1. בתאריך 26/11/15, היה התיק קבוע לישיבת הוכחות, במהלכה היתה אמורה להעיד התובעת ווכן היו אמורים להעיד, העד מטעמה וכן שני עדי הנתבעת, אלא שבטרם התחילה חקירת הצדדים/העדים, התנהל דיון לא פורמלי ובסיומו הודיעו הצדדים כך:"אנו חוזרים ושומעים את המלצתו החלופית של בית הדין להסכים כי פסק הדין יינתן לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (לא מנומק) וזאת על סמך כל החומר המצוי בתיק, כאשר נסכם, כעת, טענותינו בעל פה" (עמ' 10 שורות 11-13 לפרוטוקול).

מיד לאחר מכן הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמתם להצעה זו כאשר ב"כ התובעת הודיע כי מרשתו עומדת על כך שסיכומיה יוגשו בכתב.

בסופו של דבר הסכימו הצדדים כי ב"כ הנתבעת יסכם בע"פ ויורשה להגיב לסיכומי התובעת שיוגשו בכתב.

ואכן, ב"כ הנתבעת סיכם טענותיו בע"פ (פרוטוקול - מעמ' 11 שורה 8 עד עמ' 14 שורה 3), ולאחר שעשה כן נתנו תוקף של החלטה להסכמות הצדדים וכן קצבנו לתובעת מועד להגשת סיכומיה ולנתבעת מועד להגשת תשובתה לסיכומי התובעת (עמ' 14 שורות 6-20 לפרוטוקול).

לאחר שבאי כח הצדדים פעלו בהתאם להחלטתנו (התובעת הגישה את סיכומיה, בתאריך 7/12/15 והנתבעת הגישה את תשובתה לסיכומי התובעת, ביום 20/12/15), הבשיל התיק למתן פסק דין ולפיכך הוא ניתן, כעת.

2. לאחר שעיינו בכל החומר המצוי בתיק, לרבות כתבי הטענות, על נספחיהם ולרבות תצהירי הצדדים ועדיהם (וכן המסמכים שצורפו לכלל התצהירים) ולאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, כפי שנטענו על ידם בכתב ובעל פה, אם במהלך הדיונים ואם במסגרת הסיכומים או סיכומי התשובה, הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 21,000 ₪.

הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

ניתן היום, י' בטבת תשע"ו, (22 בדצמבר 2015), בהעדר הצדדים.