המשיב הודה בעובדות כתב אישום מתוקן נשוא ת.פ. 7242-08-10 (בית משפט השלום ברחובות) והורשע בשתי עבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה, בשלוש עבירות של גניבה, ובעבירה של סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה.

בית משפט קמא הטיל על המשיב עבודות של"צ בהיקף של 250 שעות, ששה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, תשלום פיצוי למתלוננים בסך 3,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית בסך של 5,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור שבפנינו מופנה כנגד קולת העונש.

כתב האישום

כתב האישום כלל ארבעה אישומים אך בעקבות הסדר טעון תוקן כתב האישום כך שאישום אחד נמחק, באישום אחר תוקן סעיף העבירה לעבירה של סיוע לכניסה והתפרצות למקום מגורים ותיקונים נוספים בוצעו בעובדות האישומים ללא שינוי בסעיפי האישום. על פי המתואר בכתב האישום פרץ המשיב יחד עם אחר לבתי כנסת ולבית מגורים וגנב משם רכוש.

תסקיר שרות המבחן

1. מתסקיר שרות המבחן עולה כי המשיב הוא בן למשפחה המנהלת אורח חיים דתי, אשר בחר לשנות את אורחות חייו, עזב את הישיבה בה למד ושהה תקופה ממושכת אצל אחיו בארה"ב. בעת ביצוע העבירות הוא היה מחוסר מסגרת וחברים ועל רקע זה חבר לאנשים שהכיר בשכנותו. כיום תלוי ועומד כנגדו עוד מב"ד בעבירות דומות מאותה תקופה אך פרט לכך הוא נעדר הרשעות קודמות.

2. שרות המבחן התרשם כי המשיב התקשה להתמודד עם הציפיות של הוריו בעקבות השינוי באורחות חייו.

עוד התרשם שרות המבחן כי המשיב מכיר בהשלכות של מעשיו ובעובדה שפגע במתלוננים. הוא לוקח אחריות על המעשים בהם הודה, מבין את חומרתם ומביע תחושה של צער על ביצועם.

שרות המבחן המליץ להטיל על המשיב עבודות של"צ בהיקף של 220 שעות ותשלום פיצוי למתלוננים.

גזר דינו של בית משפט קמא

1. בית משפט קמא ציין בגזר הדין כי אין ברקע האישי והמשפחתי, כמו גם בקונפליקטים שנוצרו על רקע זה והחיפוש העצמי של המשיב, כדי להצדיק את ביצוע העבירות. יחד עם זאת, "כשמצרפים לדברים הללו את העובדה שהנאשם בחר לאחר שהוא ביצע את העבירות, לשנות את חייו באופן שהוא למד תיווך נדל"ן ועבד בתחום זה מספר חודשים, אחר כך עבד במספרות וכעת לומד במכינה טכנולוגית במטרה לסיים לימודי הנדסה, יש בהם כדי להעיד על כך שאין עסקינן במי שהעבריינות היא דרך חייו".

2. בית המשפט קמא התייחס גם אל חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה בעניינו של המשיב ממנה עולה כי הוא כשיר לעמוד לדין. בשנת 2008 הוא אובחן כלוקה בדכאון בחומרה בינונית ומאז הוא נמצא בקשר טיפולי עם המערכת הפסיכיאטרית בכל הנוגע לדיכאון/חרדה.

3. בית המשפט קמא לא אימץ את ההמלצה העונשית של שרות המבחן במלואה וסבר כי הענישה צריכה להיות מורכבת יותר ועל כן הטיל עליו את העונשים המפורטים בפתח פסק הדין.

נימוקי הערעור

1. העונש שהוטל על המשיב חורג לקולא, באופן קיצוני, מרף הענישה הראוי והנהוג, בפרט כאשר אין מדובר במעידה חד פעמית אלא במספר התפרצויות שבוצעו בתקופה קצרה ותוך פגיעה באחרים. אין בעניינו של המשיב נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש.

2. בית המשפט קמא שגה כשנתן את מלוא המשקל לשיקולי השיקום של המשיב והתעלם לחלוטין משיקולי גמול, הרתעה ומניעה. המסר הסלחני הוא מסר שגוי שאינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בשמירה על בטחונו ורכושו.

תגובת המשיב

1. ב"כ המשיב תומך בגזר דינו של בית המשפט קמא ומדגיש כי חומרת העבירה אינה צריכה להיות השיקול היחידי בבוא בית המשפט לגזור את הדין.

2. העבירות בוצעו לפני כשלוש שנים, בפרק זמן קצר מאד (16 ימים), וכתב האישום שהוגש כנגד המשיב ואחרים הוא פרי גילוי והודאה של המשיב במשטרה.

3. המשיב אמנם נמצא כשיר לעמוד לדין, אך בתקופת ביצוע העבירות הוא היה שרוי בדכאון ונטל תרופות פסיכיאטריות.

4. הטלת עונש אחר מזה שהוטל על המשיב תביא לגדיעת לימודיו.

5. המשיב מתגורר בבית אמו ולאחרונה התגלתה אצלה מחלה קשה והוא זה שמסייע לה.

בנסיבות אלה אין לומר כי בית המשפט קמא סטה במידה כזו מהענישה הראויה עד כי העונש מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינו בהודעת הערעור, בפרוטוקול בימ"ש קמא ובגזר הדין, ושמענו טיעוני הצדדים, דעתנו היא כי דין הערעור להתקבל.

אין חולק כי עבירות ההתפרצות, שנפיצותן לצערנו גדולה, פוגעות ברכושו של הציבור ובביטחונו האישי, גורמות לתחושת פחד, למפח נפש ולפגיעה בפרטיות.

2. פסיקת בתי המשפט דנה בכך פעמים רבות תוך שהדגישה כי תפקידו ותרומתו של בית המשפט במיגור התופעה היא בהשתת עונשים הולמים על מבצעי העבירות, שיהיה בהם גמול והרתעה (ראה רע"פ 3061/11 כהן נ' מ.י אליו הפנתה המערערת).

3. שינוי הדרך שעשה המשיב הוא אמנם שיקול נכבד בשיקולי הענישה, והדבר לא נעלם מעיננו. אף מצבה הרפואי של אמו והתנהלותו של המשיב לשם גילוי העבירות הם שיקולים לקולא. אלא שבאיזון הכולל שגה בית המשפט קמא כאשר לא נתן את המשקל ההולם והמרכזי לשיקולי הענישה האחרים, דהיינו, לריבוי העבירות וביצוען בצוותא עם אחר ולצורך במניעה, המחייבים העדפת שיקולי האינטרס הציבורי, דהיינו, גמול והרתעה, על פני נסיבות אישיות.

4. הטלת עונש של עבודות של"צ במקרה הנוכחי מעביר מסר סלחני שגוי ולפיכך אנו סבורים כי יש להחמיר בעונשו של המשיב.

אם בכל זאת החלטנו שלא להטיל על המשיב את העונש כפי שראוי היה להטיל עליו בנסיבות המקרה, הרי זה מהטעם כי אין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם נאשם שהיא מחמירה בעונשו.

5. בהתחשב באמור אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את עבודות השל"צ שהוטלו על המשיב ומטילים עליו עונש מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצו בעבודות שרות, אם יימצא כשיר לכך.

יתר רכיבי גזר הדין, כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא יוותרו ללא שינוי.

המזכירות תפנה העניין לממונה על עבודות שירות על מנת שיחווה דעתו בדבר אפשרות ריצוי מאסר בעבודות שירות, מקום ומועד תחילת ביצוען.

ניתן להזמין את המשיב באמצעות בא כוחו, עו"ד פורר, פקס 03-6938557.

נקבע לדיון בחוות דעת הממונה ביום 18.6.13 בשעה 13:00.

המשיב הוזהר כי עליו להתייצב בפני הממונה במועד אליו יוזמן וכן להתייצב לדיון במועד הנדחה.

ניתן היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.