כפי שהובהר בהצעתי העדכנית- מסתבר כי התובע נעדר מעבודתו שנה ו-4 חודשים עד הגיעו לגיל הפרישה, (למעשה לא שב לעבודה), ועל כן הפסדיו חושבו לשנה ו-4 חודשים ולא ל- 4 חודשים כפי שחושבו בתחילה.

המל"ל קבע לתובע נכות בשיעור של 100%, (כולל נכה נזקק), למשך שנה. המומחה קבע נכות מלאה ל- 4 חודשים וכן ל- 4 חודשים נוספים בשיעור של 30%. הנחתי כי יפסקו לתובע הפסדי שכר לעבר בגין נכות זמנית בשיעור גבוה יותר מזו שנקבעה ע"י המומחה. בגין התקופה שהיה אמור לשוב לעבודתו ולא שב - זכאי התובע להפסד שכר חלקי.

יש להביא בחשבון הפרשות מעביד לקרן השתלמות לא שולמו בתקופת ההיעדרות וכן אובדן הפרשה לפנסיה.

התובע נותח פעמיים , עסקינן בשני שברים. סבורני כי פיצוי בסכום של 50,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני אינו על הצד הגבוה.

התובע מתהלך בצליעה ועל כן נדרש להוצאות נסיעה מוגברות ולעזרת צד שלישי לעבר ולעתיד. התובע הגיש קבלות בגין הוצאות.

לאחר שהבאתי בחשבון את תשלומי המל"ל ושאלת החבות סבורני כי הצעתי העדכנית הינה במתחם הסבירות.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ו, 11 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.