ב"כ המאשימה: עוה"ד מאור לונדנר ומיכל בן דוד

ב"כ הנאשמת: עו"ד אנה ברונשבאק

רקע

1. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:
2. הסעת תושב זר השוהה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.
3. חובת פוליסה, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970.
4. הסעת נוסעים ללא חגורת בטיחות, לפי סעיף 83ב לתקנות התעבורה.
5. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 16.2.13 פגשה הנאשמת בתחנת דלק על כביש 443 שלושה שוהים בלתי חוקים. הנאשמת סיכמה עם השוהים הבלתי חוקים כי תסיע אותם לרמלה תמורת 250 ₪ והורתה להם להיכנס לתא המטען של הרכב. בהמשך, נהגה הנאשמת בכביש 443 מכיוון מזרח לכיוון מערב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, כשהיא מסיעה בתא המטען של רכבה את שלושת השוהים הבלתי חוקיים.
6. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשמת הודתה והורשעה בכתב האישום המתוקן ונשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן. כמו כן הצהירה המאשימה כי רישיון הנהיגה יוחזר לנאשמת וכי התקופה בה היתה הנאשמת בפסילה תחשב לעניין עתירת רכיב הפסילה במתן העונש.

תסקיר שירות המבחן

1. על פי תסקיר שירות המבחן מיום 2.2.15, הנאשמת כבת 33, רווקה ואם לילדה בת 7 השוהה במסגרת חוץ-ביתית. הנאשמת עלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1991. בגיל 7 הוצאה מביתה בעקבות אלימות והתגוררה במסגרות חוץ-ביתיות. במרוצת השנים חברה לגורמים שוליים וגילתה בעיות התנהגות קשות. בגיל 14 חוותה פגיעה קשה. בגיל 18 ניסתה לחזור למסלול חיים נורמטיבי והחלה לעבוד בתחום המלונאות בים המלח. לאחר שלוש שנים עברה להתגורר במרכז הארץ. בתקופה זו הרתה וחזרה לבית אמה. בהמשך עזבה את עיר מגוריה וכעת מתגוררת בנצרת ועובדת מספר חודשים במאפיה ופועלת מול רשויות הרווחה כדי להשיב אליה את בתה. בהתייחס לעבירות לוקחת הנאשמת אחריות מלאה על מעשיה. לדבריה נוצר קשר בינה לבין מפעיל הסעות דרך מכרה משותפת והוא הציע לשלם לה תמורת הסעת שב"חים ולממן את הוצאות הרכב. תחילה סירבה, אולם מאחר והיתה במצב כלכלי קשה התקשה לעמוד בפיתוי הכספי והסכימה לבצע את העבירה. הביעה צער רב על מעורבותה ומבינה את חומרת מעשיה. הנאשמת מסרה כי נמצאת בהליך טיפולי אינטנסיבי שמטרתו לחזק אותה כדי לסייע לה בהשבת בתה אליה. שירות המבחן התרשם מנאשמת אשר חוותה מציאות מאיימת ופוגענית מגיל צעיר, הועברה בין מספר רב של מסגרות במהלך ילדותה ובמסגרת חיפושיה אחר מסגרת בה תוכל לחוש מוגנת פנתה לחברה שולית. שירות המבחן התרשם כי קיימים ניצנים של שינוי והבנה ביכולתה לקדם את מצבה ולאור זאת העריך שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות דומות הינו נמוך. בפני שירות המבחן שללה הנאשמת צורך להתערבות טיפולית נוכח ההליך הטיפולי שעוברת ועל כן נמנע שירות המבחן מלהמליץ על העמדתה בצו מבחן. כמו כן בשל העובדה שכוחותיה מגויסים להחזרת בתה אליה מעריך שירות המבחן כי צו של"צ יקשה על התארגנותה. על כן המליץ שירות המבחן להסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי כגורם מרתיע וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה. כמו כן המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת קנס כספי בשל מצבה הכלכלי הקשה.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד מאור לונדנר ומורן בן דוד, הנאשמת הסיעה שלושה שוהים בלתי חוקיים בתוך תא המטען של רכבה כשהם אינם חגורים וכשהיא נוהגת ללא פוליסת ביטוח. הנאשמת ביצעה את המיוחס לה תמורת בצע כסף. מתחם העונש ההולם הינו בין 3 חודשי מאסר עד 18 חודשי מאסר. הנאשמת לא שיתפה פעולה עם שירות המבחן ושללה צורך להתערבות טיפולית מצידם. על כן עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשמת עונש של 14 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי וקנס.
2. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד אנה ברונשבאק, הנאשמת הינה אם חד הורית, צעירה, אשר לפני למעלה משנתיים ביצעה את העבירות המיוחסות לה. הנאשמת לא קיבלה כסף עבור אותה נסיעה. הנאשמת שיתפה פעולה באופן מלא והביעה צער על מעשיה. הנאשמת נעדרת הרשעות קודמות. בעברה שני תיקים ישנים שהסתיימו ללא הרשעה פלילית. הנאשמת מגיעה מרקע חיים קשה, היא עברה ילדות קשה וספגה פגיעות קשות. היא נעדרת כל תמיכה משפחתית, והפכה לאם בגיל צעיר מבלי שזכתה לשום תמיכה. על רקע העדר אמצעים כספיים, היא מצאה עצמה ברחוב לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי שירותי הרווחה וזה הרקע למעידתה. במועד הכנת התסקיר הנאשמת חששה כי ההליך הפלילי יפגע בסיכוייה לקבל חזרה את בתה ועל כן נמנע מלפרט אודות ההליך הטיפולי אותו היא עברה. כעת קיבלה הנאשמת את בתה חזרה לחזקתה בהחלטת בית משפט. כל שינוי במצבה של הנאשמת, כולל הוצאתה ממעגל העבודה בו היא נמצאת כבר 8 חודשים עשוי לפגוע בתא המשפחתי. הנאשמת סובלת מבעיות בריאותיות שונות, נותחה בעבר, כיום עובדת ומקבלת דמי הבטחת הכנסה. על כן עתרה ב"כ הנאשמת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשמת ענישה צופה פני עתיד.

דיון

1. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה; בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם - פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על הציבור; בשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.
2. כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הינו סמכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה, וכן הפגיעה הפוטנציאלית בביטחון תושבי המדינה הואיל והנאשמת אינה יודעת את טיבם של אלה שאותם היא מסיעה.
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף נמוך יחסית, הנאשמת הסיעה בתוך תחומי שטחי מדינת ישראל 3 שוהים בלתי חוקים בתוך תא המטען של רכבה כשהם אינם חגורים והיא נוהגת ללא פוליסת ביטוח. הנאשמת עשתה את המעשים בתמורה לתשלום של 250 ₪.
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:
   1. ברע"פ 7726/13 מסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין. הנאשם הסיע ארבעה שוהים בלתי חוקיים אל תוך גבולות ישראל. לנאשם עבר פלילי, אולם זוהי הרשעתו הראשונה בעבירה מסוג זה. נידון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.
   2. ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, שהורשע בביצוע שתי עבירות של הסעה שלא כדין (פעם אחת הסיע 3 שב"חים ופעם שניה 5 שב"חים). הוא נידון לשישה חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
   3. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 1671-09-13 סאלח נ' מדינת ישראל (1.12.13), התקבל חלקית ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בעבירות של הסעת ארבעה שב"חים. בית משפט השלום גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בית משפט מחוזי קיבל את הערעור בנוגע לעונש המאסר, והוא נידון לשנת מאסר בפועל.
   4. בעפ"ג (מח' ב"ש) 58809-10-13 אבו מחארב נ' מדינת ישראל (1.1.14), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע שתי עבירות של הסעת שוהים שלא כחוק. הנאשם הסיע בשני מועדים שונים 3 שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום גזר עליו 6 חודשי עבודות שירות. בית משפט מחוזי הקל בעונשו והוא נידון ל- 4 חודשי עבודות שירות.
   5. בת"פ (ב"ש) 38900-03-13 מדינת ישראל נ' אבוגודה (08.04.14), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של הסעת שוהה בלתי חוקי ועוד. הנאשם הסיע שב"ח אחד. לנאשם עבר פלילי. הוא נידון לחמישה חודשי עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.
   6. בת"פ (י-ם) 64069-12-12 מדינת ישראל נ' כרישאת (11.11.13), הורשע נאשם בהסעת תושב זר. הנאשם הסיע שוהה בלתי חוקי בתמורה לתשלום משטח מדינת ישראל לכיוון הרשות הפלסטינית. הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, הודה ולקח אחריות בהזדמנות הראשונה. נידון ל – 21 ימי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
   7. בת"פ (י-ם) 59838-12-12 מדינת ישראל נ' אלצראיעה (09.12.13), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בעבירה של הסעת שלושה תושבי השטחים אשר שהו בישראל ללא היתר. נידון למאסר על תנאי, לצד קנס כספי.
   8. בת"פ (פ"ת) 30626-08-13 מדינת ישראל נ' בדיר (10.9.14), הורשע נאשם בהסעת שוהים בלתי חוקים. הנאשם הסיע חמישה שוהים בלתי חוקים בשטח מדינת ישראל. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה. נידון ל – 250 שעות של"צ, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
   9. בת"פ (י-ם) 52636-04-13 מדינת ישראל נ' עבדאללה (29.6.14), הורשע נאשם בעבירה של הסעת שני שוהים בלתי חוקיים, ונידון לשל"צ בהיקף של 150 שעות, לצד עונשים נלווים.
5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
   1. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; כפי שנקבע לא אחת בפסיקה, הסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל עלולה ליצור סיכון בטחוני ממשי, הואיל ואין המסיע יודע את זהותם וטבעם של השוהים אשר אותם הוא מסיע, ולא עברו את "המסננת הביטחונית" של הגורמים הרשמיים.
   2. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; על רקע נסיבות חייה הקשות של הנאשמת היא נקלעה למצב כלכלי קשה בעקבותיו, בין היתר, הוצאה בתה הקטינה אל מחוץ לחזקתה. בעקבות זאת התקשה לעמוד בפיתוי הכספי משהוצע לה לבצע את העבירות.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד ל – 8 חודשי מאסר בפועל.
7. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. השיקול השיקומי הינו ממין העניין לנוכח ניסיונותיה של הנאשמת לעלות על דרך הישר ובשים לב כי לנסיבות חייה הקשות, ואולם שיקול זה מצדיק הקלה בעונש בגדרו של המתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
   1. הפגיעה של העונש בנאשמת ובמשפחתה, לרבות בשל גילה; הנאשמת ילידת 1983, אם חד הורית לקטינה כבת 7, הסובלת מבעיות תפקודיות שונות ואשר הוחזרה לאחרונה לחזקתה. הנאשמת מפרנסת את בתה בגפה ומתמודדת עם קשיים הכרוכים בגידולה. אין ספק כי כל עונש קונקרטי יקשה עליה ועל משפחתה.
   2. נטילת האחריות של הנאשמת על מעשיה, וחזרתה למוטב או מאמציה לחזור למוטב; הנאשמת הביעה צער וחרטה ולקחה אחריות מלאה על מעשיה. כמו כן מאז ביצוע המעשים נעזרה הנאשמת בגורמים טיפוליים כדי לשקם את חייה ולהחזיר אליה את בתה.
   3. נסיבות חיים קשות שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; כאמור, לנאשמת נסיבות חיים קשות, היא חוותה מציאות מאיימת ופוגענית מגיל צעיר, הוצאה מביתה והועברה בין מספר רב של מסגרות במהלך ילדותה. בחיפושיה אחר מסגרת בה תוכל לחוש מוגנת חברה לחברה שולית. בהמשך הרתה וילדה את בתה אותה נאלצה לגדל ללא כל סיוע או תמיכה. על רקע מצבה הכלכלי הקשה, אשר הביא בין היתר, להוצאת בתה מחזקתה, התפתתה לבצע את העבירות.
   4. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; המעשים בוצעו בחודש פברואר 2013, כתב האישום הוגש מייד בסמוך לביצועם. אולם במהלך השנתיים שחלפו ממועד ביצוע העבירות הצליחה הנאשמת לעשות שינוי משמעותי בחייה הכולל מקום עבודה בו היא מתמידה מזה 8 חודשים, טיפול במסגרת שירותי הרווחה במקום מגוריה וכן קבלת בתה חזרה לחזקתה.
   5. עברה הפלילי של הנאשמת או העדרו; לחובת הנאשמת שני רישומים ללא הרשעה אשר התיישנו.
2. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לקשיים העתידיים הניצבים בפניה ונוכח הקושי לעמוד בפיתוי הכספי נוכח מצב כלכלי קשה.
3. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש של צו של"צ לצד עונשים נלווים. נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה צופה פני עתיד בלבד, ואולם סבורני כי אין בכך כדי לאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים.

הקנס הכספי

1. המדובר בעבירה אשר נעברה לצורך רווח כלכלי ועל כן ראוי להשית קנס כספי תוך התחשבות במצבה הכלכלי הקשה של הנאשמת, ובשים לב לכך שהנאשמת נמצאת בהליכי פשיטת.

סוף דבר

1. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. צו של"צ בהיקף של 140 שעות על פי תוכנית שגיבש שירות המבחן.

מובהר בזאת לנאשמת כי ככל שלא תשתף פעולה עם שירות המבחן ולא תבצע את השל"צ ניתן יהיה להפקיעו ולשוב ולגזור את דינה.

• 1. 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שנתיים מהיום על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
  2. קנס כספי בסך של 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.11.15. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי. ככל שקיימת הפקדה, ישולם הקנס מתוך ההפקדה, והיתרה תושב למפקיד בכפוף לכל הוראה חוקית.
  3. פסילה בפועל למשך התקופה בה היתה הנאשמת בפסילה מיום 16.2.13 ועד ליום 2.10.14. למען הסר ספק, הפסילה בפועל הסתיימה.
  4. 6 חודשי פסילה על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שנתיים מהיום, עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי או על עבירות תעבורה שבהן הורשעה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ה, 09 יוני 2015, בהעדר הצדדים.