הנוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד שני בוריה

ב"כ המשיב עו"ד נעמי כהן

המשיב הובא

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

התקבלה חוו"ד לפיה המשיב כשיר למעוד לדין, טרם נתינה התייחסותי לעניין קיומן של ראיות לכאורה. אני חולקת באופן חלקי לקיומן של ראיות לכאורה. מה שמיוחס לו לעניין אישום 1 – אני לא ראיתי את הראיות כלפי פגיעה במתלוננת. הוא לא הפנה כלפיה סכין ולא אמר שיפגע בה, זה לא קיים בתלונה.

לעניין האישום השני – מדובר פה על נוסח של מסרון שלא קיים אין את המסרון הזה. הנוסח הזה לפי הודעתה במשטרה, הרי נוסח כזה ניתן חודשיים לאחר שהוא ניתן לכאורה, וגם מהנוסח לא ברור דבר האיומים. מפנה לסעיף 31 לעמוד השני גם מהניסוח עצמו לא ברור האם מדובר באיומים ופגיעה בה והנוסח הזה נמסר במשטרה ב- 24.2.13 על מה שנמסר לה בהודעת טקסט. למשיב הזה אין עבר פלילי למעט הרשעה יחידה בשנת 99 על החזקת סם לצריכה עצמית, אין לו עבר באלימות. הוא המפרנס היחיד, המשפחה הזו מפורקת מאז מעצרו, האישה המתלוננת מאוד רוצה אותו בביתה, היא כאן גם באולם, היא מבקשת שהוא מאוד יחזור הבייתה. אם זו דרישת בית המשפט אנו נחייב אותו לקחת טיפול, המעצר הזה הוא הראשון בחייו, זו טלטלה מאוד קשה לו ולמשפחתו, הוא כבר עצור קרוב לשבועיים ימים, וזו טלטלה מאוד רצינית, הם מעוניינים לחיות ביחד, מבחינת הראיות לכאורה אין פה מסוכנות כלפיה, היא מעוניינת בשובו הבייתה, אבקש את שחרורו. בהליך מעצר הימים כך הוצגו הדברים ולא יכלתי להתמודד עם זה.

קראתי למשיב את כתב האישום, הוא מכיר את תוכנו וישיב עליו בפני המותב בתיק העיקרי.

ב"כ המבקשת:

אם ישוחרר המשיב איני רואה שנכון לשחרר את המשיב למקום מגוריה של המתלוננת.

<#2#>

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים בעבירות איומים כלפי המתלוננת, בת הזוג.

ב"כ המשיב טענה כי האישום הראשון אינו מבוסס כלל ועיקר על חומר החקירה בתיק וכי האישום השני עניינו עבירת איומים ישנה שעולה במסגרתה של הודעתה של המתלוננת שנגבתה עקב אירועי האישום הראשון. עיינתי בחומר החקירה שהונח לפניי וסבורני כי אכן לא קיימות ראיות לאיומים על המתלוננת ביחס לאישום הראשון. נדמה, כי התביעה נפלה על כלל טעות משייחסה את העבירה נוכח דוח הפעולה שערך שוטר הסיור שהגיע למקום ושמע מהמודיעה, בתיווכה של חברתה, כי המשיב איים עליה. מקריאת הודעתה הברורה במשטרה, העולה כי לא הופנו כלפיה איומים כלל ועיקר במסגרת אירועי האישום הראשון וכי המשיב איים להתאבד. המתלוננת חוזרת ומדגישה זאת, בניגוד לאמור באותו דוח פעולה. ביחס לאישום השני, אישום זה מבוסס על דברי המתלוננת בהודעתה מיום 24/02/13 עמוד 2 שורה 31. לפיהם, כאשר היא נסעה בחודש דצמבר לבקר את המשפחה ברוסיה המשיב שהיה ככל הנראה בהתקף נפשי, שלח לה הודעה שיהיה לה גרוע יותר אם תעשה משהו.

אין חולק כי המשיב מצוי במצב נפשי קשה. יחד עם זאת, מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו עולה כי הוא אחראי למעשיו וכן כשיר לעמוד לדין. מחוות הדעת עולה כי מצבו הנפשי תלוי בין היתר בשימוש בסם.

נוכח החולשה הראייתית הניכרת, ונסיבות המקרה בכללותן כולל רצונה של אשת המשיב להמשך הקשר ביניהם ונוכחותה היום בדיון, העובדה כי אין למשיב כלל עבר פלילי באלימות (לחובתו שימוש בסם לצריכה עצמית), משך הזמן בו שהה המשיב במעצר של ממש, סבורני כי יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א) ערבות עצמית בסך 4,000 ₪.

ב) ערבות צד ג' בסך 4,000 ₪ שתחתם ע"י הגברת פיטצ'חדזה נטליה ת.ז 311962419.

ג) הפקדה במזומן בסך 1,000 ₪.

ד) המשיב יופנה לשירות המבחן על מנת שיבחן עניינו כולל טיפול לו הוא זקוק.

נדחה לתאריך 22/04/13 בשעה 09:00.

עד לאותו מועד יתקבל תסקיר של שירות המבחן בעניינו, התסקיר יוגש לבית המשפט עד לשעה 12:00 ביום קודם לדיון.

המזכירות וההגנה ישלחו החלטה זו לשירות המבחן.

יש לאפשר 5 שיחות טלפון לרבות מכשירים סלולריים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר תשע"ג, 11/03/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י דוד אוחיון.