<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד טל אנגל

הנאשם: בעצמו

ב"כ הנאשם: עו"ד אורן חקון

פרוטוקול

1. ע"פ כתב האישום, בתאריך 22.2.13 נהג הנאשם ברכב, לא ציית להוראות שוטר לעצור ונמלט. בסופו של דבר נעצר בתחנת דלק ונמלט רגלי. עד שנתפס.

הנאשם נהג כשהוא שיכור, סירב להיבדק בדיקת שכרות, כן נהג הנאשם בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.

הוראות החיקוק על פיהן הואשם הן: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה וביטוח וכן אי ציות להוראות שוטר.

2. הנאשם הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו ונשלח לתסקיר שירות מבחן.

3. בעניינו הוגשו 3 תסקירים. ע"פ תסקירי שירות המבחן הנאשם בן 35 נשוי ואב לילדה.

הנאשם, ככלל, מתפקד באורח תקין אך קיימת בעייתיות באשר לדפוסי צריכת אלכוהול, אך, הנאשם עומד בכל הדרישות הטיפוליות ורוכש כלים להתמודדות עם בעיית האלכוהול.

שירות המבחן שם דגש רב על ההליך הטיפולי והשיקומי ונראה שההליך הטיפולי אכן מצליח. שירות המבחן ממליץ להעמידו לפיקוח קצין מבחן בנוסף לעונש פסילה וענישה הצופה פני עתיד וכן מומלץ להאריך את המאסר על תנאי אשר תלוי ועומד נגדו.

4. ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, הציג את פרוטוקול גזר הדין בו נגזר על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודש וכן הדגיש את חומרת כתב האישום. ב"כ המאשימה עותר למאסר בפועל תוך הפעלת המאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש , מציין כי הנאשם הודה בהזדמנות ראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר, תוך לקיחת אחריות. כן הוא מפרט את נסיבותיו האישיות והעובדה כי הנאשם שהה במעצר 4 ימים וכן היה במעצר בית מלא כחודשיים ועוד 8 חודשים במעצר בית חלקי.

הנאשם עובר טיפול בהתמכרותו לאלכוהול כאשר הינו משתף פעולה עם שירות המבחן ונראה כי הטיפול בבעיית ההתמכרות לאלכוהול אכן מצליח.

הנאשם נעדר עבר פלילי ושירות המבחן ממליץ על המשך ההליך השיקומי.

ב"כ הנאשם מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מגזירת עונש מאסר תוך הארכת התנאי. כן הוגשה פסיקה לעניין הענישה ההולמת והמשקל שיש ליתן להליך השיקומי.

6. ע"פ תיקון 113 העקרון המנחה בענישה הינו קיום יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו.

באשר לקביעת מתחם הענישה, הרי על ביהמ"ש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו ומדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.

7. אין ספק שמדובר בעבירות מן החמורות אשר מנויות בפקודת התעבורה. בנסיבות מקרה זה לא רק שהנאשם נהג בהיות שיכור אלא גם נהג ברכב כאשר הינו פסול מלנהוג.

באשר לעבירה של נהיגה בשכרות, הרי אין להכביר מילים על חומרתה.

בת.פ. 308-95 ציין כב' השופט רובינשטיין כי נהיגה בשכרות הינה בגדר הפקרות גמורה המסכנת את הבריות וברע"פ 3638-12 וקנין נ' מ"י נאמר ע"י כב' השופט רובינשטיין שנהיגה בשכרות היא מן ה"רעות החולות" בכביש והמדובר ב"מכונת מוות נעה".

גם בע"פ 2508-11 סמינסקר נ' מ"י ציין כב' השופט ג'ורבאן שאין צורך להכביר מילים על חומרת העבירה ועל הצורך להטיל ענישה מרתיעה על נהיגה בשכרות, עבירה המסכנת את חיי הנוהגים בכביש.

ר' לעניין זה גם דיון מפורט בתיק פ"ל 6012-05-12 מ"י נ' נועם.

8. באשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, הרי גם כאן מדובר בעבירה חמורה ביותר כאשר מעבר לחומרת העבירה הרי ביצועה גם מצביע על אישיות העבריין, אשר מזלזל באופן בוטה בהחלטות בתי המשפט תוך התעלמות מצווי בית המשפט.

בע"פ 249-85 מ"י נ' כתילי נאמר שעבירה של נהיגה ברכב בזמן פסילת רישיון יש בה מלבד הפרת הוראת החוק עצמה גם הפרה בוטה של מצוות בית המשפט וכאילו מכריז הנאשם שהוא לא רק "מצפצף" על האמור בחוק אלא גם על מצוות ביהמ"ש.

9. באשר למתחם הענישה באשר לעבירה שכרות, הרי בתיק 6012-05-12 ציין כב' השופט האוזרמן שמתחם הענישה נע במקרה זה בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ל – 12 חודשי מאסר בפועל בנוסף לפסילה לתקופה של בין 36 חודש ל- 60 חודש.

בתיק תעבורה 1304-04-11 נגזרו על נאשם 15 חודשי מאסר בפועל ופסילה ל- 7 שנים.

ברע"פ 2829-13 (מ"י נ' לאלה) נדונה המבקשת לעבודות של"צ ופסילה ל – 24 חודש.

נראה שאכן שמתחם הענישה הראוי בעבירות שכרות עומד על בין מאסר בעבודות שירות למאסר של 16 חודשי בפועל בצירוף פסילה לתקופה ארוכה, מאסר על תנאי וקנס.

10. באשר למתחם הענישה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, הרי לעניין זה מתחם הענישה הינו מגוון וכל מקרה ומקרה לגופו.

כך ברע"פ 2401-13 חפר נ' מ"י נקבע מתחם ענישה על נהיגה בזמן פסילה על בין מאסר בעבודות שירות ל – 3 שנות מאסר. ונגזר על הנאשם לאחר ערעור במחוזי, 12 חודשי מאסר, הערעור בעליון נדחה.

ברע"פ 2116-13 בסימי נ' מ"י נדחה ערעור העליון על ענישה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שהתבטאה ב- 4 חודשי מאסר בעבודות שירות ו – 11 חודשי פסילה.

בת.פ. (כפר סבא) 28395-05-13 נקבע מתחם ענישה רחב בין עבודות של"צ ל – 15 חודשי מאסר.

ברע"פ 3104-11 פדילר נ' מ"י הושאר על כנו עונש מאסר של 15 חודש בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

אין זאת אלא שמתחם הענישה הראוי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה אכן נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל של 15 חודש הכל ע"פ נסיבות כל מקרה ומקרה.

11. באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, הרי אין להתעלם מכך שלנאשם אין הרשעות קודמות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה אך יש לו הרשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול כאשר בתיק הנ"ל נדון למאסר על תנאי של 12 חודש.

בנסיבות מקרה זה, הנאשם הודה ונטל אחריות ועושה מאמצים לחזור לדרך הישר.

ע"פ סעיף 40 ד' (א), כאשר נקבע מתחם ענישה הולם, רשאי ביהמ"ש לחרוג ממנו ולקבוע את העונש ע"פ שיקולי שיקום.

ברע"פ 8665-12 ברהנה נ' מ"י נאמר שבמקום בו הליך השיקום נראה עקבי יש מקום ללכת לקראת הנאשם. מאידך, ברע"פ 5714-13 חמד נ' מ"י דחה ביהמ"ש את הטענה כי הליך השיקום מצדיק הקלה משמעותית בעונש.

12. אכן התלבטתי לא מעט באשר לענישה במקרה זה, שכן המדובר בעבירות חמורות ומאידך הנאשם עבר הליך שיקומי אשר יכול ואכן מצליח.

בע"פ 3704-06-13 סתיתיה נ' מ"י נדון מקרה דומה בהרחבה, גם במקרה נשוא הערעור היתה המלצה חיובית של שירות המבחן, כאשר הנאשם השתלב בהליך טיפולי ועבר שינוי מהותי בחייו ושירות המבחן המליץ על עבודות של"צ וזאת למנוע שיבוש ההליך השיקומי.

שירות המבחן ציין כי שיקום המערער והרחקתו מהטיפה המרה בדרך גמילה מהווה חלק מאינטרס הציבור.

בע"פ 8641-12 ציין כב' השופט רובינשטיין ששיקום הוא לתועלת הציבור שהרי אם חוטא לא ישוב לסורו, ייבנה מכך גם הכלל.

כב' השופט סעב בפסק דין סתיתיה הנ"ל ציין שבעבירות שכרות מאסר בפועל יהיה נדיר ובסופו של דבר, כב' השופט סעב קיבל את המלצת שירות המבחן ובכלל זה לעניין הארכת התנאי.

כב' השופט סעב מדגיש בפסק דינו את הצורך בהטלת מאסר על תנאי מידתי תוך שמירה על הלימה באשר למשך תקופת המאסר על תנאי וקביעת יחס סביר בינה לבין העבירה.

13. במקרה זה, סבור אני שאכן יש לאמץ את המלצת שירות המבחן וזאת בשל ההליך השיקומי המתקדם בו הנאשם נמצא, כאשר נראה, שביצוע העבירות נעשה על רקע שימוש באלכוהול.

ע"פ התסקיר הנאשם עובד בעבודה מסודרת בחברת "טבע" כמחסנאי ואף שירת שירות צבאי מלא. הנאשם שולב בהליך גמילה, מגלה אחריות כלפי אישתו ובתו ועומד בכל הדרישות הטיפוליות של היחידה להתמכרויות. הנאשם פועל לשיקומו העצמי, מתמיד במחויבותו לעבודה ומאז האירוע לא נפתחו נגדו תיקים חדשים.

לאור האמור בתסקיר, אני סבור שיש ליתן לנאשם הזדמנות אחרונה ותקווה אני שאכן הנאשם ימשיך בטיפול ויצליח להשתקם ולא יחמיץ הזדמנות זו שניתנת לו.

14. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א. אני מאריך את המאסר על תנאי של שנה שהוטל על הנאשם בתיק 27328-09 (תעבורה ת"א) ביום 1.5.12 בשנתיים נוספות.

ב. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 שנים בפועל. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות ביהמ"ש, בהעדר רשיון נהיגה, יגיש תצהיר מתאים במזכירות ביהמ"ש.

ג. הנני מורה על הפעלת עונש של פסילת רשיון נהיגה למשך 3 חודשים כפי שנפסק על תנאי בתיק 27328-09 במצטבר לעונש הפסילה שהוטל עליו בתיק נשוא גזר דין זה.

ד. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שנה על תנאי למשך שנתיים והתנאי יהיה שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה, או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

ה. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 4,000 ₪ אשר ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 400 ₪ החל מיום 1.3.14 ובכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן.

ו. ניתן בזאת צו פיקוח ע"י שירות המבחן למשך שנה כאשר במהלך תקופה זו ימשיך שירות המבחן לפקח על תהליך השיקום והטיפול ביחידה להתמכרויות.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

העתק גזר דין זה יישלח לשירות המבחן.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו שבט תשע"ד, 27/01/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי תמי גיבלי