מהו שיעור ירידת הערך שנגרם לרכב התובעת בעקבות תאונה שעבר רכבה ביום 5.4.10? זו השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו.

עיקרי העובדות

1. במועדים הרלבנטיים היתה התובעת המחזיקה ברכב מסוג סובארו פורטר, שנת ייצור 2007, מ.ר. 5444361 (להלן: "רכב התובעת"). הבעלות הפורמלית ברכב נרשמה משיקולים שונים על שם בתה של התובעת, שי בירי.
2. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") היתה במועדים הרלבנטיים מבטחת רכב התובעת בפוליסת ביטוח מקיף.
3. ביום 5.4.10 היה רכב התובעת מעורב בתאונת דרכים, בה ניזוק בחלקו הקדמי ובגחון הרכב.
4. רכב התובעת הועבר למוסך סובארו בירושלים, אליו זומן הנתבע 2, השמאי רפי דניאל, מטעם הנתבעת.
5. השמאי מטעם הנתבעת קבע כי לרכב התובעת נגרמה ירידת ערך בשיעור של 1.5% בלבד, כך שלתובעת לא שולם פיצוי בגין ירידת ערך הרכב, שכן סכום ההשתתפות העצמית של התובעת בגין ירידת הערך על-פי פוליסת הביטוח, עומד אף הוא על 1.5%.

טענות התובעת

1. בחודש אוקטובר 2012, ביקשה התובעת למכור את הרכב ופרסמה מודעה באתר יד 2 וכן הדביקה שלט למכירה על הרכב. ואולם, הקונים שהתקשרו חזרו בהם, לאחר שהתובעת מסרה להם כי הרכב עבר תיקון ברצפתו. משלא קיבלה התובעת כל הצעה ממשית למכירת הרכב, פנתה התובעת לסוכנות של חברת סובארו, המבצעת עסקות "טרייד אין", חברת עומר קאר בע"מ, אשר נטלה את הרכב לבדיקה במכון דיננמוטר.
2. בבדיקה שנערכה על ידי מכון דינמומטר ביום 29.10.12, נקבע כי הוחלפו חלקי מרכב, וכי הרכב עבר פגיעה ותיקון הרצפה מצד שמאל. לנוכח ממצאי הבדיקה, נאלצה התובעת למכור את הרכב בהפחתה של 35% ממחיר המחירון. התובעת מציינת כי חברת סובארו נוהגת לערוך עסקאות טרייד אין עם לקוחותיה על בסיס מחיר המחירון, ועל כן ההפחתה ממחיר הרכב נובעת מהפגיעה שעבר הרכב בעקבות התאונה.
3. במקביל, פנתה התובעת אל השמאי דורון עד ביום 31.10.12. השמאי דורון עד בדק את הרכב ביום 1.11.12 וביום 5.11.12, וקבע כי לרכב התובעת נגרמה בעקבות התאונה ירידת ערך מסחרית בסכום של 18,000 ₪, המהווים כ-15% משווי הרכב.
4. התובעת טוענת כי הנתבע 2 התרשל מהטעם שחוות דעתו אינה מביאה בחשבון את ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב בעקבות התאונה ואת שווי השוק. הנתבע ערך את חוות דעתו כמשקפת ירידת ערך טכנית, על-פי הפרמטרים שהומלצו על ידי ועדת ששון, ובהתעלם מתנאי השוק.
5. לפיכך, טוענת התובעת כי היא זכאית לפיצוי בגין ירידת ערך הרכב בסכום של 18,000 ₪, לתשלום שכר טרחת השמאי בו נשאה בסכום של 1,369 ₪ ולפיצוי בגין ביטול זמן ועגמת נפש בסכום של 1,500 ₪.

טענות הנתבעים

1. הנתבעים טוענים כי השמאי רפי דניאל קבע על-פי פרמטרים מקצועיים כי לרכב התובעת נגרמה ירידת ערך בשיעור של 1.5%, ובהתאם לכך שילמה הנתבעת את תגמולי הביטוח. השמאי מטעם הנתבעת פעל באופן מקצועי ובלתי תלוי, כאשר ערך את השומה לנזק.
2. עוד טוענים הנתבעים, כי העובדה שרכבה של התובעת נמכר במחיר נמוך ממחיר המחירון, אינה מעידה על ירידת הערך המסחרית, אלא על כישורי המו"מ של התובעת.
3. כן טוענים הנתבעים, כי שיעור ירידת הערך שנקבע על ידי שמאי התובעת הוא מוגזם וכי אף שכ"ט השמאי מטעם התובעת הוא מופרז.

דיון והכרעה

1. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה במסגרת תביעה זו הינה האם יש מקום לפסיקת פיצוי בגין ירידת ערך מסחרית, כאשר מדובר בתביעה חוזית לתגמולים על-פי פוליסת ביטוח.

ירידת ערך מסחרית או טכנית

1. נדמה שכיום אין חולק, כי ירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר "נזק ישיר", שעל מבטח הרכב לשאת בו (רע"א 3557/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70 (להלן: "עניין מוריאנו"). במערכת היחסים בין הניזוק והמבטחת שלו, נגזרת החובה לפצות את בעל הרכב בגין ירידת הערך שנגרמה לו מעקרון היסוד בדיני הנזיקין של "השבת המצב לקדמותו" (רע"א 378/96 שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, פ"ד נד (3) 247, 261).
2. עוד נפסק, כי ירידת ערך של רכב אינה רק ירידת ערך "טכנית" - "אובייקטיבית" אלא גם ירידת ערך מסחרית. ירידת הערך של רכב בעת התאונה משקפת גם את הפיחות של הרכב בעיני רוכשים פוטנציאליים בשל התאונה (עניין מוריאנו לעיל).
3. בענייננו, בלב ליבה של המחלוקת בין השמאים מצויות שתי גישות, האחת, המקובלת, של השמאי רפי דניאל, הדוגלת בחישוב ירידת ערך בדבקות בהתאם להנחיות איגוד השמאים, והאחרת, גישתו של השמאי דורון עד שחולק על הקריטריונים ואופן החישוב של הנחיות איגוד השמאים ודוגל בשיטת חישוב עצמאית של ירידת הערך, שהיא זו המשקפת לטעמו את ירידת הערך המסחרית האמיתית של הרכב, היינו ההפסד שנגרם לבעל הרכב בעת מכירתו בשל התאונה שעבר הרכב.
4. כבר נפסק לא אחת כי דוח ועדת ששון או הנחיות איגוד השמאים אינם בבחינת ראיה מכרעת שאין לסטות הימנה, ובוודאי שבית המשפט רשאי לשקול חוות דעת המסבירות מדוע במקרה ספציפי העומד לפני המומחה, ירידת ערך שנקבעה בדבקות לפי אמות המידה של הנחיות איגוד השמאים אינה מוצדקת.
5. כך בפסק הדין בת.ק. 3696/03 אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (18/12/2003), קבע בית המשפט -

" דומה כי לא אחטא לאמת אם אומר כי רתיעתם של רוכשי הרכבים הפוטנציאליים בישראל מרכבים שעברו פגיעות בשלדה היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשות לבקרים עדים אנו לרכבים שמצבם המכאני ללא דופי, אך מחירם צנח פלאים כתוצאה מפגיעות שילדה שדרגת חומרתן פחותה מזו של הרכב נשוא התביעה. לקביעה זו מוצאים אנו הד בדברי הנשיא שמגר בהלכת מוריאנו הנ"ל לפיהם "בעיני הציבור הרחב, היינו לא רק בעיני בעל רכב קונקרטי, רכב שעבר תאונה חשוד כנגוע בתקלות סמויות, ועל-כן הוא מוערך פחות גם אם אין סדקים על פניו. זהו ההבדל בין רכב שעבר את פגעיה הפיזיים של התאונה, אף אם תוקן, לבין רכב שנותר במצבו הכללי כפי שיצא מבית החרושת" (רע"א 3557/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70, 79 מול האות ז; והשוו ע"א 2016/00 רוזנצוויג נ' רוזנבליט, פ"ד נו (4) 511, 517 - 518). יש לזכור כי ירידת ערך היא בגדר נזק ישיר לערכו של הנכס (השוו ע"א 44/76 אתא נ' שוורץ, פ"ד ל (3) 785, 800), ולמעשה מייצגת היא את הפגיעה בזרם ההנאות הצפויות מהנכס, כפי שאלה מוערכות על ידי השוק הרלוונטי (א' קליימן "הפגיעה ממטרד ליחיד והתרופה המשפטית לה - הערות של כלכלן" משפטים ט (תשל"ט) 85, 86). לא למותר לציין כי ברכב דנא תוקנו פח הדופן האחורית, כנף אחורית שמאלית והדלת האחורית השמאלית, רצפת תא מטענים, קורת שילדה אחורית שמאלית ועמוד אחורי שמאלי, ושהוחלפו בו מכסה תא המטען ופח החזית. כלל הנזקים שנגרמו לרכב, ובהם נזקים לא קלים לשלדה, הביאו אף את הנתבעת להציע פיצוי בגין ירידת ערך על אף גילו של הרכב, ובניגוד לכללים ה"טכניים" שבדו"ח ועדת ששון. מצב פגיעה זה, כמפורט בחוות-דעת השמאי, יחד עם רתיעת הרוכשים הפוטנציאליים מרכבים שעברו תאונות של ממש, מחזקים את טענת התובע כי לכל הפחות מרבית ההפחתה מהמחירון של רכבו היא פועל יוצא של התאונה".

1. כך גם בת.א. 4587/06 פלד תומר נ' חברת בטוח שירביט (נתניה) [פורסם בנבו] (04/06/2008), בהתייחס לדו"ח ועדת ששון, הפנה בית המשפט לדברי כב' השופט הראל בת"ק 8022/02, כי:

"עם כל הכבוד וההערכה לדו"ח "ועדת ששון", אודה על האמת, כי כמי שקנה רכבים "יד שניה" וכמי שמכר רכבים "יד שניה", מעולם לא שאלתי מוכר פוטנציאלי ומעולם לא נשאלתי על ידי קונה פוטנציאלי, האם נקבעה למכונית המוצעת למכירה ירידת ערך עפ"י הקריטריונים שנקבעו בדו"ח ועדת ששון..... במקרה דנן שומה על השופט היושב בדין להפעיל את הגיונו ולא להיצמד לקריטריונים כאלה ואחרים, שנקבעו על ידי ועדה, ולו גם המכובדת ביותר. ...קונה פוטנציאלי סביר אשר ישמע על הנזק הרב שנגרם למונית, יירתע מרכישתה, ועקב כך ייאלץ המוכר להציע, מיוזמתו, מחיר אטרקטיבי, על מנת "לפתות" את הקונה הפוטנציאלי לגלות עניין במונית".

1. בית המשפט הפנה שם לת.ק.2409/06 הורן עמנואל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (רחובות), [פורסם בנבו] (11/10/2007), בו אמר כב' השופט פיינשטין את הדברים הבאים :

"האמירה כי "בית המשפט יושב בתוך עמו" מקבלת זו הפעם ביטוי ממשי, הואיל וכל נהג בישראל, ובודאי נהג ותיק כמוני, יודע גם יודע כי פגיעת שילדה ברכב היא פגיעה פטאלית מבחינה כספית וכי אובדן ערך רכב עקב פגיעה שכזו נע באחוזים נושאי שתי ספרות, ואין להסתפק בהערכה חד-ספרתית בת 4%.

צריך להיות מאוד נאיבי או מאוד טועה כדי להאמין כי לאחר פגיעה כה חמורה, כמו זו שארעה ברכבו של התובע, יהין בר-דעת כלשהוא לשלם את מחיר המחירון של הרכב מינוס 4%!"

1. מכאן שמסקנתי היא, כי בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה, יש מקום להכיר בפיצוי בגין ירידת ערך מסחרית, וכי נזק זה הוא נזק ישיר ולא "נזק תוצאתי, שכן מדובר בנזק אשר נגרם במישרין לרכב בעקבות התאונה.

שיעור ירידת הערך

1. כעת עולה השאלה מהו שיעור ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכבה של התובעת בעקבות התאונה, והאם גובה ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב התובעת בשיעור של 15% הינו ריאלי.
2. השמאי רפי דניאל קבע, כי בעקבות התאונה נגרמה לרכב התובעת ירידת ערך בשיעור של 1.5% בלבד.
3. בעדותו בבית המשפט הודה מר דניאלי, כי שיעור ירידת הערך אותה קבע היא טכנית, בהתאם לחוברת הנחיות שהוציא איגוד שמאי הביטוח, כי מדובר בירידת ערך טכנית, וכי לא הביא בחשבון את ירידת הערך המסחרית של רכב התובעת בעקבות התאונה ואת ההפסד הפוטנציאלי של התובעת במכירת הרכב, שכן אינו סוחר מכוניות (ראו עמ' 8 לפרוטוקול ש' 5 – 10).
4. מכאן, שגם אם אקבל את טענת הנתבעת, כי לא קיימת ירידת ערך מסחרית במובחן מירידת ערך טכנית, וכי ישנה ירידת ערך אחת היא ירידת הערך המסחרית, הרי שמעדותו של השמאי רפי דניאל עולה כי בקביעת שיעור ירידת הערך לא הביא בחשבון את ירידת הערך המסחרית שנגרם לרכב התובעת.
5. יוצא אפוא, שחוות דעתו של השמאי דניאלי אינה יכולה להשליך לגבי שיעור ירידת הערך המסחרית של רכב התובעת, שכן הוא הודה מפורשות כי חוות דעתו אינה מתייחסת לירידת הערך המסחרית, ומדובר בירידת ערך טכנית הנקבעת על-פי טבלאות, ללא קשר לסוג הרכב והסחירות שלו בשוק כלי הרכב.
6. מנגד, השמאי דורון עד קבע בחוות דעתו, כי לרכב התובעת נגרמה ירידת ערך בשיעור של 15%. השמאי עד ציין בחוות דעתו, מהם השיקולים העקרוניים המשפיעים על ירידת הערך המסחרית של הרכב ובהם: סוג הרכב, מיקום הנזק, אופי התיקון ואופן ביצועו; העובדה שישנן פעולות אשר אין אפשרות לבצעם במוסכי התיקון וכן העובדה שמדובר ברכב נפוץ, שאז שיעור ירידת הערך המסחרית הינו גבוה.
7. במקרה זה, קבע השמאי דורון עד, כי הרכב תוקן בצורה נאותה, אך יחד עם זאת, ניכרים סימני ריתוך וסגירת החור ברצפת תא הנוסעים וכן סימני יישור רצפת תא הנוסעים. בהתחשב בהיקף הנזק והעובדה שרכב התובעת נפגע בגחונו, קבע השמאי עד כי לרכב התובעת נגרמה ירידת ערך בשיעור של 15%.
8. בחקירתו הנגדית ציין השמאי עד, כי הערכת שווי ירידת הערך נסמכה גם על העובדה כי רכב סובארו הינו רכב עממי ונפוץ, אשר סחירותו גבוהה מאוד ועל כן ירידת הערך שלו גבוהה יותר, שכן קונים פוטנציאליים יעדיפו שלא לרכוש רכב שעבר תאונה. עוד ציין השמאי עד בחקירתו, כי הערכת ירידת הערך המסחרית אינה פעולה מתימטית ויש לבחון כל מקרה לגופו.
9. הנתבעים טוענים כי אין מקום לייחס משקל לקביעת השמאי עד בחוות דעתו, שכן ציין ואף הודה בחקירתו כי לא בדק את עברו הביטוחי של הרכב, שיש בו להשפיע על ירידת הערך המסחרית.
10. אכן, בחוות דעתו ציין השמאי עד, כי ערך הרכב אשר צוין בחוות הדעת מתייחס לרכב רגיל, אשר לא היה מעורב בתאונה מהותית, אשר היתה יכולה להשפיע על ערכו. השמאי הוסיף וציין כי אם יימצא כי נתון זה שגוי יש לנכות מערך הרכב את האחוזים בגין ירידת ערכו ורק לאחר מכן לנכות את האחוזים שקבע.
11. בנסיבות המקרה, אין בידי לקבל טענה זו. כך, עברו הביטוחי של הרכב יש בו להשפיע על שווי הרכב במועד התאונה ולא על אחוזי ירידת הערך בעקבות התאונה. ואולם, במקרה זה אין מחלוקת בעניין שווי הרכב במועד התאונה בין השמאי עד לשמאי דניאל, פרט לעניין אחוזי ההפחתה בגין הקילומטרים שעבר הרכב, ולכך אתייחס בהמשך. אף השמאי דניאל לא קבע בחוות דעתו כי יש להפחית משווי הרכב סכומים בגין תאונות קודמות שעבר הרכב, התובעת לא נשאלה בחקירתה הנגדית, האם הרכב עבר תאונות קודמות, ולא הובאה ראיה כלשהי מאת הנתבעים המצביעה כי הרכב עבר תאונות קודמות, מה שיש בו להצביע כי שווי הרכב במועד התאונה היה נמוך מזה שקבע השמאי עד בחוות דעתו.
12. לפיכך, אני דוחה את הטענה כי אי בדיקת עברו הביטוחי של הרכב יש בה כדי להפריך את חוות הדעת בעניין אחוזי ירידת הערך המסחרית שקבע השמאי עד.
13. טענות התובעת, הנתמכות בחוות דעת השמאי עד, מקובלות עלי. אין ספק שפגיעה ברצפת תא הנוסעים גורמת לירידת ערך מסחרית משמעותית, שכן הדבר מרתיע קונים פוטנציאלים מלרכוש רכב כזה, וסביר להניח כי רכב זה יימכר תוך הפחתה משמעותית ממחיר המחירון. כך גם מקובלת עלי קביעת השמאי עד, כי בשוק החופשי יהיה קשה ביותר למכור רכב כזה.
14. מנגד, הנתבעת לא הביאה חוות דעת נגדית באשר לשיעור ירידת הערך המסחרית שנגרם לרכב התובעת וכפי שקבעתי לעיל, חוות דעתו של השמאי רפי דניאל לא הביאה בחשבון את שיעור ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב התובעת, ועל כן אין להתחשב בה לעניין קביעת שיעור ירידת הערך המסחרית.
15. יוצא אפוא שמול חוות דעת השמאי דורון עד, אשר לא נסתרה, לא ניצבת חוות נגדית אחרת לעניין שיעור ירידת הערך המסחרית שנגרמה לרכב התובעת, ועל כן יש לקבל את האמור בחוות דעת השמאי דורון עד.
16. זאת ועוד, חוות דעתו של השמאי דורון עד נתמכת בשניים: האחד, בעובדה כי כאשר ביקשה התובעת למכור את רכבה בשוק החופשי, הדבר לא עלה בידה. כך העידה התובעת, אשר עדותה היתה אמינה עלי, כי פרסמה את הרכב למכירה באתר יד 2, וכן שמה שלט על הרכב, וכי ארבעה קונים פנו אליה, אך חזרו בה מכוונתם לרכוש את הרכב בעקבות התאונה שעבר.
17. השני הוא, כי מעדותה של התובעת עלה, כי כאשר פנתה התובעת לבצע עסקת "טרייד אין" בחברת סובארו, נבדק רכב התובעת במכון דינמומטר ביום 29.10.12, ובעקבות ממצאי הבדיקה והתאונה שעבר הרכב, נאמר לתובעת כי לא תוכל לקבל בעבור הרכב את המחיר אותו היא דורשת (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 9 – 11).
18. ואכן מהסכם המכר של עסקת הטרייד אין, אשר צורף לכתב התביעה (נספח 2 לכתב התביעה), עולה כי רכב התובעת נמכר ביום 1.11.12 בהפחתה של 35% ממחיר המחירון, כאשר בהסכם המכר צוין כי ההפחתה היא עקב תאונה שהרכב עבר.
19. יוצא אפוא שחוות דעת השמאי דורון עד נתמכת בעובדה כי בפועל רכב התובעת נמכר בהפחתה גבוהה ממחיר המחירון, בין היתר, בשל התאונה שעבר.
20. הנתבעים טוענים כי בעסקאות טרייד אין מבוצעת הפחתה אוטומטית של 12% ממחיר המחירון של הרכב. גם אם נכונה טענה זו, הרי שבמקרה זה בוצעה הפחתה של 35% ממחיר המחירון של הרכב בעוד שהשמאי עד קבע בחוות דעתו כי שיעור ירידת הערך המסחרית הינו 15% בלבד. יוצא אפוא, שההפחתה שבוצעה ממחיר המחירון של הרכב גבוהה בהרבה משיעור ירידת הערך המסחרית שנקבעה על ידי השמאי דורון עד, ואינה שוללת את המסקנה כי אכן נגרמה ירידת ערך מסחרית בשיעור של 15%.
21. עוד טענה הנתבעת, כי מממצאי בדיקת מכון דינממוטר מיום 29.10.12 עולה כי ברכב היו ליקויים נוספים רבים פרט לליקוים בשלדה ובמרכב. ואולם, השמאי דניאל הודה בחקירתו הנגדית כי הליקויים המפורטים בתוצאות הבדיקה הם ליקויים בעלי משמעות נמוכה, פרט לחור ברצפת הרכב (עמ' 7 ש' 22 – 23 לפרוטוקול). מכל מקום, כפי שציינתי לעיל, בעת ביצוע עסקת הטרייד אין הופחתו ממחיר המחירון של הרכב 35%, סכום העולה בהרבה על שיעור ירידת הערך המסחרית שקבע השמאי עד בחוות דעתו, ומכאן שניתן לייחס את ההפחתה הנוספת בשיעור של 20% ממחיר המחירון לליקויים אלה, וכן לעובדה שהרכב נמכר בעסקת "טרייד אין".
22. סיכומו של דבר: אני קובעת שלרכב התובעת נגרמה ירידת ערך מסחרית בשיעור של 15%, כפי שקבע השמאי עד בחוות דעתו. מסכום זה יש להפחית את שיעור ההשתתפות העצמית של התובעת בירידת הערך על-פי הפוליסה, שהינו 1.5%, ומכאן שעל הנתבעת לפצות את התובעת בגין ירידת הערך שנגרמה לרכב התובעת בשיעור של 13.5%, אותו יש לחשב באחוזים משווי הרכב במועד התאונה.
23. השמאי רפי דניאל קבע בחוות דעתו, כי שווי הרכב במועד התאונה עמד על 118,440 ₪, שכן קבע כי ממחיר המחירון של הרכב יש להפחית 6% בגין ריבוי ק"מ שעבר הרכב. מנגד, השמאי עד קבע בחוות דעתו, כי שווי רכב התובעת במועד התאונה עמד על 119,700 ₪, שכן הפחית בגין ריבוי הק"מ 5% בלבד.
24. בעניין זה יש להעדיף את האמור חוות דעתו של השמאי רפי דניאל. כך, במועד התאונה גמע רכב התובעת 81,240 ק"מ. ממחירון יצחק לוי, אשר הוצג לפני עולה, כי כאשר מספר הקילומטרים שעבר הרכב עולה על 80,000 ק"מ ואינו עולה על 84,000 ק"מ יש להפחית ממחיר המחירון של הרכב 6%. על כן אני קובעת כי שווי רכב התובעת במועד התאונה עמד על 118,440 ₪, כפי שקבע השמאי דניאל בחוות דעתו.
25. בהתאם לכך, זכאית התובעת לפיצוי בגין ירידת ערך בסכום 15,989 ₪. כמו כן, על הנתבעת לשאת בתשלום שכ"ט השמאי מטעם התובעת בסכום של 1,369 ₪, בהתאם לקבלות שצורפו, ואיני מקבלת את טענת הנתבעים כי מדובר בשכ"ט שמאי גבוה ומופרז בהשוואה לשכר המקובל בשוק.
26. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני מוצאת מקום לפיצוי בגין ביטול זמן או עגמת נפש, ודי בפסיקת הוצאות משפט.
27. אשר לנתבע 2, הרי שזה פעל מטעם הנתבעת 1 ובשליחותה, ועל כן אין להטיל עליו חבות אישית. עוד אציין, שלא הוכחה רשלנות מטעם הנתבע 2 בעריכת חוות הדעת. העובדה שערך חוות דעת לפי הכללים שנקבע בהנחיות איגוד השמאים אינה מהווה רשלנות, ועל כן יש לדחות את התביעה נגדו.
28. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 17,358 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.11.12 (מועד מכירת הרכב) ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בסכום של 1,601 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.