1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל רביע ג'באלי מיום 14.3.13(להלן:"ההחלטה") ולפיה נדחתה בקשת המבקשת- הזוכה, להעברת תיק ההוצאה לפועל 1006202074 מלשכת ההוצאה לפועל בנצרת ללשכת ההוצאה לפועל בצפת.

המבקשת היא הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. לטענת המבקשת,2 תיקי הוצל"פ שהיא מנהלת כנגד המשיבה הועברו בעבר ללשכת ההוצל"פ בנצרת כיון שתיק האיחוד, במסגרתו נכללו ,התנהל בלשכת ההוצל"פ בנצרת. לאחר שתיק האיחוד פורק, הגישה המבקשת בקשה להעביר את התיק ללשכה בצפת על מנת להקל על בא כוח המבקשת בניהול ההליכים נגד המשיבה, שכן משרדו ממוקם בגוש חלב, סמוך לצפת. יצויין כי גם ביחס לתיק ההוצל"פ הנוסף נדחתה בקשת המבקשת להעברת התיק. אולם,במסגרת פסק הדין שניתן ברע"צ 29965-01-13 (להלן:"הרע"צ הנוסף"),שהגישה בעבר,ניתן פסק דין להעברתו. יצויין כי ביחס לאותו פסק דין שניתן בהעדר תגובה מצד המשיבה,עומדת ותלויה בקשה לביטולו.

2. למרות שהוצג בפני כב' הרשמת פסק הדין שניתן ברע"צ הנוסף ,נדחתה בקשת המבקשת להעברת התיק,תוך ציון כי פסק הדין התייחס לתיק הוצל"פ אחר ואולם כב' הרשמת לא התייחסה לגוף הבקשה ולנימוקים להעברת התיק.

3. המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מאז פורק תיק האיחוד ועד להגשת הבקשה לא העלתה המבקשת כל טענה בעניין נוחיותה. לטענת המשיבה ,יש בכך להצביע על הסיבה האמיתית להגשת הבקשה, אשר הינה, אי שביעות רצון מהחלטות כב' רשמת ההוצל"פ בנצרת בפניה נידון התיק. המשיבה הוסיפה כי בשיהוי בהגשת הבקשה יש משום השתק ומניעות.

דיון :

3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ומכוח סמכותי ע"פ תקנה 120(א) לתקנות ההוצל"פ התש"ם-1979 וכאמור בהחלטה מיום 18.3.13,אני מוצאת מקום ליתן למבקשת רשות ערעור,לדון בערעור בהתאם לרשות שניתנה ולקבלו.

לגופם של דברים,אין לי אלא להפנות לדברים שכבר נאמרו על ידי ברע"צ הנוסף:

ההלכה הינה כי בד"כ ולמעט נסיבות מיוחדות,יש להעדיף את נוחות הזוכה בבחירת מקום ביצוע הליכי הוצל"פ.

ע"פ סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל,הזוכה רשאי להגיש את פסק הדין לביצוע לכל לשכת הוצל"פ. ראה בספרו של בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות",מהדורה שביעת בע"מ 79:

"אין צורך בהסכמת החייב להעברת התיק המתייחס אליו ואין מקום לקבוע כי הזוכה מיצה כבר את זכותו לבחור את הלשכה הרצויה לו עם הגשת בקשת הביצוע בלשכה מסויימת"

וראה גם בר"ע 1097/95(חיפה)בנק המזרחי המאוחד נ. אמטטנס איוב,שם
הביא ביה"מ בחשבון את ההקלה שתגרם לזוכה בהעברת התיק, אל מול העובדה שאין בה כדי להכביד על החייב.

במקרה דנן ,תיק ההוצל"פ נפתח דווקא ע"י המשיבה והועבר בעבר ע"י הזוכה ללשכה בנצרת מהטעם שהתנהל למשיבה תיק איחוד.

משפורק תיק האיחוד ומאחר שהמבקשת הציגה נתונים המעידים כי העברת התיק ללשכת ההוצל"פ בצפת תקל עליה בניהול התיק ומאידך,לאור מיקום מושבה של המשיבה לא תגרום למשיבה להוצאות חריגות (ואף לא נטען כך על ידה בתגובתה),סבורתני כי היה מקום להיענות לבקשה .

4. אינני מוצאת כי ניתן לדחות את הבקשה לאור טענות המשיבה למניעיה ה"אמיתיים" של המבקשת. על מנת לתמוך בטענה כי הבקשה הוגשה רק לאור חוסר שביעות רצון מהחלטות כב' הרשמת בתיקים דנן,היה על המשיבה להצביע על כך שלמבקשת תיקים נוספים המתנהלים בלשכת ההוצל"פ בנצרת ע"י אותו בא כוח ולמרות זאת בהם לא נטענה טענה להעדר נוחות כפי שנטענה בתיקים דנן. המדובר כאמור בזכות של המבקשת כי התיק ינוהל בלשכה שתהיה נוחה לה ועל מנת למנוע ממנה זכות זו, אין להעלות טענה סתמית לעניין זהות כב' הרשמת אשר דנה בתיק.

עוד אינני מוצאת כי במועד הגשת הבקשה היה שיהוי אשר הצדיק דחייתה . סעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר העברת ביצוע פסק דין או הליך מלשכה הוצאה לפועל אחת, אל לשכה אחרת אם ראה הרשם שהדבר מוצדק בנסיבות הענין. המחוקק לא קבע סד זמנים אשר למועד שבו רשאי צד לעתור להעברת התיק ללשכה אחרת. המחוקק לא תחם את העקרונות לבחינת העברת תיק או הליך ללשכה אחרת, והם נתונים לשיקול דעתו רשם ההוצאה לפועל, לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על פי לשון החוק, ניתן דווקא להניח כי המועד הוא גמיש לאור זאת שסמכות הרשם משתרעת גם על העברת הליך פלוני. העובדה שהבקשה לא הוגשה מייד לאחר פירוק תיק האיחוד אין בה כדי להצביע על שיהוי מהותי המדובר במס' חודשים בלבד שחלפו מאז פורק התיק וכל עוד המבקשת הצביעה על אנטרס לגיטימי לביצוע בלשכה הקרובה למקום בא כוחה, היה מקום להיעתר לבקשה.

5. לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה, דנה בה כערעור ומורה על ביטול החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 13.4.13 והעברת תיק הוצל"פ 1006202074 ללשכת ההוצל"פ בצפת.

בנסיבות משהמשיבה התנגדה לבקשה ,תישא בהוצאות המבקשת בסכום של 1,300 ₪.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ג, 12 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.