1. זוהי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב שבמועד הרלבנטי היה מבוטח אצל התובעת (להלן: "הרכב המבוטח") בתאונת דרכים שארעה ביום 8.3.12.
2. עלויה חליפה, שנהגה ברכב המבוטח בעת התאונה (להלן: "עלויה"), מסרה בעדותה כי נסעה בכביש הראשי בעראבה, ומולה נסע רכב מסוג רנו בכיוון הנגדי. לפתע פנה הרנו שמאלה על מנת להיכנס לתחנת דלק, ופגע בחלקו השמאלי של הרכב המבוטח. כתוצאה מעוצמת הפגיעה נהדף הרכב המבוטח ימינה לעבר סלעים שהיו בצד הכביש ונפגע גם בחלקו הימני.
3. פהמי חליפה, שנהג בעת התאונה ברנו (להלן: "פהמי"), מסר בעדותו כי עצר עצירה מוחלטת בנתיב הפניה שמאלה לתחנת הדלק. עלויה הגיעה מולו. מתחנת הדלק יצא רכב לנתיב נסיעתה של עלויה וחסם את נתיב נסיעתה, ולכן סטתה שמאלה ופגעה ברכבו, והמשיכה בנסיעה ימינה עד שנעצרה בסלעים שהיו בימינה.
4. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה ועיינתי בראיות שהוגשו, אני מעדיפה את גרסת עלויה על פני גרסת פהמי. הנזק לרכב המבוטח, כעולה מחוות דעת השמאי ומהתמונות, עולה בקנה אחד עם גרסת עלויה ולא עם גרסת פהמי. גם העובדה, שעליה אין חולק, כי בעקבות ההתנגשות בין שני כלי הרכב נהדף הרכב המבוטח ימינה, מתיישבת עם מנגנון פגיעה שבו רכבו של פהמי פוגע ברכב המבוטח בעודו בנסיעה, ולא עם מנגנון פגיעה שבו נפגע רכבו של פהמי כשהוא בעצירה מוחלטת.
5. לפיכך דין התביעה להתקבל.
6. אשר על כן הנני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 41,583 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, ושכ"ט עו"ד בסך 4,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשיב הנתבעת לתובעת את האגרה ששילמה ואת שכר העדה מטעמה.
7. זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ז אדר תשע"ד, 17 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.