1. לפניי בקשת המבקשת למחיקת התביעה כנגד המשיבה 2 ללא צו להוצאות ולחילופין - תוך השתת ההוצאות, ככל שתיפסקנה לטובת משיבה 2, על המשיבה 1.

2. המבקשת ילידת 1978, הגישה תביעתה כנגד המשיבות שתיהן בגין נזקי גוף לאחר שנפלה לטענתה לבור המצוי בשטח מגרש חנייה הסמוך לקניון גירון בעיר אשקלון.

3. המשיבות הגישו כתב הגנתן ומשנוכחה המשיבה 1 כי מגרש החנייה בבעלותה, בניגוד לסברתה, נוהל מו"מ לפשרה עם ב"כ המבקשת ונתגבשה הסכמה עקרונית על גובה הפיצוי.

4. ב"כ משיבה 1 פנה אל ב"כ המשיבה 2 בבקשה שתסכים למחיקתה ללא צו להוצאות ונענה ע"י בא כוחה כי תסכים למחיקתה, אלא שהיא עומדת על פסיקת הוצאות לטובתה.

5. המבקשת נסמכה בבקשה על הטיעונים הבאים:

* למבקשת אין הכלים לברר מי בעלי השטח ולכן בחרה להגיש תביעתה כנגד שתי המשיבות. טרם הגשת כתב התביעה פנה ב"כ המבקשת למשיבות שתיהן, וכל אחת מאלו דחתה דרישתה בטענה כי אין השטח בבעלותה.

* החניה סמוכה לקניון ומשרתת את לקוחותיו ולכן אחראית המשיבה 2 לבטיחותם.

* לא ראוי כי משיבה 2 תעמוד על הוצאותיה נוכח השלב המוקדם בו מבוקשת המחיקה.

6. המשיבה 1 הגיבה לבקשה וציינה כי טעות בתום לב לעניין בעלותה בשטח בו מעדה המבקשת יכול ותתרחש ובנסיבות אלו כאשר טרם התקיים דיון ועל מנת לאפשר להביא התיק לסיומו, יש למחוק המשיבה 2 ללא צו להוצאות. עוד טענה כי למיטב ידיעתה, חברת הביטוח המבטחת את משיבה מס' 2 היא חברת איילון ומניהול תיקים קודמים מול חברה זו, משיבה 1 ויתרה על הוצאות משפט הימנה ולכן כך היה ראוי מצידה לעשות.

7. המשיבה 2 בפתח תגובתה טענה כי יש מקום לדחיית התביעה נגדה ולא למחיקתה.

כן ציינה כי עם קבלת מכתב הדרישה מאת המבקשת פנתה היא לקבלת ייעוץ משפטי וכבר אז הובהר למבקשת כי עסקינן בשטח העירייה.

אילו הייתה המבקשת עורכת ברור פשוט במחלקת ההנדסה בעירייה, היתה מגלה, בנקל, זהותו של הבעלים. לעניין טענת ב"כ משיבה 1 הוסיפה וטענה כי חב' איילון אינה המשיבה בתיק ולכן אין כל רלבנטיות לפירוט התנהלות בתיקים קודמים מולה.

8. בתשובתה טענה המבקשת כי חרף טענת המשיבה 2, לפיה על המבקשת היה לערוך ברור במחלקת הנדסה בעירית אשקלון, אין להסיר ממנה אחריות. עוד טענה כי ב"כ משיבה 1, לאחר בדיקה, הודיעה למבקשת כי הבעלות בחניה היא של המשיבה 2, ועל זאת הסתמכה. מכל מקום טענה כי הברירה באם למחוק או לדחות את התביעה כנגד המשיבה 2 נתונה, בשלב זה של ההליך לה בלבד.

9. המבקשת מבקשת למעשה להפסיק תביעתה כנגד משיבה 2 ואפשרות זו נתונה על פי הוראת סעיף 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אלא שלבית המשפט שיקול דעת בכל הנוגע לאישור הפסקתה של התביעה אם במחיקה ואם בדחיה של זו, כמו גם לעניין פסיקת ההוצאות (ראה רע"א 6846/11 שאול ויסמן נ' בעלי זכויות בחלקה 10 (13.12.11).

בהשלמה לאמור יוזכר כי הכלל הנוהג בפסיקה הינו כי בעל דין אשר זכה לסעד המבוקש על ידו, זכאי להוצאותיו. ראה: ע"א 428/83 "אורט" ישראל נ' בנימין מזרחי ואח' (31.12.83); ד"ר זוסמן/ סדר הדין האזרחי, מהדורה רביעית, פסקה 640; ע"א 270/60 וולטר ויינשטיין נ. פקיד השומה ת"א 1, פד"י טו' 558.

10. לאחר בחינת טענות הצדדים כולם מצאתי מקום לקבוע כדלקמן:

ראשית ובכל הנוגע לעצם הפסקת התובענה, הרי שבוודאי שיש מקום להתיר זאת על רקע הההתפתחויות המתוארות ובנסיבות הענין בדרך של מחיקת התביעה ולא בדרך של דחייתה, כך משעסקינן בשלב מקדמי ביותר בו טרם נערך ברור ונקבעו קביעות המקנות יתרון למשיבה 2 ומשלא ניתן לומר כי הפניית התביעה כנגד המשיבות שתיהן נעוצה היתה בניצול לרעה של ההליך המשפטי מצד המבקשת.

שנית ובכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, הרי שהתוצאה מדברת בעד עצמה והמשיבה 2 זכאית להוצאותיה. עם זאת, הבקשה הוגשה בשלב מוקדם מאד של ההליך, טרם התקיים קדם משפט. יתרה מכך, המבקשת הזדרזה בבקשתה וצמצמה טרחת המשיבה 2 חרף קיומו של מקור נטען נוסף לאחריותה של זו שאינו נעוץ בבעלות בשטח.

לא ניתן אף להתעלם מהנסיבות שאילצו את המבקשת לצרף את המשיבה 2 כנתבעת ומכך שמיד עם היוודע למבקשת דבר זהותו של הבעלים, פנתה היא להפסיק תביעתה, אם כי ומאידך פתוחה היתה בפניה האפשרות להקדים ולהעמיק חקור בכל הנוגע לזהות הבעלים.

אוסיף ואומר בהקשר זה כי בית המשפט אינו יכול להיתלות במחוות, ככל שהיו בעבר, בין ב"כ הצדדים - המשיבות - בכל הנוגע לפסיקתן של הוצאות, אולם ראוי בהחלט להביא בחשבון טענת המשיבה 1 לפיה טעות תמת לב היא שהביאה לעמדתה הראשונית ולהוסיף אם כי מעבר לצורך כי ראוי כי תבחן מצד המשיבה 2 טענה זו.

בהינתן האמור ומתוקף שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בפסיקתן של הוצאות, מצאתי מקום להורות כי הן המבקשת והן המשיבה 1 תשלמנה למשיבה 2 הוצאות בשיעור של 1,200 שקלים כל אחת ופתוחה הדרך בפניהן להביא נתון זה בחשבון במסגרת הידברותן.

התביעה כנגד משיבה 2 נמחקת.

תוך 20 ימים יודיעו ב"כ המבקשת והמשיבה 2 תוצאות הידברותן.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.