לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש, ע"י קצין משטרה, בתאריך למשך 30 ימים.

על פי דו"ח הזמנה לדין וכתב האישום, בתאריך 20.3.13 סמוך לשעה 16:00 בכביש 65 נהג המבקש ברכב וביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף.

ב"כ המבקש טען כי לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, שכן מדובר בגרסת השוטר אל מול גרסת המבקש וחברו שהיה עמו ברכב. לבקשה צורף תצהיר מטעם המבקש וחברו. הסנגור הפנה לעברו הנקי של המבקש הנוהג כשנה וחצי וטען להעדר מסוכנות.

ב"כ המשיבה הפנתה לחומר החקירה, טענה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש והוסיפה כי המבקש מסוכן לציבור נוכח חומרת העבירות שביצע ועל רקע היותו נהג חדש שקיבל רישיונו בשנת 2011.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום:

ממזכר שערך השוטר מיכאל תורג'מן עולה כי ביום 20.3.13 סמוך לשעה 16:00 נהג השוטר ברכב משטרתי סמוי מכוון צומת נטופה לכוון צומת גולני. השוטר נסע בשיירת כלי רכב עקב עומס בכביש. בקילומטר 73, הגיע המבקש מאחוריו כשהוא עוקף 10-15 כלי רכב, תוך כדי חציית קו הפרדה רצוף. השוטר ציין כי בעת העקיפה, גרם המבקש לכלי רכב המגיעים ממול לסטות מהנתיב וכן גרם לכלי הרכב שאותם עקף לסטות ימינה.

השוטר הסביר שנסע בעקבות המבקש, כשהוא מדליק "פנס כחול", וסימן למבקש לעצור בצד הדרך. המבקש המשיך בנסיעה עד לתחנת דלק פז, שם עצר.

השוטר ירד מרכבו, ניגש למבקש וביקש ממנו למסור לידיו את רישיון הנהיגה. המבקש סירב ואמר לשוטר: "דבר עם אבא שלי קודם ולאחר מכן אני אמסור לך את הרישיון". המבקש התקשר לאביו ולאנשים נוספים וסירב למסור לשוטר את רישיונו. רק לאחר שהשוטר איים על המבקש כי יעכבו לתחנה בגין אי הזדהות, מסר המבקש לשוטר את רישיונו. השוטר ביקש מהנהג לנסוע בעקבותיו לצומת בית רימון שם יפגשו עם ניידת תנועה. המבקש לא נסע בעקבות השוטר. לצומת בית רימון הגיע המבקש לאחר זמן רב, יחד עם אביו ואחיו. האב ביקש מהשוטר תורג'מן לא לרשום לבנו דו"ח כי "מדובר בילד", אך השוטר הסביר לו שיכולה היתה להיגרם תאונת דרכים והעביר את המסמכים לשוטר סלמאן ממשטרת התנועה לשם רישום דו"ח תנועה.

בתגובתו לדו"ח מסר המבקש: "אני לא עקפתי" ובתגובתו במסגרת השימוע מסר: "זו המצאה".

בסתירה לגרסתו במשטרה, בסעיפים 3-5 לבקשתו לביטול פסילה מנהלית, הודה המבקש כי ביצע עקיפה וכי עבר קו הפרדה רצוף.

לפי גרסת המבקש בבקשתו, ביצע עקיפה בטוחה וחציית הקו הלבן נבעה מאילוץ, שכן רכב שנסע לפניו אותת לפנייה ימינה לתחנת דלקYELLO ואף החל להשתלב בנתיב הימני, המבקש החל לעקפו מבלי לחצות את הקו הלבן שבין הנתיבים, אך אז באופן פתאומי שב הרכב לנתיב הנסיעה ישר. בעקבות התנהלות הרכב שלפניו, נאלץ המבקש "לחצות מעט (עם שני גלגלים ברוחב שלא עלה על חצי מטר) את פס ההפרדה הלבן".

בסעיף 6 לבקשתו הודה המבקש בקיומו של קשר עין רצוף, שעה שטען כי אותו רכב נשוא התקרית, הוא שעצרו, והתברר כי עסקינן בשוטר סמוי: "החל הרכב דולק בעקבות הרכב בו נהג המבקש ואותת לו לעצור בצד הדרך. המבקש עצר ומהרכב יצא אדם שהזדהה כשוטר סמוי".

בשום שלב של החקירה המשטרתית, לא טען המבקש כי ביצע עקיפה בטוחה ואף לא העלה טענות כנגד אופן נהיגת השוטר. טענה זו נשמעת לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי.

עיינתי בתצהירו של החבר, עמר עומאר, שלפי הנטען היה ברכב עם המבקש. התצהיר מנוסח באופן זהה לתצהיר המבקש, עד כדי העתקה. התקשיתי אפוא ללמוד ממנו על גרסת העד. כך או כך, הנושא עתיד להתברר במסגרת התיק העיקרי, עת ישמע בית המשפט הדן את העדים ויוכל להתרשם מהם באופן ישיר ובלתי אמצעי. יתכן אף שתבוצע השלמת חקירה שבמסגרתה יובהר אם היה אדם נוסף ברכב המבקש, בעת ביצוע העבירה הנטענת.

בשלב דיוני זה, בפניי שתי גרסאות, זו של השוטר תורג'מן וזו של המבקש. ההתרשמות ממהימנות המבקש והשוטר שמורה לשופט הדן בתיק העיקרי. לצורך בקשה זו, די בקיומן של ראיות לכאורה, המתגבשות נוכח מזכרו של השוטר תורג'מן. מעבר לנדרש, כבר עתה ניתן להצביע על סתירות מהותיות בגרסת המבקש כמפורט לעיל.

העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום הנן חמורות ומשקפות דרך נהיגה המסכנת את שלום ציבור המשתמשים בדרך.

נסיבות ביצוע העבירות ממחישות את מידת הסיכון הנשקף מהמשך נהיגת המבקש. מן התשתית הראייתית הלכאורית עולה כי המבקש ביצע עקיפה מסוכנת, תוך חציית קו הפרדה רצוף, וזאת על מנת לחלוף על פני שיירה של כלי רכב. מעשיו אלה, חייבו כלי רכב משני כווני הנסיעה לרדת לצד הכביש כדי למנוע תאונת דרכים.

המבקש הנו "נהג חדש", שהוציא רישיונו בתאריך 21.9.11 ואין לחובתו הרשעות. עובדת היותו "נהג חדש", שנוהג כשנה וחצי בלבד, חייבה את המבקש לנהוג ביתר זהירות, תוך הקפדה יתרה על חוקי התעבורה, כדי למנוע סיכון נוסף מעבר לסיכון המובנה הנובע מחוסר ניסיונו בנהיגה. במקום זאת, ביצע המבקש לכאורה עבירות חמורות, שהיוו סיכון ועלולות היו להסתיים באסון.

המבקש טען כי הנו דמות דומיננטית ועליו נשענת משפחתו. רישיונו נדרש לתפעול העסק המשפחתי ופסילת המבקש תגרום לקריסתו. עוד נדרש הרישיון לעזרה בהסעת אימו לטיפולים רפואיים שכן אמו חולה בסכרת וזקוקה לטיפולים יומיומיים.

התרשמתי כי אין ממש בנטען בבקשה אודות השלכות הפסילה המנהלית. במסגרת בפ"מ 6144-03-13 נדונה בקשה לביטול איסור שימוש ברכב בו בוצעו, לכאורה, העבירות דנן. באותו תיק, בישיבת יום 4.4.13, העידה אמו של המבקש כי יש לה 8 ילדים וכי שלושת בניה עובדים בעסק. המבקש הבהיר בעדותו באותו תיק, כי שני האחים העובדים עמו בעסק, מבוגרים ממנו. משכך, ברור כי העסק המשפחתי אינו מוטל על שכמו של המבקש לבדו.

במשפחה המונה 10 נפשות, כשלמבקש אחים ואחיות, איני רואה ממש בטענתו כי אמו תלויה ברישיונו של המבקש דווקא.

היות ששוכנעתי בדבר קיומן של ראיות לכאורה וכי יש בהמשך נהיגת המבקש משום סכנה לציבור, הנני דוחה את הבקשה.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.