נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד אמיר סלע (סניגוריה ציבורית)

ב"כ המשיב עו"ד מושקוביץ

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה בצירוף חוות דעת וג"ע.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. לעניין המידעים אנו מבקשים שביהמ"ש יתייחס לפסק הדין המשלים שדן בעניין אברהם 28907-10-11. שם לגבי מידעים ראוי שתהיה חוות דעת.

אני לא מתנגד להגשת המידעים.

ב"כ המשיב: מגיש מידעים לביהמ"ש בהסכמת ב"כ העותר.

ב"כ העותר: אנו היינו בעתירה 39669-01-13 בתחילת השנה. בכתב התשובה הוגשו אותם המידעים. חברתי אף אמרה לפרוטוקול אז בעניין העתירה הקודמת שאם לא יתווספו עוד דברים אז הוא ימשיך בטיפול. אז לא התווספו עוד דברים, הווה אומר משקל המידעים קל הוא מנוצה שכן למעשה השב"ס חסם טיפול רק בשל המידעים האלה, ואם כן לאחר תקופת מה הוא שינה את החלטתו וכבר אינו נותן להם משקל לא לעניין הטיפול ואנו נטען ביתר שאת וגם לא צריך היום בעניין חופשה. עומדת כאן אם כן לא סוגיית המידעים אלא הסוגיה שביהמ"ש דן בה וחזר ודן בה בין עמדת מב"ן לעמדת אלמ"ב.

מב"ן תומכים וגם תמיכה זו לפני כשנה, גם אז נפגשו הצדדים כאן, לפני כשנה המצב לא היה כזה, מב"ן אז התנגדו, בזמנו זה היה הוצאה לחופשה או ליציאה מיוחדת עבור בת מצווה, ומאז מב"ן שינה עמדתו משום שמב"ן אמר לעותר את הדבר הבא: תעשה מספר צעדים ואנו נתחשב בך. הסבירות המינהלית אומרת שעמדתה של אלמ"ב בגין אלי תעשו צעדים איזה שהם אבל מדוע המידע שלהם לא יכול להיות מספיק כדי למנוע חופשה, לא מדובר בחופשה להנאה או בוודאי לא לשליש, אנו נמצאים בשישית בקושי, אלא חופשה שנחפש עם העותר מסגרת קולטת מעל לעשור של ריצוי ללא חופשות ונטילת שתנים נקיים מעבר ל- 6 שנים. היום הם אומרים זה לא המין אלא האלימות. העותר מקבל זריקה. מעבר לכך, עמדת מב"ן מדברת בעד עצמה. עמדת ג.ע. לא יכולה עוד לעמוד כי היא לא מתנגדת למה שמב"ן אומרים אלא אומרת עוד לא בשלו התנאים וזו אמירת שסתום, אז תגידו מה אתם רוצים כמו שמב"ן אמרו ונתקדם, אז הם אמרו אלימות והם לא יכולים להגיד אלימות כללית, הם בודקים זווית של הקורבן, הם לא הלכו לקורבן ואמרו לה את חוששת מאלימות, אלימות כללית מאוינת והיא תולדה של כימיקלים לצורך העניין שעכשיו מרוסנים וזה לא תחילת טיפול הזריקות אלא אחרי רבע שנה בערך הן נכנסות לאפקט.

הם לא אומרים שהוא יתקוף מינית אלא הם אומרים שיש בעיית אלימות. זה לא מספיק, מילא הם היו אומרים אנחנו חושבים שפה יש בעיית אלימות מינית והם לא אומרים זאת וגם הם אומרים שהטיפול נותן אותותיו, ולכן בשורה תחתונה זה אותו מקרה, וביהמ"ש ידע לאבחן לא פעם ולא פעמיים.

<#2#>

החלטה

העותר מרצה 13 שנות מאסר בגין עבירות מין שביצע בבת אחותו ובבתה של בת זוגתו בהיותן קטינות והוא עותר לצאת לחופשות לאחר 11 שנות מאסר, במהלכן הוא השתלב בקבוצות טיפוליות.

העותר סומך בקשתו על חוות דעת מב"ן לפיה ניתן להוציאו לחופשות בתנאים מגבילים כפי שפורטו בסיפא חוות הדעת שהוצגה בפני.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על חוות דעת וג"ע מיום 6.6.13, אשר אינה מתעלמת מהמלצת מב"ן אך טוענת כי מסוכנותו של העותר עדיין גבוהה שכן הוא לא השתתף בקבוצה טיפולית למניעת אלימות כפי שמחויבת מהמלצת מב"ן, וזאת בליווי גורמי מב"ן.

להתרשמות זו של וג"ע, שמבוססת על נתונים של העותר כפי שהוצגו בפניה, מצטרף האמור בחלק החסוי של חוות דעת וג"ע שיש בו כדי להצדיק את עמדתה בכל הקשור למסוכנותו של העותר, גם אם לא מסוכנות פיזית, באם ייצא לחופשות.

לאור כל האמור לעיל, החלטת המשיב להעדיף את חוות דעת וג"ע על פני חוות דעת מב"ן היא החלטה סבירה והחלטתו שלא להוציא את העותר לחופשות מחויבת המציאות, אף מבלי להתייחס למידעים שהוצגו בפני.

אני דוחה את העתירה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום, כה' בתמוז תשע"ג, 3 ביולי 2013, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.