<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה בוריס אורילוב

הנאשמת וב"כ עו"ד רויטל קוצר מטעם הסניגוריה הציבורית

פרוטוקול

<#3#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ב5 כתבי אישום מתוקנים בבצוע עבירות שונות.

ת.פ. 23701-12-13 אירוע משנת 2013 עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וחבלה חמורה בצוותא

ת.פ. 38240-08-14 אירוע משנת 2014 ע בירות תקיפת סתם והיזק לרכוש במזיד.

ת.פ. 46571-06-14 אירוע משנת 2013 עבירה של החזקת סכין כמו כן צרפה 2 תיקים נוספים ת.פ. 41633-11-12, אירוע משנת 2012 עבירה של החזקת סכין וכן ת.פ. 33110-03-13 אירוע משנת 2012 עבירה של הפרת הוראה חוקית.

הערכים המוגנים בהם חטאה הנאשמת הינה שמירה על שלמות גופו ורכושו של אדם וכן של שוטרים, שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק, לגבי העבירות של החזקת סכין, בטחונו של הציבור.

העבירות בוצעו בשנים 2012, 2013. מדובר ב2 תיקים של החזקת סכין, ניתן לראות ולהבחין בתעוזה של הנאשמת שהיא מסתובבת עם סכין בתוך תיקה בעת פעילות בתחנת רכבת בחיפה, לפני כן שהיא עצורה במתקן משפטי מחביאה סכין בחזיה שלה.

מיקומו של הסכין והעובדה שביצעה את העבירה פעמיים מעיד על מודעות הנאשמת לאיסור שבדבר, אך למרות זאת מתעלמת מהחוק, וניתן לומר שאין המדובר בהחזקה באופן אקראי.

בהמשך ניתן להבחין בחומרת מעשיה ובהסלמה של הנאשמת, בשני ארועים שונים משנת 2013, שהשיא מגיע לאלימות בצוותא עם 2 קטינות נוספות תחת השפעת אלכוהול ללא היכרות מוקדמת עם הקורבן, עובדות כתב האישום מתארות כיצד תקפה הנאשמת את הקורבן, רק חשבה שצחקה עליה, נתנה לה בעיטה בפנים, המשיכה לבעוט בה משך דקות גם שנפלה על הרצפה, גרמה לחבלה חמורה בדמות סטיה במחיצת האף של המתלוננת.

מדובר ב5 תיקים למעט 2 תיקים של החזקת סכין יתר התיקים שונים מקודמם במהות העובדות בתקופה ובזמן, לכן המאשימה סבורה שראוי לקבוע מתחם עונש הולם בנפרד בכל תיק ואי אפשר להסתכל כמלול אחד היות וכל אירוע עומד בפני עצמו.

לגבי המתחם ההולם ,המאשימה סבורה כי מדובר במספר אירועים ובזמנים שונים ולכן המתחמים שונים.

לגבי האירוע של חבלה חמורה המתחם בין 12 ל-36 חודשי מאסר.

לגבי האירוע תקיפת סתם והיזק לרכוש ,מאסר על תנאי עד מספר חודשים של מאסר בפועל.

לגבי האירועים של הסכינים כל אחד בנפרד מתחמים של 6 חודשי מאסר עד 12 חודשי מאסר.

לגבי האירוע של הפרת הוראה חוקית, מתחיל ממאסר על תנאי ועד מספר חודשים מאסר בפועל.

לגבי מצבה המשפטי של הנאשמת, לא נעלמה מעיננו העודבה שמדובר בנאשמת צעירה, תיקים ישנים מאוד משנת 2012,2013. יחד עם זאת, מדובר בנאשמת שתקופה מאוד ארוכה ניתנו מספר הזדמנוית לשקם עצמה, לא לקחה את ההזדמנויות בשתי ידיים ולכן לא ניתן לזקוף לזכותה את חלוף הזמן הנאשמת הודתה בדצמבר 2014 בחלק מכתבי האישום מאז נשלחה לשירות המבחן בענייניה.

אתמול ספרתי כמה תסקירים יש בתיק, מצאתי 12 בעניינה. בין השנים 2014 עד 2018. אני שואל מה עשתה הנאשמת ב3 שנים שחלפו מאז.

מהתסקירים ניתן לראות שהנאשמת לא עשתה די לצורך שיקומה, החלה בתוכניות שיקום וטיפולים, חלקם הגדול הפסיקה מיוזמתה, חלק סיימה, חלק מה זמן פתחה תיקים חדשים והיתה נתונה במעצר בית ממושך, חלק מהטיפולים שהוצעו לה לא נראו לה, ולא היה שיתוף פעולה טוב בינה לבין שירות המבחן ואף לא הגיעה לפגישות שנקבעו לה.

אני רוצה לחזור לתסקיר שנתן בעניינה לפני מספר חודשים בתאריך 16.10.17 שירות המבחן מסכם ואומר ,מפנה לעמוד השני פיסקה אחרונה ניתן לראות ששירות המבחן באיזה שלב ממליץ לסיים את ההליך המשפטי ללא מעורבות נוספת היות והנאשמת לא משתפת פעולה זה היה ב-16.10.

הפלא ופלא בתסקיר האחרון הנאשמת מתחילה תוכנית "אוניברסיטה בע"מ" מגיעה ל6 שיעורים ואז יש תפנית בעלילה מבחינת שירות המבחן והם ממליצים בתסקיר על הטלת צו מבחן במשך שנה וחצי כאשר לא ברור כיצד עומד עם האמור בתסקיר הקודם שניתן 3 חודשים קודם לכן, אני רוצה להבין איזה שיקום דרמטי היה ב3 חודשים האלה, אני רוצה לגעת בתסקיר האחרון של שירות המבחן.

לפני כן אוסיף בדיון הארון חברתי אמרה לפרוטוקול שהנאשמת נמצאת במצוקה נפשית, ואין לה בית היא חסרת דיור וביקשה לקבל תמונה רחבה משרות המבחן כיצד ניתן לסייע לנאשמת בקהילה.

אני חוזר לתסקיר האחרון, שם באמת ניסו לשלב אותה, הקימו וועדה מקצועית איבחון וקבעו שהטיפול הנכון לנאשמת זה טיפול במסגרת פרוייקט שנקרא סלעית בתל אביב, משלב גם הוסטל וגם פותר את מצוקת הדיור שלה, נותן טיפול ועוזר בדיור. הנאשמת התנגדה וסירבה לטיפול. הזלזול שלה גובר שהיא בכלל לא מגיעה לפגישת ההיכרות עם מנהלת ההוסטל שתראה את המקום ותחליט.

אנשי המקצוע יושבים ומגיעים להחלטה מקצועית מחליטים להפסיק טיפול "בית חוסן" שהוא לא מתאים לה, ומפסיקים לה את הטיפול. הנאשמת מתחילה עוד טיפול "יתד" מגיעה לפגישת היכרות, שם מציינים שריח אלכוהול נודף ממנה.

גורמי שירות המבחן מציינים שתוכנית זו תתקשה לספק מענה כוללני לצריכה של הנאשמת בשלב זה.

לגבי בדיקות שתן, שירות המבחן נגע בנקודה זו, נתנה מספר בדיקות שתן שיצאו נקיות למעט בדיקה אחת עם שרידי סם, לאחר מכן לא נתנה בדיקות שתן. הנאשמת השתלבה בתוכנית שציינתי קודם כן אוניברסיטה בע"מ, זו תוכנית שאמורה אחרי תקופה של 3 שנים להביא לה פתח ללמוד לימודים אקדמאיים. שירות המבחן התיחס לזה גם, ולא חושב שהתוכנית זה הליך שיקום שמספק וטוען שיש לשלבה בתוכנית טיפול כוללנית ורחבה הרבה יותר. הנאשמת לא רוצה ומתנגדת. לסיכום, הנאשמת לא באמת רוצה להביא לשיקומה, שירות המבחן נתן לה אפשרות לקבל טפול כוללני ורחב יחד עם הוסטל, אולם הנאשמת מסרבת.

מעדיפה לישון אצל אנשים מזדמנים חלקם מנצלים את מצבה, מפנה לאמור בתסקיר האחרון בעמוד 2 פיסקה 1 לענין הזה שאמרתי.

לגבי ראיות לעונש, מדובר בנאשמת ילידת 93, לחובתה 2 הרשעות קודמות ובנוסף אי הרשעה וכן הרשעה מאורחת מנובמבר 2017, בעבירות של שיבוש מהלכי משפט. שם קיבלה חודשיים עבודות שירות .לחובת הנאשמת מאסר מותנה . מגיש לביהמ"ש גליון רישום פלילי של הנאשמת וכן את המאסר המותנה, מסומן תע/1 ,תע/2.

בתוך המתחמים שהצגנו מכוון שאנו באמת סבורים שאין שיקום משמעותי של הנאשמת שמצדיק סטיה מהמתחם, בפרט בשים לב לכך שיש לה מאסר מותנה שעומד מעל ראשה, ולא היווה לה הרתעה המאשימה תבקש לעתור ולהשית עונש מאסר בתוך המתחמים שהוצגו, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, לצד מאסר על תנאי פיצוי למתלוננים בשני התיקים בהם קיימים מתלוננים.

מבקש להגיש פסיקה .

ב"כ הנאשמת:

שלא יישמע מטיעוניי שאני מקלה ראש בעבירה כזו או אחרת, בוודאי לא בעבירות בהן הורשעה הנאשמת.

תמוהה בעיני שלא שמענו מחברי אשר עבר על כל 15 התסקירים שמדובר בנאשמת שסיימה קהילה טיפולית בהצלחה.

הנאשמת במסגרת ההליכים בדרך בהסכמת המאשימה, שוחררה מבית המעצר לקהילה טיפולית בשנת 2015 שהתה במשך 9 חודשים מלאים בקהילת הדרך סיימה את הקהילה בהצטיינות, כל התהליכים בהסכמת המאשימה, מקהילת הדרך עברה בהסכמתה שלא לצורך להוסטל סגור שם שהתה שנה נוספת בהצלחה וכעולה מתסקירי שירות המבחן סיימה 2 ה ליכים טיפוליים הכי משמעותיים שאני מכירה מנסיוני בתחום סמים ואלכוהול על הצד הטוב ביותר, זה הרקע לסירוב להוסטל נוסף 5 שנים לאחר מכן.

מדובר בנאשמת שכיום בסה"כ בת 25, אשר עולה בעניינה מכל התסקירים שהוגשו עד היום לביהמ"ש תמונה עגומה, קשה, אשר מלמדת על ילדה שמגיל הקטינות מתגוררת לבדה בישראל, ללא כל תמיכה, ללא הורים, ברקע בעיית אלכוהול קשה הילדה מגיל 12 מסתובבת ברחובות ,זה הקרע של כתבי האישום שתוקנו משמעותית בעניינה. מדובר בכתבי אישום משנת 2012 וב2013 אלו הם כל התיקים למעט התיק היחיד שהיא פתחה שביהמ"ש מכיר היטב את הנסיבות מכל התסקירים שהוגשו, ברקע זוגיות קשה, אשר מנהלת את הנאשמת שהיא מתגוררת שלא בביתה, שם בחלופת מעצר במסגרת התיק האחר, ובפיקוחה שלא מאפשרים לה לצאת למקום עבודה ושיקום, שירות המבחן פנה לעזרת ביהמ"ש לאורך כל הדיונים הגיעה הנאשמת בלווית אותו בן זוג. בתיק האחר הגיעה להסדר כולל עם יתר הנאשמים ושזה אותו בן זוג ובני משפחתו. שהיא נותרה בעבירת שיבוש בלבד, והעונש שהוטל עליה היה בהסכמה עם יתר הנאשמים .

היא מבצעת כרגע את עבודות השירות שהוטלו באותו תיק חדש, ומתמידה. לכן היא לא בבית חוסן. אמורה לסיים עוד 30 ומשהו יום.

מפנה לכתב אישום בת.פ. 23701-12-13 כתב האישום המוביל והמהותי, תוקן משמעותי. מדובר על עבירות לפני למעלה מ4 שנים .אז היתה הנאשמת כבת 20, דווקא לא התיק שמפעיל את המאסר, היתה בגילופין ,במצב קשה כעולה מחומר הראיות. מאז בבעיה הספציפית הזו טיפלנו במסגרת ההליך הזה, עברה הליך גמילה מוצלח, לא חזרה לשימוש באלכוהול ולא פתחה תיקים נוספים. סיימה בהצלחה הוסטל במסגרת התיק הזה. התיק הנוסף היזק לרכוש במזיד, עבירת רכוש לא מהרף הגבוה, תוקן כתב האיום, היתה בגילופין, תיק מלפני 4 וחצי שנים. אז היתה מתחת לגיל 20 .

תיק נוסף החזקת סכין, על אותו חודש, בדיוק אותה תקופה אותו גיל, עם אותו רקע, ובעיית אלכוהול שטיפלנו בה, לא חזרה על עצמה באף סיטואציה ואף תסקיר. תיק נוסף מנובמבר 2012, על הפרת הוראה חוקית שחשוב להדגיש בנסיבות הללו, שזה תיק שעלתה להפקעה בוועדת שליש, אין על כך מחלוקת. יש לי גם את הבקשה.

לא הופקע השליש, כי כבר היתה בקהילה ונתנו לה הזדמנות נוספת והיא הוכיחה את עצמה לאורך כל הדרך .עברה הפלילי שאיני מקלה ראש, נכון לזמן בצוע העבירות כלל למעשה 2 הרשעות קודמות שאינן בעבירות אלימות ואיני מקלה ראש, אלא הפרת הוראה חוקית ועבירות רכוש, ומאסר אחד.

הנאשמת הזו מתמודדת במשך למעלה מעשור בתנאים קשים מנשוא, כחוט השני זה חוזר בכל התסקירים הנזקקות הטיפולית והנפשית של הנאשמת הפניות שלה לשירות המבחן הזעקה שלה לעזרה, הרצון שלה מחד להשתלב בהליכים טיפוליים לחזור לאורח חיים נורמטיבי. אי אפשר במשך 5 שנים להיות כל הזמן בטפול מצד אחד, ומצד שני גם לחיות היא צריכה לפרנס את עצמה, זה לא משהי שיש לה הורים או אחים או בן זוג שיכולה להיות בהוסטל סלעית, עם כל הכבוד לטיעוני חברי שהיא מבצעת עבודות שירות ולהחזיק את עצמה, היא מבקשת הזדמנות להוכיח שאחרי כל הכלים שקיבלה והיא קיבלה, מקהילה טיפולית וההוסטל, לאורך כל השנים בדיקות השתן למעט אחת נמצאו נקיות, היא לא מסתבכת בפלילים, הרקע עולה מהתסקירים.

עולה מהתסקירים שהיא נוצלה על ידי אחרים. עולה לאורך כל התסקירים שנוצלה על ידי אותם אחרים, אבל אין לנו משנת 2013 אף תיק של אלימות, אף תיק של גילופין, עבירות סין, או הפרת הוראה חוקית אין לנו תיקים שהיא פוגעת באדם אחר מבחינה פיזית או רכושו של הציבור, מדברים על פרק זמן של כמעט 5 שנים ,בין 4 וחצי ל5 שנים שבימה"ש מלווה אותה, להגיד שהיא לא עברה הליך שיקומי אחרי שסיימה קהילה בהוסטל במשך שנה וחצי בהצלחה, ומאז בקשר רציף עם שירות המבחן, זהו טיעון לא נכון במקרה הספציפי הזה. מפנה לתסקירים קודמים, חברי מפנה לכך שהתחילה בנובמבר השנה את המפגשים בהליך הטיפולי. מפנה לתסקירים קודמים ,תסקיר מיום 18.7.17 מלמד עלזה שהתחילה בתוכנית אחרי שסיימה הוסטל צעירות למען צעירות בנובמבר 2016 סיימה את התוכני תבמשך שנה בהצלחה סיימה הוסטל בדרך בהצלחה. מנובמבר 2016 עד שהתחילה בנובמבר 2017 את התוכנית הנוספת,סיימה עוד תוכנית של שנה שנחשבת תוכנית מנטורים. יש לנו במקרה הספציפי הזה, לא תמיד הכל זר שושנים ולא הכל מוצלח, הליכים פליליים וטיפוליים יש בהם עליות ומורדות, אנו כולנו בסופו של יום בני אדם, רואים עם מי מתמודדים ,היא לא אחרון העבריינים 5 שנים אחרי, לא מסתבכת, עושה כל שביכולתה לשרוד הבחורה הזו צריכה בראש ובראשונה לשרוד, עושה הכל לשם כך, יש המלצות שירות המבחן לפקח עליה שנה וחצי שאם תסתבך בפלילים תחזור לביהמ"ש אם היא פותחת תיקים ומפסיקה שיתוף פעולה עם שירות המבחן או בדיקות השתן מלוכלכות תחזור לביהמ"ש. בסופו של יום אי אפשר לומר שזה לא תיק ומקרה קלאסי, הודיה שלה, תיקון משמעותי בכתב אישום, עברה הישן, חלפו בחלק מכתבי האישום למעלה מ5 שנים במסגרתם עברה הליכים טיפוליים מוצלחים וממושכים והמלצות שירות המבחן, זה לא התיק הקלאסי לחריגה ממתחמי ענישה, נכון שהיו נפילות בדרך ותסקירים ללא המלצות.

יחד עם זאת, מרבית התסקירים כמעט כולם המליצו בסופו של יום על צווי פיקוח ,המאשימה הסכימה לשחרור לקהילה, מעבר לה וסטל, ביטול התנאים המגבילים וכל הדחיות, זה היה ברור לכולם שיש נזקקות טיפולית, מקרה חריג, עצוב עגום, מישהי שמנסה בנתונים הלא פשוטים שלה להשתלב באורח חיים נורמטיבי, מבצעת עבודות שירות בתיק אחר, נותנת בדיקות שתן נקיות, קשר עם שירות המבחן לא בכדי ממליץ על צו מבחן, סיימה את ההליכים הטיפולים, חזרה שוב לאוניברסיטה, היא עובדת, לומדת, אי אפשר להגיד בעניינה שהיא לא שיתפה פעולה, זה תיק 5 שנים במצבה לשלוח אותה למאסר, אני סבורה שלאור חלוף הזמן, ההודיה שלה, כתבי האישום שתוקנו מבלי להקל ראש, עברה הפלילי הישן, נסיבות החיים הכ"כ מורכבות ולא פשוטות ובמיוחד לאור ההליכים הטיפוליים כל מה שהושקע בה על ידי המדינה אי אפשר להתעלם, כולנו ושירות המבחן וקהילות טיפוליות השקענו במשך שנים. לשלוח היום למאסר, המשמעות לדרדר אותה חזרה לשימוש בסמים הבחורה נקיה כ"כ הרבה שנים, עברה קהילה בהצלחה, רואים בודדים שמצליחים לא לחזור ולא להידרדר עוד פעם. לשמר על הנקיון שהשיגו באמצעות הליכים שהפנינו, זה תיק קלאסי ונכון לחריגה ממתחמי ענישה. ברור שהיו ירידות בדרך, ואני לא חולקת על זה, בתמונה הכללית ההמלצות חיוביות היא עשתה דרך, עשתה הליכים מוצלחים ,במקום אחרי בחייה, היא סה"כ מבקשת לסיים את עניינה וביהמ"ש יושית לה יד וייתן לה להוכיח שהיא אכן במקום אחר, ועושה שימוש בכל הכלים שכל הגורמים הטיפוליים השקיעו להעניק לה אותם.

ב"כ המאשימה:

עולה מתסקיר שירות המבחן שיש בדיקה אחת שהתגלתה עם שרידי סם, יש בדיקות שהיא לא הגיעה אליהם גם היום לא מגיעה לתת בדיקות נקיות. לענין אלכוהול, חברתי אמרה שעברה גמילה, גם לבדיקה אחרונה היא הגיעה עם ריח של אלכוהול.

הנאשמת:

אני רוצה להגיד דבר ראשון שאני באמת מנסה, אין לי אף אחד שעוזר לי.

אין לי בית. אני ישנה אצל חברות. אני לא יכולה כ"כ לעבוד ,היה לי עבודות שירות. היה לי להגיע לבית חוסן, התחלתי עבודות שירות ,בבוקר אני בעבודות שירות.

אני מבקשת שיעזרו לי, לא נותנים לי הזדמנות לחיות חיים נורמאליים. כל הזמן בבתי משפט טיפולים, אני צריכה לעשות דברים ביום אחד, אני לא מצליחה לחיות, אני מנסה, אין לי עזרה. אף אחד לא עוזר לי. כל הזמן אני צריכה להתמודד עם הכל לבד.

אני מנסה לשרוד ולחיות, אני לא מצליחה בגלל כל מה שיש סביבי. אף אחד לא עוזר לי.

ב"כ המאשימה:

לבקשת ביהמ"ש אני מגיש שאילתת מעצרים. מתקבלת ומסומנת תע/3.

ב"כ הנאשמת :

היא היתה בקהילה טיפולית הדרך במסגרת סגורה 9 חודשים מדלת לדלת, משם עברה 6 חודשים להוסטל. היא שוחררה להדרך מהתיק העיקרי משם עברה מדלת ועוד דלת להוסטל, אח"כ היתה בטפול בצפון והיתה שנה במעצר בית, יצאה לאוניברסיטה ולמנטורים, מה שיכלה לעשות וליוו אותה היא עשתה.

<#4#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בביצוע שורה של עבירות על פני מספר אירועים כפי שיפורט להלן בהתאם לסדר התרחשות הדברים.

האירוע הראשון התרחש בחודש נובמבר 2012, כאשר הנאשמת בהיותה אסירה ברישיון הפרה את תנאי שחרורה בכך ששהתה מחוץ לכתובת מעצר הבית הלילי בו חוייבה. בעקבות זאת הנאשמת לא חזרה לרצות את יתרת המאסר בפועל. בגין זאת הורשעה בעבירה של הפרת הוראה חוקית.

האירוע השני התרחש כשבועיים לאחר מכן. הנאשמת הגיעה לתחנת רכבת, כאשר בבדיקות התגלה שהיא מחזיקה ברשותה סכין מתקבעת עם אורך להב של 8 ס"מ. בגין כך הורשעה בעבירה של אחזקת סכין.

האירוע השלישי התרחש בחודש ספטמבר 2013, כאשר הנאשמת בהיותה תחת השפעת אלכוהול תלשה מגב לכל אחד משני כלי רכב וזרקה אבנים על אחד מכלי הרכב ובנוסף זרקה את אחד המגבים על רוכב קטנוע. כל זאת בשעת לילה מאוחרת. בגין כך הורשעה בעבירות של תקיפה סתם, פירוק חלקים מרכב וחבלה במזיד ברכב.

האירוע הרביעי התרחש בהמשך לאירוע השלישי. הנאשמת בהיותה עצורה בתחנת משטרה, עברה בדיקה טרם הבאתה לביהמ"ש או אז הסתבר שהיא מחזיקה סכין בחזייתה. בגין אירוע זה הורשעה בעבירה של אחזקת סכין.

האירוע החמישי והחמור מכולם התרחש בחודש דצמבר 2013. גם כאן דובר בשעת לילה מאוחרת כאשר הנאשמת נתונה להשפעת אלכוהול. באותה עת, בצוותא עם שתי קטינות, הנאשמת תקפה אחרת לאחר שסברה עם חברותיה שזו צוחקת עליהן. התקיפה החלה בכך שהנאשמת בעטה בפניה של המתלוננת וגרמה לנפילתה. מייד לאחר מכן הנאשמת וחברותיה במשך מספר דקות בעטו במתלוננת וכאשר זו דיממה מאפה, מכר שלה ניסה לסייע לה. בתגובה, הנאשמת וחברותיה דחפו אותו. בהמשך, חברותיה גנבו מהמתלוננת טלפון סלולארי. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת סטייה במחיצת האף, נפיחות והמטומה בשפה העליונה. בשלב מסויים הגיעו שוטרות למקום, הכניסו את הנאשמת לניידת, אך זו ניסתה לפתוח את הדלת של הניידת, קיללה את השוטרות ובהמשך בתחנה התפרעה תוך שהיא צועקת ובועטת בדלת חדר החקירות. בגין אירוע זה הורשעה הנאשמת בעבירות של חבלה חמורה בצוותא והפרעה לשוטר.

כאמור, אותו אירוע חמישי הוא החמור ביותר והנאשמת עירבה עצמה במעשה אלימות חמור שנמשך מספר דקות תוך שהיא וחברותיה פוגעות פעם אחר פעם במתלוננת חסר הישע וגורמות לה חבלות משמעותיות. המעשים אף לא חדלו למרות התערבות המכר שאף הוא הותקף, אם כי באופן מינורי יחסית. הנאשמת אף המשיכה בהתנהגותה הפרועה גם לאחר שהמשטרה הגיעה למקום.

בנסיבות אלה ותוך שאני נותן את הדעת בעיקר על משך התקיפה, אופן ביצועה, עצם ביצועה בצוותא והחבלות שנגרמו, סבורני שבגין אירוע זה יש מקום לקבוע מתחם של מאסר בפועל אם כי באופן נמוך מזה שהציעה התביעה, דהיינו 6-18 חודשי מאסר בפועל ולצד זאת מאסר על תנאי עם אפשרות לשלב רכיבים כספיים.

באשר לשני האירועים של אחזקת הסכין, הרי שבדרך כלל הפסיקה מאפשרת במקרים מתאימים גם מאסר מותנה בגין עבירות אלה. יחד עם זאת, באשר לאירוע הרביעי שתואר, הרי שקיימות נסיבות לחומרא כך שהדבר היה בתחנת משטרה לפני הגעה לבית משפט וכאשר הסכין מוסתרת במקום מוצנע אשר החיפוש בו מטבע הדברים הינו רגיש ומן הסתם הנאשמת ניצלה זאת. בגין אירוע זה סבורני כי יש לקבוע מתחם מאסר בפועל של בין 3-15 חודשים ולצד זאת מאסר מותנה עם אפשרות לשלב רכיבים כספיים. ביחס לאירוע השני שתואר שם מדובר באחזקת סכין שלא בנסיבות מחמירות ניתן להסתפק במתחם שתחילתו מאסר על תנאי וסופו 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר על תנאי ולצד זאת אפשרות לשלב רכיבים כספיים.

באשר לאירוע הראשון הרי שמדובר בהפרת הוראה חוקית וברף חומרה גבוה שכן מדובר בהפרת החלטת וועדת שחרורים על תנאי שחרור מוקדם. יחד עם זאת כאשר הדבר לא לווה בכל עבירות ונראה שהיה חריג לתקופה ארוכה של השחרור המוקדם, מה עוד שלא הביא להפקעת השחרור המוקדם, מה שמלמד גם כן על נסיבות קלות יחסית, סבורני כי ניתן לקבוע מתחם שתחילתו מאסר על תנאי והרף העליון יהיה 9 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי עם אפשרות לשלב רכיבים כספיים.

באשר לאירוע השלישי כפי שתואר לעיל, על אף שמדובר באירוע שכלל גם נזק לרכוש, סבורני שיש לראותו כאירוע אלימות פרועה תחת השפעת אלכוהול. יש לזכור שהתקיפה היתה קלה יחסית אם כי מצד שני לגבי מי שבאותה עת נהג בקטנוע והיה עלול עקב כך לאבד שליטה. אשר על כן סבורני כי לאירוע זה יש לקבוע מתחם שתחילתו במאסר מותנה וסופו ב-12 חודשי מאסר בפועל בצירוף מאסר מותנה ואפשרות לשלב רכיבים כספיים.

בתוך המתחם יש לזקוף לזכות הנאשמת תחילה את הודאתה המהווה נטילת אחריות וחיסכון בזמן שיפוטי.

בנוסף יש להביא בחשבון את העובדה שבכל המקרים גילה של הנאשמת היה בתוך קטגוריית הבגירים הצעירים, קטגוריה שהוכרה כמאפשרת הקלה מסויימת בענישה ביחס לבגירים מובהקים יותר.

לחובת הנאשמת למרות גילה הצעיר לעיל בעת האירועים, עבר פלילי אשר כלל שתי הרשעות ובנוסף אי הרשעה מבית משפט לנוער, הכל בעבירות רכוש, כאשר באחת מהן אף נידונה ל-16 חודשי מאסר בפועל (לרבות השחרור המוקדם שצויין) וכן באותו מקרה אף למאסרים מותנים שאחד מהם בן 6 חודשים הינו בר הפעלה בגין עבירות שביצעה באירוע השלישי שצויין. בנוסף הנאשמת אף חתמה על התחייבות להימנע מעבירה בסך של 5,000 ₪ שהינה רלוונטית לאותו אירוע שלישי.

אומנם מאז המעשים חלף זמן רב, כאשר בהחלט ניכרת מאז התמתנות של ממש בהסתבכויותיה של הנאשמת עם החוק, אולם לא ניתן לומר שזנחה את הדרך העבריינית שכן הורשעה מאז בגין עבירה של שיבוש מהליכי משפט בחודש ינואר 2016 ונדונה לאחרונה לעבודות שירות אותן היא מבצעת בימים אלה.

בעקבות ההליכים בגין האירוע החמור שצויין כאירוע החמישי, הנאשמת שוחררה לאחר כחודשיים במאסר לקהילה סגורה ובהמשך לאחר 9 חודשים עברה ל-6 חודשים נוספים להוסטל עם יציאה לעבודה. בכך החל תהליך ארוך מאוד של פיקוח שירות המבחן שהתבטא בניסיונות לא מעטים לשקם את הנאשמת.

מצד אחד ניתן לומר שכל שהדברים אמורים בבעיית התמכרויות, נראה שסך הכל תהליך זה הטיב עם הנאשמת שכן למעט כישלון אחד שיש לה הסבר מסויים לגביו כמפורט בתסקיר האחרון, הרי שהנאשמת נמצאה נקייה משימוש בסמים. בנוסף על פניו נראה מהתסקירים שלא קיימת עוד בעייה של התמכרות לצריכת אלכוהול אך עם זאת, כעולה מהתסקיר האחרון, באחת הפגישות לצורך בחינת מסגרת טיפולית לנאשמת, וזאת בתקופה האחרונה, היא הגיעה למפגש כאשר נודף ממנה ריח של אלכוהול.

גם אם אקבל כהנחת מוצא שמשמעות האמור לעיל הינה שהנאשמת שמה מאחוריה בעיות של התמכרות לאלכוהול וסמים, הרי שעדיין קיים אלמנט נוסף בעייתי בחייה ששרות המבחן אף בתסקיר האחרון מדגיש אותו ואף הסניגורית, אם כי באופן מעט שונה מתייחס אליו בטיעוניה. מדובר במי שמנהל אורח חיים השרדותי שאין לה כל מסגרת תומכת ואין לה כל מקום מגורים משלה והעיקר מנהלת קשרים זוגיים בעייתיים לרבות עם גורמים שוליים.

שירות המבחן מזהה את הסיכון שבאורח חיים זה של הנאשמת, כאשר מדובר בסיכון לא רק לעצמה אלא גם אפשרות לגלישה לעבירות נוספות. הדברים אינם בבחינת פוטנציאל בלבד אלא שכפי שציינה הסניגורית, רקע שכזה הוא שהוביל אותה לאותה הסתבכות מאוחרת מחודש ינואר 2016.

למרות זאת ועל אף ששירות המבחן עשה הכל בכדי להציע מסגרות טיפוליות לנאשמת, הרי שהנאשמת איננה מוכנה למסגרת טיפולית אשר תיתן מענה לאותה בעייה בדגש על מקום מגורים קבוע וניתוק הקשרים השוליים. יוצא איפוא, שהנאשמת גם אם תטופל באופן שאליו מסכימה על פי הצעות שירות המבחן, עדיין תהיה במצב שבו לא רק שהאפיק הבעייתי שתואר אינו מוטב אלא באופן שקיים לה סיכון להמשך עבירות.

במצב דברים זה לא ניתן לראות את הנאשמת כמי שהתקיימו בה שיקולי שיקום אשר מאפשרים סטייה לקולא ממתחם ענישה כזה או אחר אלא להפך, שיש בה סיכון מסויים להמשך התנהגות עבריינית. בד בבד לאור אותה התמתנות בהסתבכויות עם החוק כמו גם אותם הליכי גמילה, לא נראה שמדובר בסיכון גבוה.

כל האמור לעיל מביא לכך שיש מקום באופן יחסי להטיב עם עונשה של הנאשמת, אך זו במסגרת המתחמים שצויינו וכך התוצאה תהא שלא ניתן לקבל את הצד הנוקב מאוד ששירות המבחן מציע בדמות אי הטלת מאסר בפועל כלל. למעלה מן הנדרש אציין שגם אם היה מקום לסטות מהמתחם משיקולי שיקום, הרי שבנסיבות האחרות שתוארו היה מקום לעשות כן על דרך מאסר בפועל שיאפשר עבודות שירות ולא על ידי אי הטלת מאסר בפועל כלל.

כאשר התרשמותי כאמור הינה שגזר דין צריך לכלול רכיב עיקרי של מאסר בפועל, הרי שיש מקום להפעיל את המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשמת. יחד עם זאת יש להביא בחשבון שמבין שלל מעשיה עליהם היא נותנת את הדין היום, הרי שהעבירה שמפעילה את המאסר המותנה הינה העבירה הקלה יחסית לאחרות של פירוק חלקים מרכב, משמע אותם שני מגבים וכל זאת באירוע שמאופיין כאמור כאירוע אלימות יותר מאירוע רכוש. לפיכך סבורני כי ניתן ללכת לקראת הנאשמת באופן שהמאסר המותנה יופעל בחופף למאסר שיגזר בתיק זה.

לצד מאסר בפועל יש מקום להטיל על הנאשמת מאסר מותנה וזאת תוך שימת לב לכל העבירות וסוגיהן ובהפרדה מתאימה בין מספר מאסרים מותנים.

באשר לרכיבים הכספיים, הרי כאשר מדובר באישה דלת יכולות כפי שתיארה הסניגורית וכפי שעלה מהתסקירים, הרי שעל פניו אין מקום להטלת קנס. יחד עם זאת, כאשר אותה עבירת רכוש שמפעילה את המאסר המותנה מחייבת אף הפעלת התחייבות, כאשר לבית המשפט אין כל שיקול דעת בעניין לפי לשון חוק העונשין, אין מנוס אלא להטיל על הנאשמת קנס בגובה ההתחייבות. מדובר בקנס גבוה ללא ספק יחסית ליכולותיה ועל כן אפרוס אותו פריסה רחבה לתשלומים.

הנאשמת גרמה לנזקים לרכוש ולגוף ולכן על פניו היה מקום גם לחייבה בפיצויים. יחד עם זאת, באשר לנזקים שגרמה לכלי הרכב, הרי שלא ברור אם נזקים אלה כוסו ביטוחית ועל כן לא אקבע פיצויים בעניין. באשר לנזקים לגוף שגרמה לאותה מתלוננת באירוע החמישי, הרי שעל פניו אלה מצדיקים פיצוי אך לא ניתן לאמוד את גובהו, כאשר ישנה אפשרות שבעקבות האירוע מדובר בנזקים שהמשיכו לאורך זמן הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הכלכלי. לפיכך, סברתי כי באופן חריג הליך פלילי זה אינו המסגרת לקביעת פיצויים אלה. ככל שיש צורך, יוגש הליך אזרחי מתאים ויובאו כל הנתונים הרלוונטיים.

בשים לב לכל האמור אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל בתיק זה של 9 חודשים, כאשר אני מפעיל בחופף לכך 6 חודשי מאסר מותנה מ-ת"פ 28570-09-11. סך הכל תרצה הנאשמת 9 חודשי מאסר בפועל וזאת בקיזוז ימי מעצר קודמים בתאריכים 21.11.2012 עד 26.11.2012, 05.12.2012, 22.03.2013 עד 24.03.2013, 07.12.2013 עד 27.02.2014.
2. מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.
3. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של אחזקת סכין.
4. מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא שלא תעבור כל עבירה שעניינה חבלה במזיד ברכב או היזק לרכוש במזיד או פירוק חלקים מרכב או התנהגות פרועה במקום ציבורי או הפרעה לשוטר או התנגדות למעצר או הפרת הוראה חוקית מכל סוג שהוא.
5. קנס בסך 5,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם, כאשר הקנס מהווה הפעלת התחייבות בסכום זה מ-ת"פ 28570-09-11. הקנס ישולם ב-25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 15.10.2018 ובכל 15 לכל חודש עוקב. לא ישולם תשלום אחד במועדו – תעמוד כל היתרה לפרעון מיידי.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ח, 11/01/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשמת:

אבקש עיכוב ביצוע משני טעמים, לשקול הגשת ערעור, וכדי לדאוג למיון מוקדם שרק לצורך כך יש צורך בעיכוב ביצוע של 30 יום.

ב"כ המאשימה:

אין התנגודת, אבקש להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ.

ב"כ הנאשמת:

לנאשמת אין דרכון ויש לה צו עיכוב יציאה מהארץ.

אין לנו התנגדות לבקשה של ב"כ המאשימה.

<#6#>

החלטה

הריני מורה על עיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל בלבד, וזאת עד ליום 24.2.18 .

ככל שלא יוגש ערעור, במסגרתו תוארך תקופת עיכוב הביצוע, הנאשמת תתייצב ביום 25.2.18 עד השעה 10.00 בכלא נווה תרצה . בד בבד שב"ס יפעל כבר לפני כן לביצוע מיון מוקדם לנאשמת. ניתן ליצור קשר עם הנאשמת באמצעות באת כוחה בטלפון 052-3955300.

ניתן בזאת גם במסגרת תיק זה צו עיכוב יציאה מהארץ לנאשמת. אין צורך בהפקדת דרכון שכן זה לא ברשותה.

הפרוטוקול יתוייק בכל התיקים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ח, 11/01/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סופיה עטיה