לפני בקשה למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטרי, כירורגיה כללית ופלסטיקה במסגרת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק פיצויים לנפגע תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות הצריכות לעניין

התובעת 1 (להלן: "התובעת"), ילידת 1996, נפגעה בתאונת דרכים, בהיותה הולכת רגל. מהרשומות הרפואיות שצורפו, עולה כי פגיעתה של התובעת הייתה רב מערכתית כאשר עיקר הפגיעה הייתה בראש ובבטן. כתוצאה מהפגיעה בראש, נגרמה לתובעת חבלת מוח נרחבת וכתוצאה מהפגיעה בבטן נגרם דימום בטחול שנכרת ביום קבלתה לבית החולים. בהמשך, הופנתה לבית החולים "אלין" כשהיא מחוסרת הכרה, במצב שלא ממקדת מבט ולא עוקבת, לא מבצעת פקודות ולא מגיבה לגירוי מכאיב. במהלך אשפוזה ב"אלין", חזרה להכרה מלאה וחל שיפור מסוים במצבה. מרשומות בית החולים "אלין" עלה כי התובעת נמצאת "באי שקט" רגשי ו"מטופלת בקלונזפם להרגעה בשל אירועי אי-שקט" (טופס העברת חולה מיום 23.9.2012; עדכון רפואי בי"ח אלין מיום 30.10.2012 עמ' 3). להרגעה בשל אירועי אי-שקט. כמו כן, קיימות צלקות בעקבות הניתוח שעברה בבטנה. בבקשה למינוי מומחים שהוגשה בצירוף לכתב התביעה התבקש בית המשפט למנות, בין היתר, מומחה בתחום הרפואה הפנימית והפסיכיאטריה. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה בלבד, בשלב ראשון ועל יסוד הסדר הדיוני בין הצדדים, מונה מומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגי (להלן: "המומחה").

בחוות דעתו סבר המומחה כי לתובעת נותרה נכויות צמיתות, כתוצאה מהתאונה ובשיעור של 50% בגין פגיעה מוטורית, רעד בפלג גוף ימין; נכות בשיעור 20% בגין חולשה בפלג גוף שמאל, בצורה קלה; נכות בשיעור 30% בגין אנצפלופתיה פוסט טראומתית, שגורמת למצב של תחושת שובע, או רעב והפרעות קוגנטיביות (המחייבים פיקוח קציף) ונכות בשיעור 10% בגין צרידות. בחוות דעתו המליץ המומחה על מינוי מומחים נוספים בתחום הכירורגיה הכללית, פלסטיקה ופסיכיאטריה.

על יסוד חוות דעת המומחה התבקש בית המשפט למנות מומחים נוספים בתחומים עליהם המליץ המומחה. לטענת התובעים המומחה בדק את התובעת, הפעיל את שיקול דעתו המקצועי והמליץ על המינויים בהתאם לממצאים שהיו לפניו. עוד נטען כי, לכתב התביעה צורפו מסמכים המהווים ראשית ראיה למינוי המומחים הנוספים.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המלצת המומחה אינה באה להחליף את שיקול דעתו של בית המשפט ומהווה כלי עזר לבחינת הבקשה למינוי מומחים. כך, לא נמצאה ראשית הראיה הדרושה למינוי מומחים כאמור. מעיון בבקשה למינוי מומחים רפואיים שצורפה לכתב התביעה, לא התבקש בית המשפט למנות מומחה בתחום הפלסטיקה ולא צורף מסמך המעיד על פגיעה בתחום זה. לעניין מינוי מומחה פסיכיאטרי מוסיפים הנתבעים וטוענים כי בחלוף זמן רב ממועד התאונה עולה כי אין לתובעת פגיעה בתחום הפסיכיאטרי ואף אם נמצאה פגיעה שכזו, התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה מושא התביעה. כך גם לעניין המומחה הכירורגי, אשר מינויו התבקש ללא הצדקה ובהיעדר ראיות על רצף טיפולי וקשר סיבתי לתאונה. בשל כל האמור לעיל, התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה למינוי מומחים נוספים.

דיון והכרעה

מושכל יסוד בתחום מינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק הפיצויים, "...הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012) (להלן: "עניין פלונית"); רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (5.8.2012)). מכאן, על מנת שלא לחסום את דרכו של מי שנפגע בתאונת דרכים להוכיח את נזקיו, נוקטים בתי המשפט גישה ליבראלית באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי מומחים, זאת מתוך הכרה כי החלטתו של בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הנפגע למנות מומחה רפואי בתחום מסוים, עשויה לשלול ממנו את האפשרות להוכיח נכותו באותו תחום בו התבקש המינוי. לעיתים בהחלטת המינוי מתבקש המומחה לחוות דעתו במינוי מומחים נוספים בתחומים אחרים. מדובר בפרקטיקה מקובלת, אשר מתאימה בעיקר למצבים בהם קיימת זיקה בין תחומי המומחיות ומכאן, נטיית בית המשפט למנות מומחה נוסף בעקבות המלצתו של המומחה שנתמנה (רע"א 963/13 פלוני נ' "הפול" חברה לביטוח בע"מ (23.5.2013); רע"א 4439/02 יצחקי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (30.7.2002); רע"א 247/01 מססה מיטל נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (10.9.2001) אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 649-647 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן: "ריבלין")). יחד עם זאת, את יישום המלצת המומחה הרפואי ראוי להפעיל תוך נקיטת משנה זהירות, שכן על בית המשפט להשאיר בידיו את ההחלטה הסופית אם למנות מומחה רפואי בתחום מסוים (ריבלין, עמ' 650). במקרה כזה, בית המשפט ישקול את עצת המומחה תוך הישענות על המסמכים הרפואיים הנמצאים לפניו (ריבלין, עמ' 651; רע"א 3128/97 עמאר נ' סאמי (13.7.1997)).

בענייננו, בשים לב לפגיעה הרב מערכתית של התובעת, טיבה ומהותה ולאחר שעיינתי ברשומות הרפואיות, שוכנעתי כי יש מקום למינוי מומחים נוספים, בתחום הפסיכיאטריה והכירורגיה הכללית.

אכן, חוות הדעת והממצאים הרפואיים מצדיקים מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי (רע"א 7267/07 ולדימיר טריגוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (5.12.2007)) ולנוכח פגיעת הבטן, הדימום וכריתת הטחול, יש מקום למנות מומחה בתחום הכירורגיה הכללית (או בתחום הרפואה הפנימית). בנסיבות אלה, בשים לב לגיל התובעת (וההלכה, שבעניינם של קטינים נדרש בית המשפט לזהירות מיוחדת) ולנוכח טיבו של המינוי בגדרי התחום הנפשי, שהקשיים לביסוס הצורך במינוי ברורים ושלגביו גילתה הפסיקה גמישות מיוחדת במקרים גבוליים (רע"א 911/03 סעאת מרים נ' סעאת ניסים (24.3.2003)) ובהתחשב בזיקה בין התחומים - הפסיכיאטריה והנוירוכירורגיה (עניין פלונית), נחה דעתי, כי יש הצדקה למנות מומחה בתחום הנפשי ובתחום הכירורגיה הכללית, כמבוקש.

עם זאת, בשים לב לדלות החומר הרפואי, ומשלא התבקש מלכתחילה מינוי בתחום הפלסטיקה ולמצער, לא ניתן פירוט מספק בחוות דעת המומחה, בדבר הצורך במינוי האמור, לא מצאתי בשלב זה מקום למנות מומחה נוסף בתחום הפלסטיקה, בטרם יחווה דעתו בעניין זה המומחה בתחום הכירורגיה.

צו מינוי המומחים יינתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים.