הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בתביעה ובתביעה שכנגד לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות הצדדים, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, אני קובעת כדלקמן:

אין חולק כי רכב הנתבעות עמד בצד סימון אבן שפה אדום לבן , על נתיב נסיעה בצומת.

אני מקבלת את גרסת נהג התובעים כי הדלת האחורית השמאלית ברכב הנתבעת 1 נפתחה, עת רכב התובעים עקף את רכב הנתבעות משמאל. אני מקבלת את גרסת התובעים כי דלת הרכב לא היתה פתוחה מבעוד מועד באופן שנפתחה בעת התרחשות התאונה, וזאת בשים לב לעדות נהג התובעים בפני ובשים לב למוקד הנזק ברכב התובעים, בדלת האחורית שמאלית. נהג התובעים אף היה מודע להתקהלות ולעומס בצומת אותה עת, נוכח לוויה שהיתה במקום, ואני מקבלת את גירסתו כי התאים את אופן נסיעתו לתנאי הדרך אותה עת.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי דלת הרכב היתה פתוחה, ובוודאי לא באופן שנפתחה עובר לתאונה, הן בשים לב למוקד הנזק ברכב התובעים והן נוכח הימנעות הנתבעות להביא עדות רלבנטית של מי מהנוסעות שישבו במושב האחורי של הרכב.

בנסיבות המקרה דנן ונוכח מסקנתי האמורה, כי דלת רכב הנתבעות נפתחה בעת רכב התובעים חלף על פני רכב הנתבעות במהירות איטית המתאימה לתנאי הדרך, אין מקום לייחס רשלנות תורמת לנהג התובעים.

לפיכך, במסגרת התביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעים סך 4,479 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 17/02/13, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ד, 28 מאי 2014, בהעדר הצדדים.