בקשה לביטול החלטתי מיום 18.10.13, במסגרתה הוריתי על ביטולו של פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת בתיק זה בהעדר הגנה, לאחר שלא ניתנה תגובת התובע לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין על אף החלטתי מיום 1.9.13, המורה לו לעשות כן, ובתוך 20 יום.

התובע טוען כי הבקשה לביטול פסק הדין לא הומצאה לו וכי לא קיבל החלטת בית המשפט.

עיון בתיק בית המשפט מלמד כי החלטתי מיום 1.9.13 הומצאה לב"כ התובע ע"י מזכירות בית המשפט (ובאותו האופן בו הומצאה לו ההחלטה מיום 18.10.13 המבטלת את פסק הדין – באמצעות הדוא"ל, ואשר נתקבלה).

אף ההחלטה מיום 18.10.13 הומצאה כאמור לב"כ התובע, וזאת ביום 21.10.13. הבקשה לביטול ההחלטה הוגשה ביום 6.11.13.

בנסיבות אלה, ומאחר ולא מצאתי טעם והצדק לביטול החלטתי, אין מקום להיעתר לבקשה.

הותרת פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת בהעדר הגנה, מבלי לשמוע טענותיה, על אף האמור לעיל וחרף העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי הנתבעת פינתה את המושכר זה מכבר, הינו בלתי מידתי בנסיבות העניין ויש בו כדי לפגוע בנתבעת יתר על המידה.

מובן, כי ככל שבפי התובע טענות לעניין הוצאותיו, וודאי רשאי הוא להעלותן במסגרת ההליך, ואולם, טוב יעשו הצדדים לו יסדירו עניין זה ישירות ביניהם, ללא צורך בקיום הליך משפטי בשאלות הנלוות לעיקר, אשר יכביד על הצדדים בהוצאות נוספות.

לאור כל האמור, החלטתי מיום 18.10.13 בעינה עומדת.

למען הסר ספק, על הנתבעת להגיש כתב הגנה בתוך 15 יום, שאם לא כן יהא רשאי התובע ליטול נגדה פסק דין.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ד, 27 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.