התובעת העמידה את תביעתה, אך ורק על הפיצוי בגין העלבון שספגה לדבריה, מאת הנתבע 2, במהלך טיול לדרום אמריקה.

דומה, כי הדברים בתיק זה יצאו מכלל פרופורציה ומכלל שליטה.

התובעת עלבה בנתבע 2 באופן קשה ואילצה אותו להחזיר תשר שקיבל, הגם שהיא מודה כי הדריך את המטיילים בצורה מקצועית וטובה.

הנתבע 2 עלב בצורה קשה בתובעת, בציבור והלבין את פניה.

הוא לא היה אמור להגיב באופן זה, גם אם נפגע בעצמו קודם לכן. כך מצופה ממדריך מטיילים לנהוג, בגדלות נפש ובהתעלות, מעצם תפקידו.

יחד עם זאת, בנסיבות העניין לא מצאתי להביא לידי ביטוי את התרשמותי זו בחיובים כספיים, לא כלפי התובעת ולא כלפי הנתבע 2. אני מניחה כי כל צד למד לקחיו מן הפרשה.

התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותק פסק-הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, ה' חשון תשע"ד, 09 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.