08 ינואר 2015

לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

נציג ציבור (מעסיקים) - מר יוסף סבג

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה לתשלום מענק אשר ניתן לחיילים משוחררים בגין עבודה מועדפת (להלן: המענק), כמשמעותו בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק).

2. התובעת השתחררה משירות סדיר בצה"ל ביום 10.11.2010.

3. התובעת עבדה בעבודה נדרשת בשני מקומות:

בחודשים 2-4/2011 בחברת "טמרס מלונות בע"מ", בתפקיד מלצרית.

בחודשים אוקטובר 2011 עד פברואר 2012 בחברת "אי.אס.אס" בשטחה של חברת "רותם אמפרט דשנים" בתפקיד מנקה.

4. התביעה לתשלום המענק נדחתה מאחר ומיום שחרורה מצה"ל של התובעת (10.11.2010), ועד תום שנתיים מיום זה (9.11.2012), התובעת לא צברה תקופת עבודה של שישה חודשים מלאים, כאמור בסעיף 174 (ב) (2) לחוק.

5. אין חולק כי התובעת עבדה בחברת "אי.אס.אס" במשרה חלקית של 4 שעות יומיות בלבד, והצדדים חלוקים האם ההיקף של העבודה של התובעת בחברת "אי.אס.אס" הוא ההיקף הנדרש לצורך זכאותה למענק.

6. התובעת טוענת כי היא וחברתה פנו לנתבע טרם החלו לעבוד וביררו האם העבודה כפי שהוצעה להם תוכר לצורך קבלת המענק, ומשנענו בחיוב, החלו לעבוד.

עוד טוענת התובעת, כי מהצהרת המעסיק עולה, כי במשרתה של התובעת היו נהוגות משמרות בנות 4 שעות בלבד. כאשר התובעת ביקשה לעבוד יותר שעות, היא נענתה בשלילה ורק לעתים רחוקות כאשר עובדות אחרות לא הגיעו והיה צורך למלא את מקומן, איפשרו לה לעבוד במשמרת נוספת. הניסיונות להביא לעדות את מר שמעון אסולין, מנהלה הישיר של התובעת, עלו בתוהו.

התובעת טוענת עוד, כי אין היא אחראית לכך שהמעביד לא יכול היה לספק לה עבודה בת 8 שעות, ואין גם בחוק כל מגבלה בעניין מספר השעות אשר יש לעבוד ביום עבודה. הנתבע גם לא הוכיח כי מסגרת העבודה הנהוגה בענף ובמקום העבודה היא בת 8 שעות.

כמו כן, מעדותה של חברתה, נצחיה קוויק, עולה כי היא קיבלה את המענק, כאשר עבדה בחברת "אי.אס.אס" יחד עם התובעת.

7. הנתבע טען כי בענף התעשייה מקובל לעבוד 8 שעות ביום על מנת לזכות את העובד במשרה מלאה. לצורך קבלת המענק, על התובעת היה לעבוד שישה חודשים במשרה מלאה. גם אם התובעת היתה מוכנה לעבוד מעבר ל-4 שעות ביום, אין הדבר הופך את המשרה למלאה כנדרש.

עוד הוסיף הנתבע כי גם אם אושרו תביעות של עובדים אחרים ובטעות, אין מקום להנציח זאת מעתה ואילך. אף אם נמסר לתובעת מידע ע"י הנתבע בקשר לזכאות למענק, אין בכך כדי להקנות לה זכות, שכן המקור היחיד לתשלום המענק הינו החוק.

הכרעה

8. השאלה מהו היקף המשרה הנדרש לצורך קבלת מענק לחייל משוחרר, נקבע במספר פסקי דין. בחינת ימי העבודה ובעיקר שעות העבודה בתקופת העבודה המועדפת, נקבעת לפי האופן שבו עובד רגיל היה עובד במשך תקופה בת שישה חודשים באותה עבודה ובאותו ענף (עב"ל (ארצי) 314/99 המוסד לביטוח לאומי – מיכל גוטמן (היימן) (7.11.2000)). ברי כי עובד העובד באופן חלקי ולשם הדוגמה, שעה בכל חודש, לא יתקבל על הדעת כי עבודה זו תיחשב כעונה על דרישת החוק לעניין משך תקופת העבודה.

9. במקרה שלפנינו, התובעת עבדה בעבודות ניקיון. שורת ההיגיון מחייבת, אלא אם יוכח אחרת, כי עבודה בענף אשר בו נכללות עבודות הניקיון, שהוא ענף התעשייה, נמשכת 8 שעות ביום, וזאת לצורך משרה מלאה. התובעת טענה כי עבדה במשמרות בנות 4 שעות ולא ניתן היה לעבוד יותר מכך.

דעתנו היא כי גם אם לא ניתן היה לעבוד יותר מכך, בסופו של יום התובעת עבדה חצי משרה, והיה עליה להשלים את העבודה בעבודה נוספת מועדפת באותה תקופה. נכונותה לעבוד בשעות נוספות אינה מעלה או מורידה.

אף אם היתה נשמעת עדותו של נציג חברת "אי.אס.אס", אשר היה אחראי על התובעת, הרי שיכול היה להעיד על אופן העבודה המוגבל לתקופה ולמקום, ואין בו כדי להעיד על המקובל בענף.

10. התובעת טענה עוד כי הנתבע הטעה אותה לחשוב כי עבודתה בחברת "אי.אס.אס" תזכה אותה בקבלת המענק. לעניין זה, עבודה מועדפת הינה מונח הקבוע בחוק, ואין באמירה של בעל תפקיד אצל הנתבע כדי לזכות את התובעת במענק אשר היא אינה זכאית לו. באותו אופן, אין לקבל גם את הטענה כי העובדה שחברתה של התובעת שקיבלה את המענק, בשל אותה עבודה, מחייבת את הנתבע לשלם גם לתובעת את המענק. הנתבע הודיע כי המענק שולם לחברתה של התובעת בטעות, ומשכך הם פני הדברים, אין מקום כי הטעות תונצח.

11. סוף דבר – משהתובעת עבדה במשרה חלקית בתקופה שבין אוקטובר 2011 עד פברואר 2012 – אין היא זכאית לתשלום המענק.

התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ה, (08 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.