מונחת בפני בקשה ליתן צו הקפאת הליכים לחברתך אתא בהיכל (2008) בע"מ, חברה אשר הנכס היחיד שלה הינו זכיון להפעלת מסעדה בהיכל התרבות תל-אביב יפו. במקרה שבפני, ובאורח שהוא חריג יחסית, הבקשה אינה מוגשת בידי החברה עצמה, אלא בידי בעלת 49% ממניות החברה ובידי חברה קשורה לאותה בעלת מניות, אשר לטענתה הלוותה לאתא בהיכל כספים רבים.

מעיון בבקשה עולה לכאורה, כי עניין לנו בסכסוך בין שותפים לניהול המסעדה. זאת, כאשר כנגד אחד השותפים, מר לאור, מועלות טענות חמורות של אי-עמידה בהסכמים, אי השתתפות במימון ודרדור מצבה של החברה אל פי פחת; זאת, כאשר בנוסף עולות טענות להשתלטות לא מורשית על עסקה של החברה, והמשך ניהולה שלא בהסכמה תוך יצירת חובות חדשים, כולל לעובדים ורשויות.

מצאתי כי, עם כל ההבנה למצב-הביש אליו נקלעו המבקשות, ספק גדול אם זהו המקרה ההולם ליתן צו הקפאת הליכים.

אבהיר; מסקנה זו אינה נסמכת אך ורק על העובדה כי על-פניו מדובר בסכסוך בין בעלי מניות, וזאת באשר במצבים מסויימים ניתן היה אולי להתגבר על מכשול זה וליתן הקפאת הליכים בכל-זאת, מקום בו הפירמה הקורסת עצמה נראית מתאימה לסעד שכזה.
אלא מאי? החברה בה עסקינן בנסיבות מקרה זה, נראית, חרף כל הצער שבדבר, כמעט כדוגמא מובהקת לפירמה אשר כלל אינה מתקרבת ל"רף התחתון" של פעילות ותוכן הנדרשות מעסק, כדי שנכון וכדאי יהיה להפעיל עבורו את המנגנון המורכב, ולעיתים אף רב העלויות של סעיף 350 לחוק החברות.
עניין לנו למעשה כמעט בפירמה ריקה מתוכן, אשר רוב, אם לא כל, מהותה הינה סידור עבודה בין שני שותפים, או אם תרצו, "מצע משפטי" להחזקת זכיון להפעלת מסעדה. זאת, כאשר המסעדה עצמה ככל הנראה כבר אינה פעילה או עומדת על סף הפסקת פעילות; לא ברור כמה עובדים היא מעסיקה כיום, אם בכלל, ומה תוכן ממשי יש לה, אשר נחשב בעיני הדין כהולם הקפאת הליכים. בנסיבות המקרה, לצערי, דומה כי אין בפני אלא שני שותפים מסוכסכים המחזיקים בזכות משפטית שעשויה להשמט מידיהם, וזאת נוכח הסכסוך ביניהם והאורח בו נוהלו הדברים עד כה.
אם אכן נכונה התשתית העובדתית שהונחה בפני (ואני אומרת זאת בזהירות, נוכח העובדה כי גרסתו של מר לאור טרם הונחה וטרם נשמעה), הרי שיש למבקשות אינטרס וזכות להוציא את החברה מידי האחרון, צעד אותו אכן נקטו כאשר ביקשו וקיבלו מינוי של כונס זמני. אלא שמכאן ועד להקפאת הליכים רב הדרך, ולא בכדי לא הונחה בפני כל תוכנית הפעלה או הבראה ממשית. זאת, חרף העובדה כי אין עסקינן בעסק סבוך, אשר נדרש זמן לצורך לימוד והבנת התנהלותו.

סוף דבר; חרף כל הצער שבדבר, לא אוכל ליתן צו הקפאת הליכים; תרופתן של המבקשות, לשיטתי, הינה בנסיון להקנות סמכויות הפעלה וניהול לכונס מטעמן, או לחלופין אם הדבר אינו מתאפשר, בבקשת סעד של פירוק עם הוראות הפעלה.

אי לכך, אין מנוס מדחיית הבקשה בנוסחה זה.

בנסיבות המקרה לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, 05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.