לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, שניתנה ביום 16.3.13, בגין נהיגה בשכרות בריכוז של 390 מיקרוגרם לאכוהול לליטר אויר נשוף.

טיעוני הצדדים

המבקש טען בכתב ובע"פ כי לא בוצע שימוע כהלכתו, לא ניתנה למבקש אפשרות להסביר את עצמו ונימוקי ההחלטה אינם מספיקים. עוד כפר בקיומן של ראיות לכאורה ובקיומה של מסוכנות נוכח עברו הנקי של המבקש. מדובר באיש צבא קבע, העובד כנהג משאית ומשמש מפרנס יחיד למשפחתו. המבקש צירף פסיקה לתמיכה בטענותיו.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה לקיומה של תשתית ראייתית ולמסוכנות הנובעת מהעבירה עצמה. אכן למבקש אין הרשעות קודמות, טענה, אך הוא נהג צעיר, המחזיק ברשיון רק משנת 2010.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש, הנשענת על דוחות המתנדבים שעצרו את המבקש לבדיקה באופן אקראי, בצעו בדיקת נשיפון שנתנה אינדיקציה לשכרות, והזמינו למקום שוטר לעריכת בדיקת ינשוף.

השוטר ביצע את בדיקת המאפיינים, לפיה נדף מפי המבקש ריח חזק של אלכוהול, הופעתו היתה מסודרת, הוא הגיב לענין וסיפר כי שתה בצהרי היום הקודם משקה מסוג "וונגוח" אך לא ספר כמה כוסות שתה. המבקש עמד בשלושת מבחני הביצוע בהצלחה. המבקש נדרש לבצע בדיקת נשיפה, שבוצעה לכאורה ע"י החוק והנהלים, ותוצאתה הנמוכה של הבדיקה הראתה כמות של 390 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

מסוכנותו של המבקש נובעת מהיותו נהג צעיר, המחזיק ברשיון נהיגה מזה כשלוש שנים בלבד, ומכמות האלכוהול שנמדדה בגופו.

השימוע נערך בשטח לאחר סיום הבדיקות דלעיל. הקצין הסביר למבקש בדיוק במה הוא מואשם, שמע את דבריו של המבקש ורשם אותם בטופס השימוע. הקצין החליט לפסול את רשיונו של המבקש וזאת משום שמדובר בעבירה חמורה הגורמת לתאונות דרכים.

אכן יש מקום לפירוט רחב יותר של נימוקי הפסילה, אך ניתן ללא ספק להבין כי הקצין מצא את המבקש מסוכן, ומשום כך החליט לפסול את רשיונו.

מכל מקום, בהתקיימן של ראיות לכאורה ומסוכנות כמפורט לעיל, אני סבורה שתקופת צינון בת 30 יום הינה בהחלט סבירה, בנסיבות העניין.

מההחלטה שהגיש ב"כ המבקש לעיוני, לא ניתן להקיש לענייננו, מאחר ששם החלטת ביהמ"ש לקיצור תקופת הפסילה ל-15 יום, נבעה מפגיעה בעוצמת הראיות, מה שלא קיים בענייננו.

באשר לרשיון הנהיגה הצבאי, על המבקש לפנות בענין זה למפקדיו.

סופו של יום, אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי זו בפקס לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.