1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות בנשק בניגוד לסעיף 144 רישא וסיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 26.7.12, החזיק הנאשם בתוך משרד הנמצא במסעדה שבבעלותו בנשק: צינור מתכתי דמוי אקדח, עט מאולתר המסוגל לירות באמצעותו כדורים מתוצרת קליבר LR 22 ובכוחו להמית אדם או להזיק לו וכן החזיק בתחמושת: 22 כדורים בקליבר LR 22.

הסדר הטיעון

1. ביום 14.6.16 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע , ישלח לשירות המבחן. עמדת המאשימה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס והתחייבות. ההגנה תיטען פתוח, תוך הסתפקות במאסר מותנה.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

1. בתסקיר מיום 1.1.17 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 54, נשוי ואב ל-2 בגירים. הנאשם ניהל מסעדה בבעלותו ששימשה גם כאולם אירועים. לפני כ-4 שנים המסעדה פשטה רגל בעקבות העבירה ובעקות מצב בטחוני רעוע.

באשר לעבירה הנוכחית מסר הנאשם כי את הנשק קיבל מאחד מהאורחים במסעדה לאחר שהאורח ראה את אוסף כלי הנשק המדומים התלויים על קירות המסעדה (הוצגו תמונות של האוסף לבית המשפט). שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוקט גישה מצמצמת ביחס לעבירה.

שירות המבחן מסר כי אין בידו להעריך את המסוכנות הנשקפת מהנאשם בשל היעדר מוכנות של הנאשם לאפשר היכרות מספקת, נמנע מלבוא בהמלצה בעניינו.

1. בתסקיר מיום 9.5.17 כי לדברי הנאשם מכר את כל אוסף הסכינים שהיו ברשותו וכי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי. באשר לחלקי הנשק שנמצאו ברשותו מסר כי לא היה צריך להקל בכך ראש, הביע חרטה על אופן התנהלותו והביע נכונות לבצע של"צ. שירות המבחן ציין שהנאשם שיתף בפתיחות רבה יותר מבעבר. לאור האמור, המליץ שירות המבחן על ענישה בדמות של"צ, מאסר מותנה וקנס משמעותי.
2. בעניינו של הנאשם הוגשה חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות אשר מצא את הנאשם מתאים לריצוי מאסר בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת הנסיבות, לדבריה מתחם העונש ההולם בעבירה של החזקת תחמושת נע בין 0-12 חודשי מאסר ובעבירה של החזקת נשק נע בין 12-48 חודשי מאסר. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה לתמיכה בטיעוניה. ב"כ המאשימה מודעת לכך שהוצג הסדר שחורג לקולה מהמתחם ועל כן עתרה לאמץ ההסדר ברף העליון שבו.
2. ב"כ הנאשם הגיש תמונות צבעוניות (מסומן נ/1) של אוסף העתקי כלי הנשק אשר היה תלוי על קירות משרדו של הנאשם, לדבריו בעקבות העבירה מכר הנאשם את כל האוסף. ב"כ הנאשם ציין שהנאשם הודה ולקח אחריות, הפנה לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה (5 שנים), לכך שהנאשם פשט רגל, נסע לעבוד בחו"ל לפרנסתו בכדי להשיב חובותיו ולא התחמק מן הדין. ב"כ הנאשם הפנה לגילו של הנאשם (55) ולמצבו הבריאותו (חולה סכרת) וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו.
3. הנאשם ביקש לומר דברים. לדבריו מדובר באוסף שהחזיק בו במשך 30 שנים וכי הוא לקח אחריות על כל מעשיו ומצטער על הטעות. הנאשם ציין כי מכר חלק מהאוסף וזרק את השאר. ציין שהוא כותב שירים ושייצג את מדינת ישראל במדינות רבות כזמר. עוד מציין כי היות ונפגם קולו אין ביכולתו לעבוד.

דיון

מתחם העונש ההולם

1. הערך המוגן שנפגע הינו הגנה על שלומו וביטחונו של הציבור.

בית-המשפט העליון עמד על חומרת עבירות בנשק בע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' סלימאן (19.1.14):

"עבירות המבוצעות בנשק – לרבות רכישה, החזקה ונשיאת נשק – טומנות בחובן פוטנציאל סיכון הרסני לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו. החשש הוא כי נשק המוחזק שלא כדין ישמש לפעילות עבריינית העלולה להביא לפגיעה ואף לקיפוח חייהם של אזרחים תמימים. אכן, "התגלגלותם" של כלי נשק מיד ליד ללא פיקוח עלול להוביל להגעתם בדרך לא דרך לגורמים פליליים ועוינים. אין לדעת מה יעלה בגורלם של כלי נשק אלה ולאילו תוצאות הרסניות יובילו. ודוק: הסיכון שנשקף לשלום הציבור צריך להילקח בחשבון על-ידי כל מי שמחזיק בידו נשק שלא כדין – גם אם אינו מחזיק בו למטרת ביצוען של עבירות אחרות. עצם החזקת נשק בעל פוטנציאל קטילה מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות טומן בחובו סיכון, באשר המחזיק בו נתון תמיד לחשש שיתפתה לעשות בו שימוש, ולו ברגעי לחץ ופחד".

1. העונש המרבי שנקבע לעבירה זו בחוק הינו 7 שנות מאסר.

עבירת החזקת נשק היא עבירה שהוכרה בפסיקה "כמכת מדינה" שפגיעתה בשלום הציבור ובטחונו היא קשה גם אם לא הוכח שנעשה שימוש פלילי בכלי הנשק ועל כן מצדיקה ענישה משמעותית (ראו גם: עפ"ג 27417-11-15 ( מרכז) מדינת ישראל נ' עבד אל רחים (17.1.16), 49160-11-15 (מרכז) מדינת ישראל נ' נאסר (10.4.16), עפ"ג (מרכז) 15337-10-14 ג'אבר נ' מדינת ישראל (7.12.14).

1. מידת הפגיעה בערך המוגן אינה ברף הגבוה בשים לב שהנשק והתחמושת הוחזקו במשרד, לא נעשה בהם שימוש, ובסופו של יום לא היתה פגיעה קונקרטית בבטחון הציבור.
2. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך שעסקינן בנשק מאולתר, דמוי עט, לכך שלדברי הנאשם קיבל את הנשק על מנת לצרפו לאוסף העתקי כלי הנשק שתלוי על קירות משרדו, לכך שלא נעשה שימוש בנשק, הנשק לא היה טעון, הוחזק במקום שאינו נגיש לציבור הרחב. לא נטען כי הנאשם עשה שימוש לרעה בנשק או תכנן לעשות כן.
3. על מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות בנשק ניתן ללמוד, בין היתר מפסקי הדין שלהלן:

• ע"פ 5646/15 תיהאווי נ' מדינת ישראל (14.2.16), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת נשק בצוותא. הנאשם החזיק באקדח טעון במחסנית שהוסלק מתחת לשטיח. נקבע מתחם העונש ההולם ע בין 9 חודשי מאסר ל- 3 שנות מאסר. הנאשם נידון ל- 15 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה.
• ע"פ 2398/14 אלהזייל נ' מדינת ישראל (8.7.14), המערער הודה והורשע בעבירה של החזקת נשק ותחמושת. המערער נתפס כשברכבו אקדח ובו מחסנית עם 8 כדורים וקופסא נוספת ובה 38 כדורים נוספים. נקבע מתחם של 24-10 חודשי מאסר בפועל. נגזרו על המערער 13 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. ערעור נדחה.
• ע"פ 3288/14 מדינת ישראל נ' קריספל (24.8.14), הנאשם הורשע בעבירות של החזקת נשק והחזקת רכוש חשוד כגנוב. הנאשם החזיק באקדח ומשתיק קול אשר היה טעון במחסנית ובה שבעה כדורים. נקבע מתחם בין 6 ל – 22 חודשי מאסר. נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. התקבל ערעור המדינה על קולת העונש. העליון העמיד עונשו על 18 חודשי מאסר בפועל.
• ע"פ (מרכז) 18780-06-14 עאזם נ' מדינת ישראל (14.9.14), הנאשם הורשע בהחזקת אקדח וכדורי אקדח ברכבו. לנאשם עבר פלילי. נקבע מתחם הנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר. נגזרו על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל. נדחה ערעורו של הנאשם.
• ע"פ 7502/12 כוויס נ' מדינת ישראל (25.6.13), הנאשם הודה והורשע בעבירה של החזקת נשק. הנאשם החזיק בביתו באקדח, שתי מחסניות לאקדח ו- 15 כדורי אקדח. הנאשם נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה.
• ע"פ 5604/11 נאסר נ' מדינת ישראל (5.10.11), הנאשם הודה והורשע בעבירה של החזקת נשק ותחמושת. בחזקת הנאשם נתפסו אקדח ומחסנית ובה 8 כדורים. הנאשם נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה.
• ע"פ (מח' מרכז-לוד) 39796-06-12 חטיב נ' מדינת ישראל (20.3.13), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת נשק וחלק מנשק שלא כדין. על הנאשם הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל. ערעור הנאשם נדחה.
• עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 12058-07-12 זמירו נ' מדינת ישראל (21.10.12), הנאשם הודה והורשע בעבירה של החזקת נשק. הנאשם החזיק במחסן בשני אקדחים ובהם מחסניות תואמות, וכן מחסנית תואמת נוספת. הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל. נדחה ערעורו של הנאשם.
• ע"פ (מח' מרכז–לוד) 57617-02-14 ריאן נ' מדינת ישראל (16.11.14) הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות בעבירה של החזקת נשק והחזקת אביזר נשק ותחמושת. הנאשם החזיק בסמוך לביתו רובה מאולתר טעון במחסנית תואמת. נקבע מתחם הנע בין 8 ל – 18 חודשי מאסר. הנאשם נידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל. נדחה ערעורו של הנאשם.
• ת"פ (מחוזי חי') 13416-09-16 מדינת ישראל נ' ג'אלולי (9.5.17), הנאשם הודה והורשע בעבירות בנשק. הנאשם, יחד עם אחר, נסע והוביל ברכב תת מקלע מאולתר עם מחסנית ריקה אשר היה עטוף במגבת ומונח מתחת למושבו. במהלך חיפוש נתפס הנשק. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-30 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים וצו מבחן זאת משיקולי שיקום.

1. לאחר שבחנתי את כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבות התיק שבפניי, נע ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל- 20 חודשי מאסר.

גזירת עונשו של הנאשם

1. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

• זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות על מעשיו בהזדמנות ראשונה.
• לנאשם הרשעה קודמת בעבירה של תקיפה סתם, עם זאת לא מצאתי ליתן לכך כל משקל בשים לב שההרשעה התיישנה.
• לקחתי בחשבון את העובדה שמאז ביצוע העבירה חלפו 5 שנים וכי לא נפתחו תיקים נוספים.
• לקחתי בחשבון את התרשמות שירות המבחן כי הנאשם הורתע מההליך הפלילי, בעל יכולות תפקוד תקינות במישור התעסקותי, וכי ביטא רצון לנהל אורח חיים נורמטיבי.
• לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את גילו ומצבו הבריאותי.
• לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן לשקול ענישה בעלת אפיק שיקומי.
• לקחתי בחשבון את ההסדר שהוצג בין הצדדים. המאשימה בהגינותה אישרה כי ההסדר שהוצג על ידה חורג לקולה ממתחם העונש ההולם. על פי ההסדר ההגנה תבקש להסתפק במאסר מותנה בעוד המאשימה תעתור למאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות.

1. לאחר ששקלתי כל אלה, ולאור חומרת העבירה לא מצאתי כי ניתן לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת רכיב של מאסר. לא מצאתי כי קיימים שיקולי שיקום המצדיקים חריגה כל כך משמעותית ממתחם העונש ההולם. שירות המבחן לא המליץ על העמדתו של הנאשם במבחן.

עם זאת, בשים לב לכל יתר השיקולים שפורטו לעיל, ובשים לב להסדר שהוצג בין הצדדים, אשר ממנו ניתן ללמוד כי גם לשיטת המאשימה הנסיבות בתיק זה שונות וקלות יותר מהמקרים הרגילים של החזקת נשק ותחמושת, מצאתי להקל באופן משמעותי בעונשו של הנאשם.

1. לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. הנני מטילה על הנאשם מאסר לתקופה של 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, במשקם אשקלון בכתובת האופה 14 אשקלון.

הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 3.9.17 בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות שירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום

להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

ב. מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירות בהן הורשע למשך 3 שנים מהיום.

ג. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

ד. קנס בסך 1000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים החל מיום 1.9.17.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ז, 13/07/2017 במעמד הנוכחים.