<#2#>

נוכחים:

בא-כוח העורר – עו"ד ניר ליסטר

נציג המשיבה – יניב חן

פרוטוקול

בא-כוח העורר:

אני מסכים ומבקש לקיים את הדיון בהיעדר העורר.

אני מציג את נוהל מס' 03.300.236 מיום 20.1.05, כפי שעודכן ביום 24.12.06 בעניין הטיפול בעבירות הקשורות בשב"ח – פלשתינאים.

הנוהל קובע כי חשוד בעבירת שב"ח ייחקר במתכונת הרגילה. אם אינו דרוש בגין עבירה אחרת, לא יוגש נגדו כתב אישום, בתום החקירה, אלא אם מדובר בעבירה שלישית בתוך שנתיים.

בעניינו של העורר – חשד סביר קיים ואף מעבר לכך – אנו מסכימים שמדובר בשב"ח. רק מה – הוא לא עומד בקריטריונים להגשת כתב אישום, שכן מדובר בעבירה ראשונה בתקופת השנתיים האחרונות ואף הרבה יותר מכך. למען הגילוי הנאות – יש לו עבר בעבירה זו, אולם רק משנת 2006, קרי: לפני כשבע שנים.

אם כך, ומשהחקירה הסתיימה, ורק מחכים לתע"צ, בדבר העובדה שאינה במחלוקת שהוא שב"ס, ואם תגיע תע"צ יתברר מה שאנו מודים בו כבר עכשיו, ועדיין יהיה מקום לשחררו משום שלא התקיימו התנאים שקבעה המדינה בנוהל – אין סיבה להמשיך ולהחזיק את המשיב במעצר.

נציג המשיבה:

הנוהל מדבר על כמות כניסות נדרשת לטווח כניסות מסוים, אולם מדובר רק בחלק מהנוהל. הנוהל עוסק בקריטריונים נוספים, כמו עבירה נלווית או עברו של החשוד. בעקבות הלכת פראג'ין, שבעקבותיה נכתב הנוהל, נקבע כי גם עברו של החשוד רלבנטי.

לעניין החשוד דנן – ב-09' הורשע בעבירה של זיוף מסמך משנת 07'; ב-08' הורשע בכניסה באותה שנה לישראל; וכרגע, מעבר לתיק הנדון, יש תיק נוסף התלוי ועומד נגד החשוד, משנת 12', על כניסה לישראל ללא אישור, גניבה והחזקת נכס החשוד כגנוב.

די בכל אלה כדי להצביע על עברו מסוכנותו של החשוד, ועל-כן דרישתנו היא למעצרו.

בא-כוח העורר:

עפ"י הנהלים ועפ"י ההנחיות הוא לא עומד בקריטריונים. הקריטריונים שונו לא מזממן, משתי כניסות לשלוש כניסות. כעת אומר חברי, כי לעורר שלפנינו יש עבירת שב"ח משנת 2012, עם עבירה נלווית, ושדי בקריטריון זה על-מנת לעצרו. ואני שואל – מדוע בשנת 2012 לא עצרוהו בגין עבירה זו. חברי הוא זה שצריך לספק את התשובות לגבי העניין, במידה שחקרו ושחררו בלא שהועמד לדין.

הנה-כי-כן, היום אנו עומדים כשהוא משוחרר, וזוהי לו הכניסה השניה עפ"י ההנחיות, ועדיין איננו מגיעים לקריטריונים ולהנחיות של כניסה שלישית.

הסכמתי שייעצר עד מחר על-מנת שייבחן העניין ע"י תובע מקצועי. יחליט התובע להגיש כתב אישום – יבוא מחר עם הצהרת תובע ועם כתב אישום.

נקבע עפ"י בית המשפט העליון כי המתנה לתע"צ ו/או חוות-דעת סם הינה פעולת חקירה. יחד עם זאת, בעניינו של שב"ח עסקינן, ואם הוא לא עומד בקריטריונים – יש לשחררו.

המחוקק קבע שלצורך הגשת כתב אישום מדובר במעצר שהוא בעצם מעצר שמגשר בין סיום החקירה לבין הגשת כתב האישום. על התביעה היה להגיש הצהרת תובע, לטובת המעצר הזה. זה סעיף 17. כך גם הצעתי לחברי בבימ"ש קמא. שחברי יצהיר כי הוא עומד בקריטריונים וכי הם מגישים כתב אישום – אסכים.

נציג המשיבה:

לשאלת ביהמ"ש, לא נותרו פעולות חקירה מעבר לקבלת התע"צ.

<#3#>

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת א' ליפשיץ) להורות על המשך מעצרו של המשיב עד יום 24.3.13, לצורך השלמת החקירה והעברת התיק לתביעה להגשת כתב אישום.

תורף הערר הוא בטענת הסניגור המלומד כי לא התקיימו במשיב התבחינים שהמשיבה עצמה קבעה לצורך הגשת כתב אישום בעבירות שב"ח.

אולם, מן העיון בנוהל הנזכר בפרוטוקול לעיל עולה כי ההימנעות מהגשת כתבי אישום בעבירת שב"ח ראשונה או שניה בתקופה של שנתיים רצופות אינה ננקטת כאשר המקרה הנדון חורג מן הפנומנולוגיה השב"חית גרידא, והוא כרוך אף בעבירות נלוות.

אין תימה כי נעשית הבחנה בין מי ששוהה בישראל שלא כדין לצורכי פרנסה המכבדת את בעליה, לבין מי ששוהה בישראל שלא כדין לצורך ביצוע עבירות.

משלא נסתרה מעורבותו של המשיב דנן בעבירות נוספות, מלבד השב"ח – אין לקבל את הטענה שהמשיבה חרגה מן הנוהל שהיא עצמה קבעה.

בהינתן סוף השבוע, אין לראות בהארכת המעצר משום חריגה מן המשך המידתי לצורך הגשת כתב אישום. העובדה הפורמאלית כי טרם הוגשה הצהרת תובע "מתקזזת" עם העובדה כי מבחינה פורמאלית החקירה טרם הסתיימה, משטרם הוגשה התע"צ. בנסיבות אלה, הגם שההמתנה לתע"צ כשלעצמה, כפעולה חקירה, לא היתה מצדיקה המשך המעצר – הרי שמשעובדת השב"ח אינה במחלוקת, וצפוי שבעקבות קבלת התע"צ יוגש כתב אישום, אין מקום להורות על שחרור החשוד.

לפיכך הערר נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום, י' ניסן תשע"ג, 21/03/2013, במעמד הנוכחים.

קלדן: עמוס מ'