<#2#>

נוכחים:

עו"ד רמי עותמאן ב"כ המערער

המערער הובא ע"י שב"ס

עו"ד ליאת גלבוע-אמיר ב"כ המשיבה

פרוטוקול

ב"כ המערער:

על המערער הוטל עונש שכלל בין היתר חילוט של רכב, הטלת קנס בסך של 2,500 ₪ וחילטו למערער סכום של 1,170 ₪ שהיה עליו. כלומר, המערער שילם קנס על עבירה זו כ-3,700 ₪.

אני סבור שכל העונשים האלה, כולל 5 חודשים מאסר בפועל, אינם מבוטלים.

בסופו של יום, הרכב שימש את משפחת המערער, במיוחד את אביו שהשתמש ברכב. הרכב שווה כ-3,000-4,000 ₪. אני סבור שהרכב לא צריך להוות עונש נוסף עבור המערער, אלא אני סבור שמשפחתו יכולה להפיק תועלת מהרכב, במיוחד שחברתי בהגינותה אמרה לבית המשפט מחוץ לפרוטוקול שהמדינה תפסיד מחילוט הרכב הזה, כפי שידוע רכב שהוא פחות מ-15,000 ₪ המדינה לא מחלטת, כי עלות החילוט עולה כ-8,000 ₪ להעמדת הרכב במכרז, אני יודע את הדברים מתיק אחר.

לכן, בנסיבות העניין, אני סבור שהעונשים שהוטלו על המערער הם עונשים כבדים כשלעצמם, ובמיוחד למערער שמורשע פעם ראשונה בעבירה של הסעת שב"חים, וחילוט הרכב נמצא בשיקול בית המשפט.

אם בית המשפט לא היה מטיל קנס ולא היה מחלט את כספו של המערער, היינו יכולים להבין שזה חלף. אך במקרה זה בית המשפט קמא גם שלל רישיון, גם מאסר בפועל, גם קנס וגם חילוט כספי, כלומר, בית המשפט קמא הלך על כל רכבי הענישה האפשריים, לכן אני סבור שקנס של 2,500 ₪ יכול להיות במקום חילוט הרכב ואני מבקש להחזיר את הרכב למערער, כדי שמשפחתו תמשיך להשתמש בו, ובמיוחד שערכו הכספי מועט ועומד כ-6-7 חודשים שצריך טסט מחדש ותחזוקה שזה הוצאת כספים נוספת על הרכב.

ב"כ המשיבה:

המערער הסיע שישה או שבעה שב"חים והפריע לשוטר במילוי תפקידו, זה קרה בספטמבר 2012, כשהוא הסיע ברכב עם חלונות מכוסים במדבקות כהות, כשהתבקש לעצור הוא המשיך בנסיעה, עד שהנתיב נחסם. המערער יצא מהרכב וברח רגלית.

המערער הודה בכתב אישום מתוקן ונשלח לתסקיר חובה, כשהוצהר שאין הסכמה לעונש.

אני מגישה פסיקה לגבי חילוט לפי סעיף 39, כאשר מדובר ברכב ששימש לביצוע עבירה, אפשר לחלט את הרכב כבר בעבירה הראשונה.

בית משפט קמא מפרט את כל הנימוקים לחילוט הרכב, מפנה לפסק הדין.

אנחנו סבורים שזו עבירה שהבסיס שלה כלכלי, והחילוט הוא עוד פן שפוגע באלמנט הכלכלי.

שוחחתי עם קצין החילוט שאישר לי שברמה הפרקטית המדינה לא תרוויח מחילוט הרכב, ועל פניו קנס הוא רווחי יותר, אך ישנם שיקולים נוספים. ההיבט הכלכלי הוא לא חזות הכול, יש גם היבטים תקדימיים וערכיים. המערער ביצע עבירות פליליות ויש לחשוב על המסר שמישהו רואה את המערער חוזר עם הרכב שבוא הסיע שב"חים.

בנוסף, לא נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא.

ב"כ המערער:

המערער לקח את השב"חים כטרמפ ולא עוסק בהסעת שב"חים. יש להבדיל בין אנשים כאלה לבין אנשים שזה עיסוקם.

<#6#>

פסק דין

המערער הורשע בבית משפט השלום ברמלה (כב' השופט אבו שחאדה), עפ"י הודאתו בעבירות של הסעת שבעה תושבים זרים בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ובהכשלת שוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין (ת"פ 3119-09-12).

בית משפט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר בפועל; 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים; חודשיים פסילת רישיון וחודשיים פסילת רישיון על תנאי; וכן קנס בסך 2,500 ₪ וחילוט סכום של חלף 1,170 ₪ במזומן שנתפסו בכליו בעת מעצרו. בנוסף, הורה בית משפט קמא על חילוט רכב מסוג פולקסוואגן, מודל 1994.

הערעור דנן מכוון כנגד רכיב חילוט הרכב בלבד.

המערער טוען, כי ההחלטה על חילוט הרכב סוטה מרף הענישה המקובל בעבירות בהן הורשע, בהינתן רכיבי העונש האחרים, כפי שפורטו. עוד טוען המערער, כי בהחלטה לחלט את הרכב התעלם בית משפט קמא מנסיבותיו האישיות המשפחתיות של המערער, בהיותו צעיר, נשוי לאישה בהיריון, אשר יש חשיבות לרכב למטרות חיוניות משפחתיות. המערער הפנה לתסקיר שירות המבחן, אשר תיאר בהרחבה את המצוקה הכספית בה מצויה משפחתו.

בית משפט קמא ביסס את חילוט הרכב על סעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, לפיה ניתן לחלט רכב אשר באמצעותו מבוצעת עבירה. חילוט הרכב אינו חלק אינטגרלי מהעונש ומטרתו למנוע מנאשמים לשוב ולבצע עבירות עם הרכב, באמצעותו בוצעו העבירות בהן הורשעו נאשמים.

בנסיבות אלו, לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט ביחס לחילוט הרכב.

אשר על כן, הערעור נדחה.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ז סיון תשע"ג, 26/05/2013 במעמד הנוכחים.