תביעה כספית-נזיקית שהוגשה בבית-המשפט לתביעות קטנות, על סך של 4,555 ₪.

התובעים טוענים, כי הנתבע פגע ברכבם וגרם לנזק.

הנתבעים מכחישים את אחריותם לנזק הנטען וכן, את הסכומים הנתבעים.

התובע טוען, כי דו"ח השמאי שהוגש משקף את אירוע הפגיעה בחלקו האחורי של רכבו על-ידי רכב הנתבע. בדוח השמאי מצוין, כי לרכב נגרמו נזקים בגינם נדרשו תיקוני פחחות, צבע, חשמל וחלקי חילוף.

הנתבע צילם את החלק האחורי של הרכב, מיד לאחר התאונה. עובדה זו איננה מוכחשת על-ידי התובע והוכחה באמצעות הצילום שהוצג לי, הנושא את תאריך התאונה ובו מזוהה רכב התובע.

הטענה לפיה גרמה הפגיעה ברכב לשבירת פנס אחורי-שמאלי נסתרת באמצעות התמונה שהוצגה. תמונת הרכב כפי שהוצגה, אינה מלמדת על נזק כלשהוא שנגרם לרכב ומכל מקום, גם אם נגרם נזק כלשהוא, אין הוא כולל את כל האלמנטים המצוינים בחוות-הדעת השמאית.

לצערי, לא ניתן ליתן אמון בגרסתו של התובע, בעניין הזיקה שבין הפגיעה שהתרחשה לבין הנזקים הנטענים. סבירה בעיני יותר גרסת ההגנה, הטוענת כי הפגיעה היתה קלה ולא הותירה נזק.

הואיל וכך, אני קובעת כי עצם הקשר הסיבתי שבין אירוע הפגיעה לבין התרחשות הנזק לא הוכח.

לפיכך, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הדחיה, בסך של 500 ₪.

המזכירות תשלח עותק פסק-הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.