בעלי הדין הסמיכוני לפסוק בתיק זה בדרך הפשרה, לפי הוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984.

במרכז התביעה נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 1.9.12.

אין בין הצדדים מחלוקת בשאלת האחריות. המחלוקת שלפני התמקדה כל כולה בשאלת הנזק ובעניינה של זו טען התובע כי כל הנזקים שנגרמו לרכבו, בתאונה המדוברת, כפי שאלה פורטו ווערכו על ידי השמאי מטעמו, הם תוצאה ישירה של פגיעה ברכבו על ידי רכב מבוטחה של הנתבעת.

הנתבעת, מן הצד האחר, הכחישה את הטענה הנ"ל וטענה כי לא כל הנזקים שבגינם נתבע פיצוי, נגרמו כתוצאה מהתאונה וכי חלק מן הנזקים המפורטים בחוות דעתו של השמאי מטעמו של התובע, אינם קיימים בכלל.

מטעמם של בעלי הדין הוגשו חוות דעת של שני שמאים והשמאים נחקרו לפני.

כמו כן, נחקר לפני היום התובע עצמו שלא נכח בתאונה, בעת שזו קרתה.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים ושקלתי אותן ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי טענות הצדדים על כל המצורף להם, לרבות תמונות הנזק, מצאתי מקום לקבל את התביעה באופן חלקי, ובהתאם לכך, הריני פוסקת בתיק זה לפשרה כלהלן:

הריני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 17,000 ₪.

בנוסף לסך הנ"ל תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים הפסוקים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת, אחרת- יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.