בפניי בקשה לביטול החלטה שהיא למעשה פסק דין מיום 14/1/14 שהורה על דחיית ההתנגדות ושיפעול הליכי הוצל"פ שניתנה במעמד צד אחד בהעדר התייצבות המבקש לדיון.

ככל שיבוטל פסק הדין שניתן ביום 14/1/14 יהיה צורך לדון בבקשה שהוגשה ליתן למבקש רשות להתנגד לביצוע שטר ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

רקע:

1. המשיבה הגישה בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל נגד המבקש. המבקש הגיש התנגדות ובצידה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

השטר שהוגש לביצוע הוא שטר ערבות של המבקש כלפי המשיבה ביחס לחובו של צד ג', מר חוטה חוחשוילי (להלן: חוחשוילי), בעניין הסכם שכירות שבין חוחשוילי לבין המשיבה. הערבות נחתמה ביום 29/12/92.

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה:

2. אין מחלוקת שהמבקש זומן כדין לדיון שהיה קבוע ליום 14/1/14 לדיון בהתנגדות שהגיש, אלא שהמבקש לא הגיע לאולם בית המשפט עצמו לדיון בפני הרשמת הבכירה ארבל-אסל. הדיון נקבע לשעה 9:30. ההחלטה שהורתה על דחיית ההתנגדות בהעדר התייצבות ניתנה על-פי האמור בפרוטוקול הדיון בשעה 9:50.

עוד באותו יום הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול ההחלטה (הבקשה הוגשה ידנית ונקלטה למערכת נט המשפט בשעה 12:04) ולפיה הגיע לדיון בבית המשפט, אלא שהמתין ליד מזכירות ההוצאה לפועל ומשהגיע תורו נשלח לאולם מס' 2 או אז גילה כי חלף מועד הדיון. תצהירו של המבקש בעניין זה, שצורף לבקשה לביטול ההחלטה, לא נסתר.

נתבע זכאי שלא ינתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, אלא בדרך משפטית תקינה (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 342 (מהדורה שמינית, 2005). אמנם ביטול מ'חובת הצדק' נהוג בעיקר בהקשר להעדר המצאה כדין של כתב התביעה ואולם 'חובת צדק', אינה מוגבלת אך לענייני המצאה ובוודאי שיש מקום להחילה גם במקרים מתאימים אחרים. בנסיבות האמורות, מצאתי כי ראוי להורות על ביטול פסה"ד שניתן ביום 14/1/14 במעמד צד אחד מ'חובת הצדק'. לא מצאתי שלא לקבל גירסת המבקש, שלא נסתרה, כי אכן הופיע לבית המשפט במועד אליו זומן, אלא שסבר כי עליו להתייצב במזכירות ההוצאה לפועל וכי לא ידע שעליו להגיע לאולם הדיונים; וכי שמשהופנה על-ידי מזכירות בית המשפט לאולם הדיונים המתאים, גילה כי הדיון הסתיים. בנסיבות אלה אף לא היה מקום מצד המשיבה להתנגד לבקשה לביטול פסק הדין.

3. ואולם, למעלה מן הצורך, גם אם אין מקום במקרה זה להורות על ביטול פסק הדין מ'חובת הצדק', הרי שרשאי בית המשפט לבטל פסק הדין שניתן במעמד צד אחד משיקוליו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395). לצורך כך על בית המשפט לבחון את סיבת המחדל של המבקש ואת סיכויי ההצלחה של הגנתו אם יבוטל פסק הדין. לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/2/01), הרי שככל שלא יוכח זלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל; ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830).

לא יכול להיות חולק לדעתי שמאחר שהמבקש התייצב בהיכל בית המשפט, אך לא באולם הדיונים המתאים – וזאת גם אם איחר להגיע לדיון – אין מדובר בזלזול בוטה של המבקש כבעל דין כלפי בית המשפט או כלפי הצד השני. הראייה היא שהמבקש הגיש בקשה שהוגדרה כ'דחוף' לביטול ההחלטה וזאת עוד באותו יום. מכאן שעל בית המשפט ליתן משקל משמעותי יותר לסיכויי ההצלחה של הגנתו אם יבוטל פסק הדין.

סיכויי הצלחה:

4. המבחן העיקרי הוא סיכויי ההצלחה של הנתבע בהגנתו, שיש בהם להצדיק ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה. באשר לאלה, הלכה היא שאין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא שניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) 343 וההפניות שם (2005)).

במקרה זה מעלה המבקש טענה ולפיה חתימתו על כתב הערבות הוגבלה לשנת שכירות אחת של חוחשוילי מאת המשיבה; קרי, משנת 1992 עד 1993. בהתאם לכך טוען המבקש כי לא ניתן לחייבו בערבות כלפי המשיבה לגבי שנות השכירות הבאות. זאת ועוד, המבקש מפנה לכך שהמשיבה ביקשה להפעיל את הערבות 18 שנים לאחר חתימה על כתב הערבות וזאת מבלי לפנות אליו קודם לכן, כך שלא ידע על החוב קודם לכן, ומבלי להפעיל ערבותו של ערב נוסף שחתם על כתב הערבות.

5. טענה זו של המבקש היא טענה הראוייה להתברר ובוודאי שלא ניתן לומר עליה מקדמית כי אינה בגדר הגנה אפשרית. שאלת תוקפה של 'ערבות' מעבר לשנת השכירות במסגרתה נחתמה היא שאלה המערבת עובדה ומשפט; ומאחר שהיא כרוכה בנסיבות החתימה על הערבות, לרבות החיובים המפורשים של הערב כלפי המשכיר בכתב הערבות; ובצידם התמיהה מדוע לא הוגש השטר לביצוע תקופה כה ארוכה, הרי שהיא מהווה הגנה אפשרית של המבקש כלפי השטר שהוצג לביצוע.

בנסיבות אלה, מאחר שלא הוכח בפניי כי העדר התייצבותו של המבקש לדיון היה משום זלזול בוטה בחובתו כבעל דין; ומשלא ניתן לומר כי אין מדובר בטענת הגנה אפשרית, הרי שיש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 14/1/14 גם משיקולי בית המשפט.

מתן רשות להתנגד לביצוע השטר:

קודם שאדון בבקשת המבקש ליתן לו רשות להתנגד לביצוע השטר יש לדון בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

צורך בטעם מיוחד למתן ארכה להגשת התנגדות:

6. מאחר שהמועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק (תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979) והפרוצדורה הנדרשת להגשתה קבועה גם היא בחיקוק (תקנה 109 לתקנות ההוצאה לפועל), הרי שכדי שתינתן ארכה להגשת התנגדות נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (הוראה דומה מצויה בתקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל). לעניין זה ההקפדה צריך שתהיה הקפדה יתרה (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904 וההפניות שם).

7. המבקש למעשה אינו חולק כי ידע על הליכי הוצל"פ שנפתחו נגדו, אלא שלטענתו התקבל אצלו הרושם מאת עורך הדין הקודם של המשיבה, עו"ד עובדיה, שאין כוונה ממשית לפעול נגדו בתיק ההוצל"פ, מאחר שמתנהל מו"מ של המשיבה עם החייב העיקרי – מו"מ שהתנהל משך שנה וחצי במהלכו נעזרה המשיבה גם במבקש עצמו כדי לנסות ולהגיע להסדר עם החייב העיקרי– ומשכך סבר שאינו צריך לפעול מטעמו בתיק ההוצל"פ (סע' 7 לתצהיר התומך בהתנגדות). יש לציין כי גם על-פי גירסת המשיבה, החייב העיקרי הותיר חוב אחריו בשנת 2003, ההתראה למבקש נשלחה בשנת 2004 וכי הליכי הוצל"פ נפתחו רק בשנת 2010 (סע' 4-5 לסיכומי המשיבה).

הסתמכותו של חייב על דברי זוכה או בא-כוחו בדבר התנהלות הזוכה בתיק ההוצל"פ, מן ההגינות כי ייחשבו לטעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד, באשר יש לראותם בדומה לנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין (בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872; רע"א 3588/00 מכלוף נ' סעדיה. ניתן ביום 5/12/00).

8. יתרה מזאת, ניתן להבחין בהגמשה מסויימת בפסיקה ומתן משקל שונה ל"טעם המיוחד" הנדרש בהתאם לטיב ההליך (פס"ד קסט לעיל), באופן שבתי המשפט לוקחים בחשבון את סיבת הטעות, מידת הזלזול בבית המשפט או בחובה כבעל דין, (ע"א 8547/96 אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 10/3/99; בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון, פ"ד נד(4) 702) ואף מתן משקל לסיכויי ההליך העיקרי (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי. ניתן ביום 3/1/13). הכל תוך התחשבות במידת האיחור ומידת הפגיעה בהסתמכות של הצד שכנגד. הגמשה זו מקורה בתפיסה משתרשת לפיה לא ראוי שיינתנו פסק דין על יסוד נימוקים טכניים או מחדלים של בעלי הדין, שניתן היה לרפאם, ככל שנדרש, בפסיקת הוצאות מתאימות לטובת בעל הדין שכנגד, הכל כדי להגשים את התכלית של הזכות החוקתית של גישה לערכאות.

9. בנסיבות האמורות לא ניתן להתעלם מגירסתו של המבקש שלא נסתרה כי עורך הדין הקודם של המשיב הודיע לו כי באותו שלב לא פועלת המשיבה בהליכי גבייה נגדו כדי לנסות ולמצות גבייה מאת החייב העיקרי. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם כי מלכתחילה דרישת החיוב הגיעה אל המבקש בעבור 18 שנים מיום החתימה על החוזה, מבלי שידע על קיומו של החוב קודם לכן, עוד בתקופה שקרן החוב לא צברה ריבית וכי עוד היה יכול לנסות ולפעול בעצמו נגד החייב העיקרי. כן לא ניתן להתעלם מטענות ההגנה של המבקש ומסיכויי ההצלחה כפי שפורטו לעיל לעניין היקף תחולתה של הערבות.

מכל האמור עולה כי למבקש 'טעמים מיוחדים' המצדיקים ארכה בהגשת ההתנגדות.

מתן רשות להתנגד:

10. לאור הפירוט שהובא לעיל בחלק הדן ב'סיכויי ההצלחה בהגנה' במסגרת הדיון לעיל בבקשה לביטול פסק דין, הרי שהטעמים שפורטו שם נכונים גם לשאלת מתן הרשות להתגונן מפני התביעה ומהווים למעשה טעמים מספיקים לצורך מתן רשות למבקש להתנגד לביצוע השטר, וזאת ללא תנאי.

התוצאה:

אשר על כן,

1. אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 14/1/14 שניתן במעמד צד אחד.
2. ניתנת למבקש ארכה להגשת התנגדות עד למועד הגשתה בפועל.
3. ניתנת בזאת רשות למבקש להתנגד לביצוע השטר ללא תנאי אשר על פי סכומה תידון בסדר דין מהיר; ובאופן שהתצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.
4. התובעת תמציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214ג' ו-214ח' בתוך 30 ימים מהיום. הנתבע יעשה כן בתוך 45 ימים מהיום.
5. תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו תוך 90 ימים מהיום על-ידי הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו כל המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. תצהיר אשר לא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט.

עד שלא יגיש תצהיר לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות בגין בקשות אלו.

מועבר למזכירות לצורך קביעת ישיבה מקדמית.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ה, 19 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.