הרקע:

הנאשמים 1 ו- 2 הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), כפי שיוחס להם בכתב האישום המתוקן בשנית.

כתב האישום האמור כולל ארבעה עשר אישומים, מהם שנים עשר אישומים המתייחסים לנאשמים.

נאשם מס' 1 הורשע בארבעה אישומים הכוללים שבע עבירות של סחר בסמים מסוכנים, לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים, כדלהלן:

אישום מס' 3: בין חודש אוגוסט 2011 לחודש נובמבר 2012, במועדים שאינם ידועים במדויק, מכר הנאשם במספר הזדמנויות סם מסוג חשיש בכמות של אצבע וחצי בתמורה לסך של 200 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

אישום מס' 4: בין חודש ספטמבר 2012 לחודש פברואר 2013 מכר הנאשם במספר הזדמנויות אצבע סם מסוכן מסוג חשיש בתמורה לסך של 100 ₪.

אישום מס' 8: במספר הזדמנויות, במועדים שאינם ידועים ובכמות שאינה ידועה, סיפק הנאשם סם מסוג חשיש ללא תמורה. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

אישום מס' 13: במהלך שבע השנים האחרונות, במועדים שאינם ידועים במדויק, במספר הזדמנויות, מכר הנאשם סם מסוג חשיש תמורת סך של 100 או 200 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

נאשם מס' 2 הורשע בשמונה אישומים, הכוללים אחת עשרה עבירות של סחר בסמים מסוכנים לפי סעיפים 13 ו- 19 לפקודת הסמים ועבירה אחת של תיווך בעסקי סמים מסוכנים לפי סעיף 14 לפקודת הסמים, כדלהלן:

אישום מס' 1: ביום 2/1/2013 בסמוך לשעה 16:00 מכר הנאשם סם מסוג חשיש במשקל 8.59 גרם בתמורה לסך של 200 ₪.

אישום מס' 2: בין חודש אוגוסט 2011 לחודש ספטמבר 2012, במועדים שאינם ידועים במדויק, מכר הנאשם במספר הזדמנויות סם מסוג חשיש בכמות של אצבע וחצי בתמורה לסך של 200 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

אישום מס' 5: בחודש אוגוסט 2012 או בסמוך לכך מכר הנאשם באמצעות חבר, אצבע חשיש תמורת סך של 100 ₪. בהמשך, ביום 29/12/2012 בשעה 21:00 בערב מכר הנאשם רבע פלטת חשיש בתמורה לסך של 600 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

אישום מס' 6: ביום 23/12/2012 מכר הנאשם חשיש תמורת 500 ₪. בנוסף, במהלך חודש דצמבר 2012, מכר הנאשם סם מסוג חשיש בתמורה לסך של 400 ₪. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

אישום מס' 7: בין יום 30/12/2012 ליום 1/1/2013 מכר הנאשם רבע פלטת חשיש בתמורה לסך של 600 ₪.

אישום מס' 9: ביום 12/12/2012 וביום 23/12/2012 ביצע הנאשם עסקה למכירת שמינית פלטת חשיש בתמורה לסך של 550 ₪.

אישום מס' 10: במועד שאינו ידוע במדויק, בחודש דצמבר 2012 או בסמוך לכך, הפנה הנאשם אדם שביקש לרכוש סם מסוג חשיש אל נאשם מס' 3. בשל כך הורשע הנאשם בעבירה של תיווך בעסקי סמים.

אישום מס' 12: במהלך שבע השנים האחרונות, במספר הזדמנויות במועדים שאינם ידועים למאשימה, מכר הנאשם סם מסוג חשיש תמורת סך של 100 או 200 ₪ לכל עסקה. בשל כך הורשע הנאשם בשתי עבירות של סחר בסמים.

תמצית טיעוני הצדדים:

המאשימה טענה כי בין חודש אוגוסט 2011 לחודש פברואר 2013 עסקו הנאשמים בסחר בסמים באופן שיטתי, וכי הדבר היווה עבורם מקור פרנסה. המאשימה הדגישה בטיעוניה את היקפן של עסקאות הסמים שביצעו הנאשמים, את התקופה הממושכת בה ביצעו את העבירות ואת העובדה שעשו זאת למטרת רווח כלכלי.

המאשימה ציינה את החומרה שבעבירות הסמים, את הנזק החברתי הרב שהן מסיבות לחברה בכללותה, את הנזק שנגרם בעטיין גם למי שמנהל אורח חיים נורמטיבי ואת האינטרס החברתי למגר את נגע הסמים.

לטענת המאשימה, לאור תיקון 113 לחוק העונשין ועיקרון ההלימה הקבוע בו, מתחם הענישה לכל עבירה של סחר בסמים נע בין 6 חודשי מאסר לבין שנת מאסר אחת.

המאשימה ציינה כי עברו הפלילי של נאשם מס' 1 כולל אי הרשעה בעבירות אלימות, רכוש והפרת הוראה חוקית, והרשעה בעבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, הצתה ועבירות רכוש, בגינן ריצה 14 חודשי מאסר בפועל.

המאשימה השיגה על המלצת שירות המבחן, אשר הדגיש בתסקירו את הפן השיקומי והטיפולי. לטענתה, בניגוד לאמור בתסקיר כי הנאשם החל לגלות יציבות בשנתיים האחרונות, הנאשם מתקשה להתמיד במסגרות טיפוליות או חינוכיות, ושב לבצע עבירות. בנוסף, העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו על ידו גם במהלך השנתיים האחרונות. המאשימה הוסיפה וטענה כי החרטה שהביע הנאשם לפני שירות המבחן אינה מצדיקה הקלה בעונשו.

בסופו של דבר ביקשה המאשימה להטיל על נאשם מס' 1 עונש מאסר המצוי ברף העליון של מתחם הענישה, ובסך הכל 4 שנות מאסר בפועל.

באשר לנאשם מס' 2 ציינה המאשימה כי בעברו שתי הרשעות קודמות, אחת מהן מבית משפט לנוער, בעבירות של החזקת סכין, החזקת סם לשימוש עצמי, עבירות אלימות והפרת צו.

תוך שהפנתה לתסקיר שנערך בעניינו של נאשם מס' 2, בו נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, ביקשה המאשימה להטיל עליו עונש של 6 שנות מאסר בפועל.

בנוסף ביקשה המאשימה להטיל על הנאשמים עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל ועונשים מותנים.

ב"כ נאשם מס' 1 טען כי התסקיר בעניינו של הנאשם הוא חיובי, וכי יש בו להעיד על הפנמה של העבירות שביצע הנאשם, ועל חרטתו ורצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי. לאור זאת, ובהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהודאתו אשר חסכה זמן שיפוטי רב, ובאינטרס הציבורי לכך שהנאשם ישתקם וישוב לחברה כאדם נורמטיבי, ביקש הסניגור לקבל את המלצת שירות המבחן להסתפק בתקופת מעצרו.

הסניגור טען עוד כי מאז שוחרר הנאשם ממאסר קודם ובמשך שנה וחצי לא ביצע עבירות.

תוך הפניה למעשי העבירה שביצע הנאשם טען הסניגור כי אין מדובר בכמויות סמים גדולות ולא ברווחים גבוהים.

ב"כ נאשם מס' 1 הוסיף והפנה לכך שהנאשם התחתן לפני זמן לא רב, וטען כי עונש מאסר ממושך יפגע בנישואיו, בשיקומו ובחזרתו למסלול חיים נורמטיבי.

בהפנותו לפסיקה ענפה טען הסניגור כי המלצת שירות המבחן ראויה בנסיבות העניין, וביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם כאמור, בתוספת צו מבחן.

ב"כ נאשם מס' 2 הדגיש בפתח טיעוניו את נטילת האחריות של הנאשמים והודאתם במיוחס להם, אשר חסכו זמן שיפוטי רב ויקר. לעניין זה הדגיש הסניגור את היקפו הרב של חומר החקירה שעמד על הפרק, ואת מספרם הרב של עדי התביעה שצוינו בכתב האישום.

בהדגישו את שיקולי השיקום טען הסניגור כי מדובר בנאשם צעיר, בן 22, אשר כל עתידו לפניו, ואשר יש לתת לו הזדמנות להשתקם ולחזור למוטב.

כן הדגיש, תוך שהפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, את נסיבות חייו האישיות הלא פשוטות של הנאשם. ב"כ נאשם מס' 2 ציין כי עברו הפלילי אינו מכביד, וכי ברקע לכך מצוקותיו המשפחתיות והחברתיות כפי שפורטו בתסקיר.

הסניגור לא הקל ראש בעבירות הסחר בסמים בהן הורשע מרשו, עם זאת טען כי יש להתחשב בכך שאין מדובר בסחר בסמים בממדים גדולים ולא בסוחר סמים מתוחכם.

בנוסף טען הסניגור כי לאור עיקרון אחידות הענישה יש להשית על נאשם מס' 2 עונש הולם ומתאים לעונש שהוטל על נאשם מס' 3 בתיק זה.

הסניגור ציין כי זו פעם ראשונה בה שוהה נאשם מס' 2 במעצר מאחורי סורג ובריח לתקופה של 7 חודשים, וטען כי ספק רב אם יהיה במאסר ממושך, אם יוטל עליו, כדי לממש את האינטרס הציבורי שבשיקום הנאשם וחזרתו למוטב.

הסניגור הפנה לפסיקה שניתנה בעבירות סמים, בה ניתן משקל משמעותי לשיקולי השיקום, במיוחד לנוכח גילו הצעיר של הנאשם ולהודאתו.

הסניגור ביקש שלא לקבל את עמדת התביעה לעניין העונש, להתחשב בנסיבותיו של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן ולהטיל עליו עונש שיהיה בו לסייע לנאשם להשתקם ולנהל אורח חיים נורמטיבי.

בדבריו לבית המשפט הביע נאשם מס' 1 הבנה באשר לפסול שבמעשיו, נמנע מלבקש להצדיקם וביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת עונשו.

נאשם מס' 2 התייחס בדבריו לבית המשפט למסכת חייו הלא פשוטה, הביע חרטה ולקח אחריות על מעשיו. עם זאת טען כי ביצע את עבירות הסמים בשל חובות כספיים גדולים שהיו לו, בהעדר יכולת לעבוד בעבודה כשרה ועל מנת להתפרנס ולהתקיים.

גם נאשם זה ביקש מבית המשפט לגלות התחשבות בעת גזירת העונש.

תסקירי שירות המבחן:

נאשם מס' 1:

שירות המבחן פירט בתסקיר את הנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, קורות חייו, עברו הפלילי, תקופת המאסר שריצה, קשייו והפרעות הקשב והריכוז מהן הוא סובל.

שירות המבחן התרשם כי בשנתיים האחרונות, מאז שוחרר הנאשם ממאסרו הקודם, הוא החל לגלות יציבות בעבודה, נישא, ולפי דבריו אף הפסיק להשתמש בסמים.

שירות המבחן ציין כי הנאשם קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה כנה ורצון לשקם את חייו, וכי ברקע לביצוע העבירות קיים קושי של הנאשם ביחסים בין אישיים, בהצבת גבולות ובטשטוש בין מותר לאסור. משכך, הוא זקוק לטיפול מקצועי בתהליך שיקום.

לאור האמור המליץ שירות המבחן להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם ולהטיל עליו עונש של מאסר על תנאי מרתיע בשילוב צו מבחן למשך שנה, במסגרתו תיבחן התאמתו לקבוצה טיפולית למכורים נקיים מסמים.

נאשם מס' 2:

גם לגבי נאשם זה פירט שירות המבחן את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ואת קשייו במסגרות הלימודיות השונות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם ומכחיש את הבעיות מהן סובל, וכי הוא אינו מגלה הבנה באשר לחומרת מצבו והסיכון בו הוא נתון. בנוסף, הנאשם שלל נזקקות טיפולית והתקשה להשתלב במסגרות טיפוליות אליהן הופנה בעבר.

לאור האמור, לנוכח ההחמרה במעורבותו של הנאשם בפלילים, העובדה שמעורבות שירות המבחן בעבר לא סייעה בהצבת גבולות ברורים, מאפייני התנהגותו, העדר הבנה של חומרת מעשיו ועוד, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להמשך מעורבותו בפלילים. משכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית או מהמלצה אחרת בעניינו של הנאשם.

דיון ומסקנות:

מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצעו הנאשמים:

מעשה הסחר בסמים פוגע פגיעה ממשית בבריאותה של החברה ובציבור בכללותו. מעשה זה מפיץ ומגביר את הנזקים הנלווים לשימוש בסמים. בכלל זאת גורם מעשה הסחר בסמים לפגיעה בערכים חברתיים אחרים, שכן משתמשים בסמים מבצעים עבירות אחרות כדי לממן את צריכת הסמים.

על מנת לעמוד על מידת הפגיעה של מעשה הסחר בסמים בערכים החברתיים המוגנים יש לבחון, בין היתר, את כמות הסם שנסחרה. כפי שקבע בית המשפט העליון:

"הענקת משקל למשקל הסם אינה בגדר שיקול זר או לא רלוונטי ... יוזכר כי החזקה שהסם אינו נועד לצריכה עצמית חלה כאשר מדובר בכמות סם של 0.3 גרם. נתון זה מהווה אינדיקציה למשמעות הכמות. בהקשר זה יש לזכור כי עבירות הסם שלא לשימוש עצמי, לרבות ייבוא, מכוערות הן בהיותן דומות לשילוח אש בשדה קוצים. לצערנו הנגע מגיע לכל פינה בחברה. אמת מידה זו של ההרס הטמון בסם מלמדת כי כמות קיצונית כזו של סם פוגעת בצורה קשה יותר באינטרס הציבורי. לכל גרם נוסף יש כתובת..."

(ע"פ 5741/11 סוארכה נ' מדינת ישראל 20/1/2013)

שיעורה של התמורה ששולמה בתמורה לסם משמשת גם היא אינדיקציה למידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים.

עוד יש לבחון את סוג הסם בו בוצעה העבירה. אף כי הסחר והשימוש בכל סם מסוכן פוגעים פגיעה ממשית בערכים החברתיים המוגנים, הרי שמידת הפגיעה הולכת וגוברת ככל שמדובר בסמים קשים יותר.

בענייננו, כמפורט לעיל, בכל האירועים בהם הורשעו הנאשמים מדובר בסם מסוג חשיש, אולם כמות הסם והתמורה ששולמה בגינו שונים מאירוע לאירוע. באחד מן האירועים מדובר בתיווך בעסקי סמים מסוכנים.

לאור האמור ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה, נראה לי כי מתחם העונש הראוי לכל אחד ממעשי העבירה שבצעו הנאשמים נע בין מאסר, אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, לבין כ- 12 חודשי מאסר בפועל. נקודת הכובד של מתחם הענישה שונה ביחס לכל אחד ממעשי העבירה, בהתחשב בכמות הסם שנמכרה והתמורה ששולמה עבורו, בהתאם לאמור לעיל.

מתחם העונש הראוי למעשה התיווך לסחר בסמים, בנסיבות הנ"ל, נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל.

העונש המתאים לכל אחד מן הנאשמים:

לצורך קביעת העונש המתאים לנאשמים יש להביא בחשבון, ראשית, כי על פי תסקיר שירות המבחן יש סיכוי של ממש שנאשם מס' 1 ישתקם. אמנם, על סיכויי השיקום של הנאשם מעיבה העובדה שהעבירות בהן הורשע בוצעו דווקא בתקופה בה הוא החל לגלות יציבות בתעסוקה, התמסד והקים משפחה. ברם, שירות המבחן התרשם כי החרטה שהביע הנאשם היא חרטה כנה וכי הוא מבקש לשקם את חייו ולנהל אורח חיים נורמטיבי. בנוסף, מן התסקיר עולה ששירות המבחן מהווה עבור הנאשם גורם סמכותי, מציב גבולות ברורים להתנהגותו וגורם מכוון בהליך השיקומי. האמור, בצירוף האחריות שקיבל הנאשם על עצמו, מבססים הנחה כי הסיכוי לכך שהנאשם ישתקם הינו סיכוי ממשי, ולכך יש לתת את המשקל הראוי בקביעת העונש המתאים לנאשם.

לעומת זאת, התסקיר ביחס לנאשם מס' 2 אינו מבסס הנחה כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם.

עוד יש להתחשב בגילם הצעיר של הנאשמים. נאשם מס' 1 בן 21 ונאשם מס' 2 בן 22 בלבד.

מטבע הדברים, הרשעת הנאשמים והעונש שיוטל עליהם יפגעו בהם ובאשתו של נאשם מס' 1, ויגרמו להם נזקים.

הנאשמים, שיתפו פעולה, הודו בעובדות כתב האישום וחסכו מזמנם של הצדדים, העדים ומשאבי המערכת. לעניין זה חשוב להדגיש כי בכתב האישום מפורטים לא פחות מ- 39 עדי תביעה(!), כך שמדובר בחיסכון משאבים רב ומשמעותי. לחיסכון זה יש ליתן את המשקל הראוי לו בקביעת העונש המתאים.

כעולה מתסקיר שירות המבחן, נאשם מס' 1 קיבל אחריות על ביצוע העבירות והביע חרטה כנה.

לעומת זאת, לא נתגלתה אצל נאשם מס' 2 קבלת אחריות בעוצמה דומה. קבלת אחריות על מעשה עבירה אין משמעה הצהרה בעלמא בעניין זה. מהותה של לקיחת אחריות הינה הימצאותו של נאשם בהליך הכרתי תודעתי בו הוא מבין ומפנים את הבעייתיות שבמעשיו, חש מידה של הבנה בנוגע לנזקים שגרם לקורבנות העבירה, ומגלה ניצוץ של חזרה למוטב. לא לשווא נקבעו לקיחת אחריות וחזרה למוטב בסעיף 40יא(4) לחוק העונשין, זה לצד זה, כנסיבות בהן יש להתחשב לצורך גזירת העונש המתאים. כאמור, נאשם מס' 2 הודה בבית המשפט, ולכך יינתן משקל ראוי, אך דבריו לשירות המבחן ולבית המשפט, בהם תירץ כי ביצע את העבירות עקב נסיבותיו הכלכליות, מלמדות כי הוא נמצא רק בפתח ההליך ההכרתי הנ"ל, ולא בעיצומו.

לנאשם מס' 1 שתי הרשעות קודמות מבית המשפט לנוער, בשל עבירות רכוש, סמים, אלימות ועוד.

לנאשם מס' 2 שתי הרשעות קודמות, אחת מהן בבית המשפט לנוער, בעבירות איומים, סמים, אלימות ועוד.

הנאשמים נעצרו ביום 11/2/2013, והם נתונים במעצר זה 8 חודשים.

ביחס לטענת ההגנה באשר לעונש שהוטל על נאשם מס' 3 ולעיקרון אחידות הענישה יאמר כי אין דמיון בין מספר מעשי העבירה שביצע נאשם מס' 3 לבין אלו שביצעו הנאשמים, ואין זהות במספר האישומים בהם הורשע נאשם מס' 3 לאלו בהם הורשעו הנאשמים. כמו כן, אין התאמה בין כמויות הסם שנמכרו על ידי נאשם מס' 3 ופרק הזמן בו נמשכה פעילותו העבריינית לבין כמויות הסם שנמכרו על ידי הנאשמים ולפרק הזמן בו ביצעו את מעשיהם.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה נאשם מס' 3, בוצעו על ידו 8 מעשי עבירה של סחר בסמים. כל מעשי העבירה התבצעו במהלך שנה אחת, ובכל המקרים, ללא יוצא מן הכלל, מכר נאשם מס' 3 סם בכמות שאינה גדולה מאוד ובתמורה נמוכה באופן יחסי. בשל מעשים אלו הורשע הנאשם, על פי הסדר טיעון, ב- 5 עבירות של סחר בסמים, בשני אישומים.

לעומת זאת, על פי עובדות כתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים, בוצעו על ידם מעשי עבירה רבים בהרבה, בתקופה שנמשכה 7 שנים. בחלק מן המקרים כמות הסם שמכר נאשם מס' 2 ו/או התמורה שקיבל בגינה היו גבוהות בצורה משמעותית.

בנוסף, נאשם מס' 3 צעיר מהנאשמים, העבירות הקודמות בהן הורשע התיישנו, ומכל מקום עברו מתון באופן ניכר מעברם של הנאשמים.

בהתאם למפורט לעיל, לצורך גזירת העונש יש להבחין גם בין מספר מעשי העבירה שביצע נאשם מס' 1, כמויות הסם שמכר והתמורה שקיבל בגין מכירת הסמים, לבין אלו של נאשם מס' 2, החמורים בצורה משמעותית.

סיכומו של דבר, נראה לי כי בעניינו של נאשם מס' 1 מתקיימות נסיבות כבדות משקל לקולא. הסיכוי הממשי שישתקם מצדיק חריגה מסוימת ממתחם העונש הראוי וגזירת עונש כולל לכל האירועים, שיחפוף באופן חלקי. אני מוצא אפוא לקבל את המלצת שירות המבחן, להסתפק בתקופת מעצרו בת ה- 8 חודשים, ולהטיל עליו צו מבחן.

בהתחשב במכלול השיקולים הנ"ל סבורני כי העונש המתאים לנאשם מס' 2 מצוי במרכז מתחם העונש ההולם. ברם, בהתחשב בכך שמדובר במסכת אירועים דומה ומתמשכת, ועל מנת ליתן ביטוי ראוי להודאת הנאשם ולגילו הצעיר, סבורני כי נכון להטיל גם עליו עונש כולל לכל האירועים, שאף הוא יחפוף במידה מסוימת.

יש לקוות שנאשם מס' 2 ינצל כראוי את האפשרות שתעמוד לו בתקופת מאסרו להשתקם ולעלות על דרך הישר, ויחזור לחברה כאדם נורמטיבי התורם לו עצמו ולחברה בכללותה.

לאור כל האמור אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

נאשם מס' 1:

1. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, אם יעבור עבירה של סחר בסמים.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים.

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 10/11/2013.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

3. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

4. ניתן בזאת צו מבחן לפיו הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן במשך שנה מהיום.

הנאשם ישולב בכל קבוצה טיפולית לפי שיקול דעת שירות המבחן ויבצע בדיקות לגילוי צריכת סמים ככל שיידרש על ידי שירות המבחן.

נאשם מס' 2:

1. מאסר בפועל למשך 24 חודשים מיום מעצרו (11/2/2013).

2. מאסר למשך 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים, אם יעבור עבירת סמים מסוג עוון.

3. מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, אם יעבור על עבירת סמים מסוג פשע.

4. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים מיום שחרורו ממאסר. הפסילה תחושב מיום שחרור הנאשם ממאסר, ללא צורך בהפקדת רישיון.

תשומת לב הנאשם לכך שהעונש המקובל לעבירה של נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

5. לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, אם יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

הסם יושמד.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ה' חשון תשע"ד, 09 אוקטובר 2013.