<#1#>

נציג המאשימה המתמחה בועז כהן

הנאשם וב"כ עו"ד רמזי סקיס

פרוטוקול

<#2#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של ניסיון תקיפה סתם לפי סעיף 379+25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (ב) לחוק; ואיומים לפי סעיף 192 לחוק, לפי המפורט בו.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, הורשע בגינו, והופנה לקבלת תסקיר, וחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

לעניין העונש- המאשימה תעתור ל-3 חודשי עבודות שירות לצד רכיבי ענישה נלווים, ככל שהתסקיר יהיה חיובי (שיתוף פעולה עם השירות, קבלת אחריות והמלצה חיובית), וככל שהתסקיר יהיה שלילי- תגביל עצמה המאשימה ל-6 חודשי עבודות שירות, מע"ת וקנס.

ב"כ הנאשם יטען חופשי לעניין העונש.

ככל שהנאשם ימצא לא מתאים לביצוע עבודות שירות- יטענו הצדדים באופן חופשי, ללא תלות בתסקיר.

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 16.3.14 עולה כי הנאשם מוכר לשירות מהשנים 1995-2006, ותקופת מבחן בשנת 2007.

הנאשם, תושב קלנסואה כבן 42, עובד כעוזר נהג בחברה. הוא נשוי ואב ל-5 בנות בגילאי 1-8. אשתו כבת 40, עקרת בית, סובלת מנכות ברגלה עקב תאונת דרכים, ומקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי.

הנאשם הוא הבכור מ-8 אחים במשפחת מוצאו, בגילאי 23-42. שניים מהם מרצים מאסר בפועל בגין עבירות סחר בסמים. אביו נפטר לפני כ-11 שנים, סבל ממחלה נפשית, אמו כבת 65 עקרת בית.

על רקע בעיותיו הנפשיות של האב, גדל הנאשם במשפחה שאופיינה בבעייתיות בתפקוד, מצוקה כלכלית קשה, כמו גם באווירה מתוחה והתנהגות אלימה של האב כלפי בני המשפחה ובין האחים.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ולאחר מכן עבד עם אביו בתיקון אופניים עד גיל 25. בהמשך עבד בעבודות בניין, ומזה כ-6 שנים עובד באורח רציף וסדיר כעוזר לנהג בחברה לאיסוף ומחזור (הציג מסמכים על עבודתו)

ביטא חשש מגזר הדין שיפגע בהמשך עבודתו ובפרנסת משפחתו מאחר והינו מפרנס יחיד.

מגיליון רישומו הפלילי עולה כי לחובתו 9 הרשעות קודמות מהשנים 1990-2006, בעיקר בגין עבירות אלימות, ומאז שנת 2006 ועד לעבירה דנן- לא נפתחו נגדו תיקי משטרה.

בשנת 2006 הועמד במבחן השירות למשך שנה, במהלכה השתתף בקבוצה טיפולית המיועדת לגברים שהופנו לשירות בגין התנהגות אלימה כלפי בנות זוגן. הנאשם שיתף פעולה כנדרש, הגיע לפגישות באופן רציף, שיתף מעצמו באופן אותנטי ופתוח, וההתרשמות הייתה כי נתרם מההליך הטיפולי שעבר.

בהתייחסו לעבירה נשוא הדיון- מודה בביצועה ולוקח אחריות על התנהגותו, מתאר כי פעל באופן אימפולסיבי כתגובה להתנהגותו של אחיו, המתלונן, בגינה חש מנוצל ומקופח ע"י אחיו ואמו. לדבריו -מדובר בסכסוך משפחתי בעניין חלוקת רכוש.

כיום לא נמצא בקשר עם אמו ואחיו, ועל כן לא היו בידיו פרטים ליצירת קשר עמם. לכן, אין בידי השריות התייחסות לאירוע הדין ולמצב היחסים ביניהם כיום.

השירות התרשם כי מדובר בדינמיקה משפחתית בעייתית, בה חש הנאשם דחוי ומקופח, ועל כן הגיב באופן אימפולסיבי.

מבטא חרטה כנה על התנהגותו לצד צער ואכזבה על עובדת ביצוע העבירה, לאחר כ-7 שנים בהן נמנע ממעורבות בפלילים בכלל, והתנהגות אלימה- בפרט.

ניכר כי מבין את האסור והסיכון שבהתנהגותו ומודע לקיומן של דרכים אלטרנטיביות ותואמות ללא שימוש באלימות, שלפיהן עליו לנהוג לצורך קבלת זכויותיו המשפחתיות- פרמטרים המצמצמים באופן משמעותי את הסיכון להישנות התנהגותו.

לאור האמור, העריך השירות כי אין צורך בהשתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי נוסף בעיתוי הנוכחי, ועונש חינוכי קונקרטי בביצוע של"צ הולם מקרה זה, כיוון שיחבר בין התנהגותו של הנאשם לאחריותו לתוצאותיה באמצעות תרומה חברתית, ומאידך- יאפשר לו להמשיך בעבודתו ולא יפגע בפרנסתו.

4. מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 17.3.14 עולה כי על סמך מסמך מרופא מטפל הנאשם סובל מעודף משקל והפרעות נפשיות. עבר ביקורת פסיכיאטר לפני זמן רב, אינו מטופל בתרופות, וחו"ד שהציג אינה כוללת חו"ד פסיכיאטרית. הוסבר לו כי עליו להביא חו"ד עדכנית מרופא פסיכיאטר. רופא משפחה המליץ על עבודה "במסגרת מסודרת".

הנאשם ריצה פעמיים בעבר עבודות שירות ותפקודו היה תקין.

אינו כשיר בשלב זה לריצוי עונש בעבודות שירות, אלא לאחר אישור פסיכיאטרי כמבוקש.

מחוות דעת משלימה מטעם הממונה מיום 26.3.14 עולה כי שובץ לעבודות שירות במוסד "רוחמה" בכפר סבא, החל מיום 15.5.14. נמצא כשיר לריצוי עונשו בעבודות שירות ללא מגבלה.

5. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי לנאשם עבר פלילי עשיר, כשהרשעתו האחרונה הינה משנת 2006.

נוכח התסקיר וחוות דעת הממונה -עותרת המאשימה ל-3 חודשי עבודות שירות.

מהתסקיר עולה כי הנאשם אינו יכול להיתרם מהליך טיפולי, והומלץ על עונש של"צ על מנת שלא תפגע פרנסתו.

לאור עברו הפלילי וחומרת העבירות בהן הורשע, יש להטיל עליו ענישה ממשית ומוחשית בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.

בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשם כי רקע הסכסוך הוא היחסים בין הנאשם לאחיו המתלונן בשל השכרתו של המתלונן את חצר הבית לפועלים סודנים המאיימים על ילדיו של הנאשם, שהינו אב ל-5 ילדים.

המתלונן בנה קיר חוצץ כדי ליצור יחידת דיור לפועלים סודנים, ללא היתר, ומכאן הסכסוך.

לא ניתן להתעלם מרקע זה ומהתנהגות המתלונן, לאור האינטרס הציבורי שבהענשת הנאשם.

הנאשם נעצר ושוחרר ע"י בימ"ש זה (כב' הש' קרשן) מתוך התחשבות במצבה של אשתו שהייתה אמורה ללדת בניתוח קיסרי שלושה ימים לאחר מכן, ביום 24.2.13, ובימ"ש נתון בו אמון.

בשל החלטת מעצר בגין קנס שלא שולם משנת 2006 נאסר הנאשם ל-70 ימים, מצבו הכלכלי היה קשה מאוד ולכן לא ניתן היה לשחרר אותו והוא לא נכח הלידה.

על עוגמת הנפש וסבל שעבר הנאשם עקב כך יש להסתכל בבחינת "מקדמה" עונשית.

הנאשם שומר על יציבות תעסוקתית מזה שנים בחברת מחזור (הוצגו תלושי שכר), והוא המפרנס היחיד כי אשתו לא עובדת.

קטיעת מטה לחמם של בני משפחתו וילדיו של הנאשם אינה משרתת את האינטרס הציבורי.

גם המלצת השירות לעונש של של"צ-הינו בבחינת ענישה מוחשית לגבי הנאשם, ומאידך- לא לפגוע בפרנסתו.

מאז שנת 2006 לא נפתח כל תיק כנגד הנאשם, וגם בתיק הנוכחי- מדובר בחוסר ניקיון כפיים מצד המתלונן.

בחלוף הזמן למן העבירות נשוא כתב האישום, הנאשם חי בחרדה מתמדת, והינו הקורבן של האירוע.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש לאמץ את המלצת התסקיר ולהטיל עליו של"צ.

הנאשם הוסיף כי הוא מסוכסך עם אחיו שנים רבות, ואחיו מרצה כרגע מאסר. יש לו 5 בנות כשהגדולה הינה בת 10, כולן קטינות, והוא מפרנס יחיד, ועל כן מאז שנעצר המצב הכלכלי התדרדר.

הוא לא מתנגד לביצוע עבודות שירות אבל כך לא יוכל לפרנס את משפחתו.

6. הכרעה

מעשיו של הנאשם חמורים, ומהווים פגיעה בערכים חברתיים מוגנים שעניינם שמירה על שלמות גופו, חייו ובריאותו של הפרט, קל וחומר בתוך מסגרת התא המשפחתי, כמו גם הגנה על שלוות נפשו של הפרט וזכות הקניין.

בנוסף, מדובר בצורך לכבד החלטותיהם של ערכאות שיפוטיות, תוך שמירה על ערכי השלטון החוק והסדר הציבורי.

נסיבות ביצוע העבירה (סעיף 40ט(א) לחוק) מעלות כי ברקע לכתב האישום, צו הרחקה שניתן במסגרת ה"ט 62483-12-12 כנגד הנאשם ביום 7.1.13, לפיו נאסר עליו להיכנס לקומת הקרקע של הבית בו מתגוררת אמו, עפאף זמירו, וכן נאסרה כניסתו לדירתו או חצרו של אחיו (המתלונן) בקלנסואה.

ביום 15.2.13 לאחר שהמתלונן סרב לבקשתו של הנאשם להפסיק את עבודות השיפוצים, הרים הנאשם טלוויזיה שהייתה בחצר הבית וזרק אותה לעבר המתלונן, וזו נפלה בסמוך למתלונן ונשברה. בהמשך שבר הנאשם קיר לבנים בבית, הרים ארגז עם טיט, זרקו לכיוון המתלונן, והארגז נשבר.

במעמד זה איים הנאשם על המתלונן באומרו "אני עוד אהרוג אותך" וכי יראה לו מה הוא יעשה לו וכי בכוונתו להביא אנשים ממשפחת אשתו שיתקפו אותו.

בהמשך, הרים הנאשם בלוק וניסה לזרוק לכיוון המתלונן, אך אימו התערבה ומנעה ממנו.

לאור זאת, אמר הנאשם למתלונן "את החצר אני אקח בכוח זאת לא שלך, ואני לא מפחד מהמשטרה ולא מבית משפט ולא דופק חשבון".

בהמשך איים על אמו באומרו כי יפגע במתלונן.

בנסיבות אלה, הגם שמדובר במספר עבירות, הרי שאין חולק כי מדובר באירוע אחד מתמשך בזמן ובמקום, ועל כן יש לקבוע מתחם כולל לעבירות בהן הורשע (סעיף 40יג(א) לחוק).

מתחם הענישה בעבירות האיומים בלבד נע בין מאסר מותנה לשנת מאסר בפועל.

מתחם הענישה בעבירת הזק בזדון בלבד נע בין מאסר מותנה למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

מתחם הענישה בגין תקיפה סתם בלבד הינו בעל טווח עונשים נרחב, הנע בין הטלת של"צ לבין מאסר בפועל בן מספר חודשים בכפוף לנסיבות ביצוע העבירה, כמו גם נסיבותיו האישיות של הנאשם (ראה החלטתי בת"פ 9911-08-12 מ"י נגד לוין (מיום 6.6.13)).

מתחם הענישה בגין הפרת הוראה חוקית בלבד נע בין מאסר מותנה למאסר לתקופה קצרה לפי נסיבות המקרה.

מתחם העונש הכולל בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם, בנסיבות אלה, נע בין מאסר שירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור, הרי שמעשיו של הנאשם מצויים ברף הבינוני של עבירות ניסיון התקיפה והיזק בזדון בהן הורשע, מהם עולה התנהגות בריונית, אלימה ומשוללת כל רסן, מקום בו זרק לעבר המתלונן ארגז עם טיט, טלוויזיה, וניסה לזרוק בלוק, וכן שבר טלוויזיה, קיר לבנים, וארגז טיט.

הנזק שנגרם לרכוש הינו רב, והנזק שעלול היה להיגרם למתלונן לו היו פוגעים בו החפצים האמורים- הינו קשה וחמור (סעיף 40ט(א)(3) ו-(4) לחוק).

עבירת הפרת ההוראה החוקית מצויה ברף הבינוני- עליון שלה, הואיל ונלוו לה ביצוען של עבירות נוספות כאמור, ובכלל זה אלימות ואיומים.

עבירת האיומים מצויה ברף העליון, הואיל ומדובר הן באיומים לגבי פגיעה ברכושו של המתלונן והן באיומים לגבי פגיעה בגופו וחייו.

מנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה עולה כי רישומו הפלילי מכביד, בעיקר בגין עבירות אלימות (סעיף 40יא(11) לחוק), כאשר הרשעתו האחרונה משנת 2006, הינה בגין עבירות דומות לאילו בהם הורשע בתיק זה.

עם זאת מאז הרשעתו האחרונה ועד תיק הנוכחי, לא נפתחו נגדו תיקי משטרה נוספים והוא לא שב להסתבך בפלילים.

כמו כן הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בשלב מוקדם בתיק, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, כמו גם את העדתם של המתלוננים בתיק (סעיף 40יא(4) לחוק).

מהתסקיר בעניינו עולות נסיבות חייו הקשות של הנאשם, לפיהן גדל בצל בעיותיו הנפשיות של אביו המנוח, מצוקה כלכלית קשה והתנהגותו האלימה של האב.

הנאשם הינו כבן 42, נשוי ואב ל-5 בנות קטינות, כשאשתו סובלת מנכות ברגלה ומקבלת קצבת נכות, ועל כן הוא משמש כמפרנס יחיד.

הנאשם עובד מזה כ-6 שנים כעוזר לנהג בחברה לאיסוף ומיחזור, ובהיותו מפרנס יחיד של חמש בנותיו ואשתו- ניכר חששו הרב מפגיעה בפרנסתו באופן שעלול למוטט את כלכלת ביתו.

במסגרת נסיבותיו האישיות, אין להתעלם מהרקע לביצוע העבירות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתסקיר בעניינו.

בבסיס התנהגותו עומדת תחושת קיפוח שחש מצד אחי ואמו, על רקע סכסוך משפחתי בעניין חלוקת רכוש.

עוד התרשם השירות כי העובדה לפיה הנאשם מבין את האסור והסיכון שבהתנהגותו ומודע לקיומן של דרכים אלטרנטיביות ותואמות ללא שימוש באלימות, שלפיהן עליו לנהוג לצורך קבלת זכויותיו המשפחתיות – מפחיתות באופן משמעותי את הסיכון להישנות התנהגותו.

בנוסף, כבר בשנת 2006 השתתף הנאשם בקבוצה טיפולית המיועדת לגברים אלימים כלפי בנות זוגן, שיתף פעולה כנדרש, הגיע לפגישות באופן רציף, שיתף מעצמו באופן אותנטי ופתוח וההתרשמות הייתה כי נתרם מההליך הטיפולי שעבר.

הנאשם מודה בביצוען של העבירות דנן, ולוקח אחריות על התנהגותו, מבטא חרטה כנה ובעיקר- אכזבה וצער על שמעד וביצע עבירות לאחר כ-7 שנים בהן נמנע מהתנהגות אלימה והסתבכות בפלילים.

בעיתוי הנוכחי התרשם השירות כי אין צורך בהשתלבותו של הנאשם בהליך טיפולי נוסף.

לבסוף, המלצת השירות היא על הטלת של"צ, של מנת שלא לפגוע בפרנסת הנאשם.

העבירות אותן ביצע הנאשם הינן חמורות, וחומרתן היתרה נובעת מכך שבוצעו כלפי בני משפחתו.

עם זאת, השתכנעתי כי העובדה לפיה הצליח הנאשם להימנע מהסתבכות בפלילים במשך שנים רבות, שאינה עובדה של מה בכך דווקא נוכח עברו הפלילי המכביד, וכי במהלך שנים אלה עלה בידו להקים משפחה, להשתלב בשוק העבודה באופן יציב, ולפרנס את משפחתו וילדיו לבדו בכבוד – הינן עובדות הראויות להתחשבותו של בית המשפט בנסיבות אלה.

זאת ועוד, השתכנעתי כי העבירות בוצעו על רקע ספציפי של סכסוך משפחתי בגין רכוש, המלווה מטבע הדברים באמוציות חריגות, וצירופם של כל אלו- הם שהביאו למעידה חד פעמית בהתנהגותו של הנאשם, שאינה מאפיינת עוד את אורחות חייו בשנים האחרונות.

הלכה למעשה, הנאשם הצליח להתמיד בהליך קשה של שיקום, ועל כן אין למצות עמו את הדין, באופן העלול להשליך את כל עמלו הרב במהלך השנים האחרונות לטמיון, קל וחומר מקום בו מהמסמכים שהוגשו עולה כי מצבו הכלכלי קשה, נוכח היותו מפרנס יחיד במשכורת נמוכה מחד, וקיומם של חובות רבים וגדולים בתיקי הוצאה לפועל.

לאור האמור, ונוכח המלצת התסקיר, מצאתי כי יש בדרישת המאשימה כדי לסכן את המשך שיקומו של הנאשם, בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק, ועל כן הריני קובעת את עונשו ברף הנמוך של ההסדר, תוך סטייה ממתחם הענישה הכולל שנקבע לעיל, באופן שיהווה עונש קונקרטי ומוחשי מחד, אך לא יפגע בהמשך שיקומו מאידך.

7. לאור האמור, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. של"צ בהיקף של 200 שעות- על פי תוכנית שתומצא ע"י שירות המבחן תוך 30 יום.

ב. התחייבות ע"ס 5,000 ₪ להימנע במשך שנה מהעבירות בהן הורשע.

לא תיחתם ההתחייבות- ייאסר הנאשם למשך 60 ימים.

ג. מע"ת בן 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.

8. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

9. עותק מגזר הדין יישלח לשירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"א אב תשע"ד, 17/08/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אביגיל כהן