהוג על ידי הנתבע 2 (להלן "הנתבע") והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

הנני נותנת אמון מלא ומוחלט בכל דברי עדותה של התובעת על אופן קרות התאונה.

הנני קובעת כי בעת שהתובעת נסעה לדרכה בכביש, הנתבע שחנה בצד ימין הדרך החל בנסיעה, תוך סטיה אל נתיב נסיעת התובעת ופגע עם הפינה הקדמית שמאלית של רכבו בדופן המרכזי ימני של רכב התובעת.

הנני דוחה את דברי עדותו של הנתבע על אופן קרות התאונה ואינני מקבלת את גרסתו כי התאונה התרחשה בעת שהיה בעצירה מוחלטת ואילו התובעת היא שפגעה ברכבו.

לקביעתי, סימני הנזק שברכבים תומכים באופן מלא בגרסת התובעת על אופן קרות התאונה.

אינני מקבלת את טענות נציגת הנתבעת 2, כאילו קבלת גרסת התובעת היתה מחייבת סימני נזק אחרים ברכב הנתבע.

רכב הנתבע נפגע בפינה הקדמית שמאלית שלו ובחלק של הדופן הקרוב לאותה פינה וכל אותן פגיעות הינן תוצאת סטיתו של הנתבע אל עבר רכב התובעת ופגיעה בו.

קבלת דברי הנתבע על אופן קרות התאונה, בהתחשב בסימני הנזק שברכבים, היתה מחייבת קביעה כי רכב התובעת חלף על פני רכב הנתבע ובשלב מסוים סטה רכב התובעת שמאלה ופגע עם הדופן של רכבו בפינה הקדמית שברכב הנתבע, הנמצא בעצירה.

התובעת שללה כל סטייה מנתיבה ואף הנתבע עצמו לא ראה כי רכב התובעת נמצא בסטיה כלפי רכבו שלו.

גם אם הנתבע לא ראה את רכב התובעת עובר לתאונה, הרי שמיד עם רעש המכה היה עליו להבחין כי רכב התובעת נמצא בזווית כלפי רכבו, כאשר רכבה סוטה ימינה בחוזקה כלפי רכבו, דבר שאף לגרסת הנתבע לא התרחש.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכח שהנתבע נהג ברכבו ברשלנות ובחוסר זהירות, יצא ממקום חניה שבצד ימין הדרך וחדר אל תוך נתיב הנסיעה של התובעת, אותה לא ראה כלל קודם לכן, כאשר אינו בודק כלל את מצב התנועה המתנהלת בדרך אליה הינו מבקש להיכנס.

הנני קובעת כי הנתבע הוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הוכח כי בתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים בסך 7,615 ₪ וירידת ערך בסך של 1,600 ₪, כנקבע בדוח השמאי.

כן, נשאה התובעת בשכר טרחת השמאי בסך של 1,250 ₪.

בסך הכל 10,465 ₪

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת את הסך של 10,465 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובעת את הסך של 900 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"ג, 22 יולי 2013, בהעדר הצדדים.