<#1#>

נוכחים:

נציג המבקשת ע"י יניב הינדי

ב"כ החשוד עו"ד עמר

החשוד – הובא

פרוטוקול

נציג המבקשת לאחר שהוזהר כחוק:

חוזר על הבקשה.

מגיש דוח סודי במ/1.

מדובר באירוע שהיה ב 1.2.13 לפני כחודש.

ניסינו לאתר את החשוד אך ללא הצלחה. ביום 13.2.13 הוצא צו מעצר על ידי כב' השופטת מרשק.

מדובר באירוע בו חברתו של החשוד נדקרה לטענתה על ידי שני רעולי פנים שהיו עם אקדח וסכין.

מחומר החקירה שהגיעה למשטרה עולה כי החשוד הוא זה שדקר ולכן מבקשים להאריך את המעצר בחמישה ימים.

חקירה נגדית לב"כ החשוד:

ש: מיום 1.2.13 ועד 13.2.13 נעשו פעולות לאתר אותו.

ת: כן.

ש: אתה יכול להציג מסמכים שמעידים על ניסיון לאתר את החשוד.

ת: כן. הוגש בפני כב' השופטת מרשק ולכן נעתרה לצו.

מציג לבית המשפט.

ש: אתה אומר שמיום 1.2.13 יש בידכם מידע שמפלילי או קושר אותו בביצוע עבירות חמורות של דקירת בת זוגו באמצעות סכין.

ת: המידע הוא מ 7.2.13.

ש: אתה מסכים איתי שמיום 7.2.13 יכולתם לעצור אותו בלי צו שופט.

ת: נכון.

ש: לשם מה הייתם צריכים צו כדי לעצור אותו.

ת: מאחר ולא אתרנו אותו. הכרזנו עליו כדרוש חקירה.

ש: אנחנו ניצבים היום חודש אחרי האירוע שבמהלכו נדקרה המתלוננת.

ת: כן.

ש: במהלך החודש הזה אני אומר לך שהמשטרה לא ממש השתדלה לעצור אותו, היא לא ממש חשדה שהוא עשה את הדברים וזאת לאור גרסת המתלוננת בכך שמי שדקר אותה הם רעולי פנים.

ת: המתלוננת טוענת שרעול פנים דקר אותה ואנחנו טוענים שהחשוד דקר אותה.

ש: יש פה גרסאות תואמות גם שלו וגם שלה ביחס למי שביצע את העבירות שאתם מייחסים לו. האם יש בתיק ראיות שקושרות אותו חוץ מאיזה שהיא תחושת בטן או מידע מודיעיני.

ת: הצגתי לבית המשפט את מה שקושר אותו.

ש: אתה מאשר שמדובר במידע מודיעיני.

ת: בית המשפט רואה.

ש: ביום האירוע המתלוננת הגיעה לבית החולים.

ת: כן.

ש: ומי מזעיק את המשטרה לבית החולים.

ת: קיבלנו דיווח מבחור אלמוני.

ש: האם קצין המודיעין של תחנת טייבה קיבל את הדיווח.

ת: אנחנו קיבלנו מפנה בחקירה באותו יום לא היה לנו חשד וביום 7.2.13 כן היה לנו חשד.

ש: ב 1.2.13 היא מגיעה לבית החולים מאושפזת למשך יום אחד ומגיעים לשם גם שוטרים שגובים ממנה במקום הודעה. מי קרה לשוטרים אתה אומר בחור אלמוני.

ת: כן.

ש: אני אומר שמי שקרא לשוטרים זה החשוד.

ת: לא.

ש: שמעת שהחשוד אמר שהתקשר לקצין משטרה. הרופאים הזעיקו את המשטרה.

ת: הגענו לבית החולים על סמך קריאה לא שלו.

ש: המתלוננת מסרה לרופאים גרסה.

ת: מונח בפני בית המשפט.

ש: לפני שהיא הגיעה לבית החולים היתה בקופת החולים בטירה וקיבלה הפנייה.

ת: כן.

ש: האם במעמד הזה הרופא המטפל בדק גם את החשוד, יש לכם תעודה רפואית.

ת: אין לנו בשלב זה תעודה רפואית.

ש: החשוד טען שהוא נחבל באירוע והיה קורבן בעצמו.

ת: כן.

ש: בדקתם אם נותר מאז ועד היום סימן חבלה.

ת: לא ידוע לי על סימן כזה, או חבלה.

ש: יש ראיה שביום האירוע החשוד היה בחדר המיון ביחד עם בת זוגו.

ת: לא היה בחדר המיון. מהחומר שיש לי לא היה בחדר המיון.

ש: שוטרים פגשו אותו במקום.

ת: לא ידוע לי.

ש: יש דוחות של שוטרים שמגיעים לבית החולים.

ת: לא ידוע לי אם הוא היה או לא היה.

ש: אתמול מסר לך גרסה שלפיה היה קורבן ביחד עם בת הזוג.

ת: עניתי על השאלה הזו.

ש: החשוד מסר לכם שהיה בבית החולים וכל מה שאני שואל עכשיו.

ת: הוא היה איתה בבית החולים אבל ב 1.2.13.

ש: פגשו אותו שם שוטרים.

ת: כן.

ש: למה לא עצרו אותי כי לא היה לכם מידע.

ת: המפנה החקירתי לא היה.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

ב"כ החשוד מסכם:

מדובר באירוע שהתרחש לפני כארבעה שבועות ולא התרשמתי שמאז ועד היום נעשו מאמצים התואמים את חומרת החשד שמיוחס היום לחשוד על מנת לעצור אותו.

לטעמי המשטרה מנסה לאחוז במקל בשני קצותיו, מצד אחד טוענת מסוכנות ומצד שני לנמק מדוע לא נעצר החשוד במהלך ארבעת השבועות האחרונים.

הניסיון של המשטרה איננו ניסיון משכנע במיוחד לאור תשובות נציג המשטרה.

אני סבור שיש לדחות על הסף טענה למסוכנות בנסיבות התנהלותה של המשטרה ובנסיבות מחדליה של המשטרה.

אתמול ביקרתי את החשוד, הוא מסר לי שהוא בעצמו היה קורבן באירוע נשוא הבקשה.

לדבריו רעולי פנים דקרו אותו ואת בת זוגו באופן שהצריך טיפול רפואי בשניהם.

שניהם הגיעו מלווים באמו לקופת החולים בטירה וקיבלו הפניות לחדר המיון.

החשוד מוסר כי הוא הזעיק את המשטרה.

המשטרה פוגשת אותו בחדר המיון ולא עוצרת אותו.

שמענו שביום 7.2.13 חל איזה שהוא מפנה שהצדיק את המעצר.

אני מניח שמדובר במידע מודיעיני כוזב שלא יכול להצדיק הארכת מעצר כיום לאחר שחלפו שלושה שבועות מיום אותה התפתחות דרמטית.

אני מבקש להורות על שחרור של החשוד לבית אמו בפיקוחה, היא נמצאת כאן באולם.

החשוד ימשיך וישתף פעולה עם החקירה כפי שעשה עד כה.

אני אבקש שהמשטרה תבחן גם את גרסתו, לדבריו נחבל ויש פצע חבלה בגב.

אני מנחש שאיש לא טרח לבדוק את העניין. צריך לחקור גם את הרופאים שהיו במקום והתרשמו, לראות אם יש תעודות רפואיות שמגבות גרסתו.

את כל אלה החשוד לא יכול לשבש וגם לא רוצה לשבש, זו גרסתו.

אציין שביום 8.3.13 הוא צפוי להתחתן עם המתלוננת, מציג הזמנה לבית המשפט.

הדברים אומרים דרשני, לא יעלה על הדעת שהיא תעבור מסכת התעללות כזו אלימה עם סכין וכעבור זמן קצר תזמין 350 איש לחתונה עם אותו אדם שהיה אלים כלפיה.

<#2#>

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד בחמישה ימים לאחר שנעצר ביום 27.2.13 בחשד לביצוע עבירות כמפורט בסעיפים 2 ו – 5 לבקשה.

תיק החקירה הוצג לעיוני, כמו גם במ/1.

ברי כי בשלב זה נמצאת החקירה בראשיתה, אך קיים קצה חוט שהוא בבחינת חשד סביר בשלב זה, המצדיק את הארכת מעצרו של החשוד.

יצוין כי האירוע נשוא מעצרו של החשוד התרחש ב 31.1.13 בשעות הערב, ורק בעקבות תפנית בחקירה מיום 7.2.13 החלה המשטרה לנסות לאתר את החשוד ולא צלחה.

אינני יכולה לומר כי ניסיונותיה של המשטרה לאתר את החשוד היו מיטביים, באופן שאף יכול היה לקדם את החקירה באופן מוצלח יותר – אך בשלב זה אני סבורה כי יש לאפשר למשטרה להתקדם בחקירותיה את החשדות כנגד החשוד.

לעניין עילת מעצר – הוגשו בפניי פעולות החקירה כמפורט בבמ/1 וכן מצוינת מסוכנותו של החשוד, את החשש מהימלטות מאימת הדין.

קיים חשש בדבר הימלטותו של החשוד מאימת הדין וזאת נוכח התחמקויות חוזרות ונשנות להגיע לחקירה שהובאו בפני הנוגעים בדבר במהלך החקירה.

מסוכנותו ברורה ונגזרת מהחשדות נגדו, שאי אפשר להתעלם גם מגיליון הר"פ שלחובתו.

נוכח כל האמור ועל מנת לפקח על החקירה באופן מיטבי הנני מאריכה את מעצרו של החשוד עד ליום 3.3.13 שעה 14:00.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תשע"ג, 28/02/2013 במעמד הנוכחים.