1. ביום 29.10.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם גישור שנחתם בין המבקשת לבין המשיבים. בכותרת ההסכם נכתבו שמות הצדדים, לרבות שמות שבעת המשיבים – חברה בע"מ ושישה אנשים פרטיים.

2. ביום 1.3.2021 הגישה המבקשת בקשה לחתימה על פסיקתה. מהבקשה עולה כי לצורך פתיחת תיק הוצאה לפועל למימוש הסכם הגישור (כולו או חלקו) נזקקה המבקשת למספרי הזיהוי של המשיבים, אשר לא הופיעו בהסכם הגישור. המבקשת ביקשה לפיכך שבית המשפט יחתום על פסיקתה שלפיה פרטי הזיהוי של המשיבים הם כאמור בפסיקתה.

3. הבקשה הועברה לתגובה. בתגובה התנגדו המשיבים לחתימה על הפסיקתה, וזאת "ככל שעניינה ו/או העומד מאחורי הבקשה, ניסיון לחידוש הליכים, בסך העולה על 50,000 ש"ח, שהוא סך יתרת החוב, בסך החוב הנקוב בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים, במסגרת הליך הגישור שעמד על הסך של 100,000 ש"ח". לגופה של ההתנגדות, המשיבים טענו כי אין הצדקה לפתוח תיק הוצאה לפועל על מלוא סכום הפשרה, הן משום שהם שילמו כמחציתה, הן בשים לב לתניות שנקבעו בהסכם, לפיהן היה על המבקשת לפעול קודם לפתיחת תיק הוצאה לפועל.

4. בעקבות תגובה זו, ותגובות נוספות שהוגשו, הוצע לצדדים להגיש את הסכם הגישור כלשונו כפסיקתה לחתימה בצירוף תעודות הזהות בלבד. זאת, תוך שכל טענות הצדדים לעניין קיום פסק הדין או קיום התנאים המוקדמים לפתיחת תיק הוצאה לפועל, שמורות להם. תחילה המשיבים התנגדו לכך, וטענו כי הם עותרים לכך ש"[]הפסיקתה תיצמד להוראות הסכם הגישור שבין הצדדים" (תגובה מיום 9.4.2021). בהמשך, בהודעה מיום 13.4.2021, הודיעו המשיבים כי "הינם מקבלים את הצעת בית המשפט הנכבד להוספת מספרי הזהות והגשתם יחד עם הסכם הגישור שבין הצדדים". ביום 2.5.2021 הגישה המבקשת את הסכם הגישור כשהוא מוקלד מחדש, בצירוף תעודות הזהות של המשיבים בכותרת ההסכם ובליווי הפתקית המקורית שבה ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור. חרף ההסכמה הקודמת, משיבים 5-3 התנגדו לחתימה על הפסיקתה, בטענה לפיה לא היו צד למשא ומתן, וההסכמות גובשו רק עם משיב 2 ומשיבה 7.

5. עיינתי בטענות הצדדים. סמכות בית המשפט למתן פסיקתה קבועה בתקנה 133 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. פסיקתה היא תמצית של ההכרעה שניתנה בגדרי פסק הדין, והיא משקפת את התוצאה המעשית של פסק הדין. פסיקתה לא נועדה לבירור מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים לאחר שניתן פסק הדין. בעניין שלפניי, המשיבים לא חלקו על מספרי תעודות הזהות שלהם ולא חלקו על כך שהסכם הגישור שהוגש לחתימה בצירוף מספרי תעודות הזהות משקף את הסכם הגישור המקורי. טענות המשיבים נוגעות לאירועים שאירעו לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור, כמו גם לקיום התניות המנויות בהסכם הגישור כתנאי לפתיחת תיק הוצאה לפועל. מדובר בטענות שחורגות מהבקשה לחתימה על הפסיקתה. טענות אלה שמורות למשיבים ללא תלות בשאלת החתימה על הפסיקתה, והם יוכלו להעלותן בכל הליך שימצאו לנכון ובהתאם להוראות הדין. בשים לב לעובדה שהמשיבים טענו בתגובה מיום 13.4.2021 כי הם אינם מתנגדים להגשת הסכם הגישור בצירוף מספרי תעודות זהות המשמעות היא שהמשיבים לא חלקו על כך שהפסיקתה שהוגשה – אשר מהווה העתק של הסכם הגישור בצירוף מספרי תעודות הזהות – משקפת הלכה למעשה את הוראות ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין. לא נטען עוד שמספרי תעודות הזהות אינם משקפים את מספרי תעודות הזהות של המשיבים.

6. בנסיבות אלה מצאתי לקבל את הבקשה. הסכם הגישור שצורפו לו מספרי תעודות הזהות ייחתם בנפרד. כפי שהובהר לעיל, טענות המשיבים, לרבות הטענות לעניין ביצוע פסק דין, הידיעה על הסכם הפשרה או התנאים לפתיחת תיק הוצאה לפועל, שמורות להם.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"א, 23 יוני 2021, בהעדר הצדדים.