1. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע ע"ס של 1,000,000 ₪. החוב נובע מהסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים ביום 17.1.11 (נספח א' לכתב התביעה).

על פי האמור בהסכם, היה על הנתבע להחזיר את הסכום הנ"ל עד ליום 17.7.11.

2. ביום 12.6.13 ניתן פסק דין על פי כתב התביעה לאחר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה.

כתב התביעה נמסר לגב' כרמלה לוי, אשת הנתבע, ביום 19.3.13.

3. הנתבע בעתירתו לביטול פסק הדין אינו מתכחש כי כתב התביעה הומצא לו כדין.

לטענתו, אי הגשת כתב ההגנה במועד נבע כתוצאה מהטעייתו של ב"כ התובעת.

לגוף התביעה, טוען הנתבע כי הוא לא נטל כל הלוואה בסך של 1,000,000 ₪ מהתובעת ו/או מבעלה וכי שטר ההלוואה מזויף.

הנתבע מודה כי הוא חייב כספים לבעלה של התובעת ובכל מקרה סך החוב כלפיו עומד ע"ס של 250,000 ₪.

השיק בסך של 1,000,000 ₪ שצורף אף הוא לכתב התביעה ניתן לבעלה של התובעת כערבון להלוואה שנטל ממנו. השיק נמסר ריק וכי בעלה של התובעת זייף את השיק ורשם עליו את הסכום של 1,000,000 ₪.

4. ב"כ התובעת בתגובתו מתנגד לבקשה.

5. מאחר ואין בפי הנתבע טענה בדבר קיום פגם בהמצאת כתב התביעה לידיו, הרי שביטול פסק הדין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.

6. מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת.

אין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שיש לו טענה עניינית לגופו של עניין. גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין,על חטאו אפשר להענישו בפסיקת הוצאות, אולם תמיד יש לזכור שהמטרה העיקרית היא לדון לגופו של עניין ולהכריע במחלוקת האמיתית.

לעניין סיכויי ההגנה, על הנתבע להראות בכמה הלכאורית שיש לו אינטרס בביטול פסק הדין ושטיעוניו אינם בגדר הגנת בדים.

בנוסף, יש לשוב ולהזכיר כי קיים שיקול נוסף בבוא בית המשפט להחליט בבקשה והוא זכות הגישה לערכאות.

7. כמפורט לעיל, עיקר הגנתו של הנתבע היא שהוא לא נטל הלוואה בסכום של מיליון ₪ וכי הסכום הרשום בשיק הינו מזויף.

8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאור האמור לעיל, נחה דעתי כי בנסיבות העניין יש לבטל את פסק הדין תוך חיוב הנתבע בהוצאות.

9. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין.

הנתבע יישא בהוצאות ההליך בסך של 5,000 ₪.

הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ד, 02 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.