<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת – רנ"ג בטי עובד

ב"כ המשיב – עו"ד פרחובניק (מטעם הסנגוריה הציבורית)

המשיב – בעצמו (הובא באמצעות הליווי)

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

אני חוזרת על האמור בבקשה. מציגה לביהמ"ש את חומר החקירה.

ב"כ המשיב:

זה עתה הוגש כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. אבקש דחייה על מנת להיערך לדיון ולצלם את החומר. לשאלת ביהמ"ש, מדוע לא אעיין בחומר כעת מאחר שמדובר בחג וניתן לחסוך את הימים, אני משיב, שאני מקבל את המלצת ביהמ"ש ומעיין בחומר כעת.

ב"כ המבקשת:

אין לי התנגדות. אני מאפשרת לב"כ הנאשם לעיין בתיק.

ב"כ המשיב:

עיינתי בחומר החקירה, אך לא עיינתי בדיסק שמצוי בתיק, אך לצורך הדיון בבקשה, אני מסכים, שקיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. אנו מבקשים מביהמ"ש להורות על שחרורו לחלופת מעצר, והחלופה נמצאת כאן: בת-זוגו והגיס נמצאים. בת הזוג אינה עובדת, ונמצאת כל הזמן בבית. היא המפקחת העיקרית. כמו כן, הגיס יהיה כמפקח משנה, שיוכל להחליפהּ במידה שתיזקק לכך.

הגב' דפנה חנה, ת"ז 57311557, לאחר שהוזהרה כדין לומר את האמת מעידה:

אני גרה בבית אורן, בקיבוץ. אני גרה עם איל. הוא הידוע בציבור שלי. איל נהג על הרכב שלי. אני לא יודעת. אני ישנתי באותה עת. אני ידעתי שהוא פסול מלנהוג. הייתי בדיון הקודם באולם בימ"ש זה. לא ידעתי בדיוק על מה הוא מואשם. המפתחות של הרכב תלויים אצלי ליד הדלת. לשאלה, אילו פעולות אני עושה ו/או דואגת שלא ינהג, אני משיבה שאמרתי לו שלא ינהג וכי זה הרכב שלי. הוא אדם גדול. אני לא יכולה להכריחו בכוח. אני חושבת, שהוא עתה יתבייש, כי לא נעים לו ממה שעשה לי. אני לא עובדת. אני עם נכות ואני בבית ואיני עובדת.

משיבה לשאלות ב"כ המאשימה בחקירה נגדית:

ש. באילו שעות את קמה בבוקר?

ת. בשעה 08.30-09.00. לפני כמה שבועות היה לי אירוע. יש לי בעיות בלחץ דם. אני קמה די מאוחר.

ש. איזה כדורים את נוטלת?

ת. אין לי כדורי שינה. מדובר בכדורים נגד לחץ דם.

ש. אילו כדורים קיבלת כתוצאה מהאירוע המוחי?

ת. עשיתי אקו ויש לי כל מיני טיפולים. הוסיפו לי עוד כדור, כדור להמסת שומנים בדם. אני לא שומעת טוב. יש לי נכות על השמיעה ואבדן כושר עבודה. יש לי 64% נכות רפואית, ו-100% נכות תפקודית.

ש. האם זו הפעם הראשונה שאת לא רואה את האוטו ליד הבית, או שהוא נסע עם רכבך בעבר?

ת. בד"כ כשהוא היה עושה עבודות שירות בדמון אני הייתי לוקחת אותו ומחזירה אותו. כשלא לקחתי אותו היה מישהו נוסף שהיה מקפיץ אותו. היו פעמים שאימא שלי לקחה אותו.

ש. איך את יודעת מי לוקח אותו, האם זה נקבע מראש? שכן אין לכם סידור קבוע, והאם זה נקבע מראש בערב?

ת. בד"כ הם קובעים ביניהם, כי הם היו יחד. הוא והאימא של בן. הם היו קובעים מראש יום קודם. איני יודעת לצורך מה הוא נהג ו/או לקח את האוטו, ואני לא יודעת מדוע הוא לקח את הרכב. ישנתי, התעוררתי, ומצאתי שלושה בלשים של המשטרה בתוך הגינה. אני מאד נבהלתי. אני לא בקטעים האלה. זה היה מאד מזעזע. זה לא מתאים גם לו. הם היו אצלי בחצר, כך שאיני יודעת מה קרה. האוטו הזה הוא משנת 1995, וקיבלתי אותו מתנה מאמי. מי שטיפל ברכב היה בעלי. הוא טיפל לי באוטו ועשה הכול. הוא היה מחליף לי שמן ברכב. אני הייתי לוקחת את הרכב למוסך. אני עשיתי לרכב טסט ואני נוהגת עליו. זה רכב שלי. יש לי שלושה ילדים גדולים. לנאשם אין. הילדים לא גרים בבית.

משיבה לשאלת ב"כ המשיב:

ש. אם הוא יוצא מהבית ללא פיקוח שלך, מה את עושה?

ת. אני אתקשר למשטרה.

ש. בשונה מהמצב בעבר, שאת מתחייבת וחותמת על ערבות, זו התחייבות שלך שאת צריכה לעמוד מאחוריה. האם את מבינה את זה?

ת. אני מבינה את זה. אני חושבת שעכשיו הוא מבין שאם הוא עושה משהו הוא פוגע בי.

העד, מר ראובן בר-חי, ת"ז 022883508, לאחר שהוזהר כדין לומר את האמת מעיד:

אני אח של חני, בת זוגו. אני גר בקיבוץ בית אורן. אני גר לבד. אני רווק. אני לא מוכן שהוא יגור אצלי, כי יש לו את הדירה של חני. יש לי את החיים שלי. אני לא קשור אליו. אני מוכן להחליף אותה במקרה שהיא צריכה לצאת, ואני אחליף אותה. לשאלה, אם אני מוכן לחתום על ערבות כספית, שאם המבקש יפר את התנאים, אני אשלם, אני משיב שאין לי מאיפה לשלם סך של 20,000 ₪, ואיני יכול לחתום לו על ערבות כספית, מאחר שאין לי מאיפה להביא את הכסף, באם אדרש לשלם אותו. אני עובד במפעל לצורכי הלחמה. אני גר במרחק של 5 עד 10 דקות הליכה מהדירה של אחותי, וכן כך המרחק מהעבודה שלי. בדירה שלי יש 2-3 חדרים. 2 חדרי שינה וסלון. אני גר באתר של הקרווילות.

משיב לשאלות ב"כ המשיב:

ש. אתה תצטרך לשלם את הערבות רק במידה שאתה לא תדווח עליו ו/או תשמור עליו כמו שצריך.

ת. אם הערבות העצמית היא רק שמירה עליו כמו שצריך ולדווח, כי הוא מפר את התנאים, אז את זה אני מוכן לעשות, ובהחלט אתקשר למשטרה אם הוא יפר את התנאים. אני עובד מהשעה 06.00 עד השעה 15.00. רצוף. אני אוכל בבית. מדובר בקיבוץ מופרט. אני חבר קיבוץ. גם חני.

משיב לשאלות ב"כ המבקשת:

ש. אתה יודע מדוע הוא ישן ברכב, ושהייתה כזו תקופה?

ת. אין לי מושג.

ש. הייתה תקופה שבה לא ישן בבית אצל חני?

ת. אין לי מושג. אני לא יודע. אני גם לא בקשר רצוף-רצוף אתו כל הזמן. אני רואה אותו פעם בשבועיים וכיו"ב. מעבר לזה, איננו נפגשים.

ב"כ המשיב:

אני סבור, כי מדובר בחלופה ראויה. בנסיבות העניין, אני סבור שאפשר להסתפק בזה. אני מפנה להחלטת כב' השופט סעב לעניין איוב. שם מדובר על אדם שנהג בפסילה. שם ביהמ"ש השלום סבר שהחלופה לא ראויה ופסל אותה. אני סבור, שגם מעצר בתיקי תעבורה הוא החריג ולא הכלל. ביהמ"ש יכול להתרשם ממצבו הרפואי וכן מבעיית העור שממנה הוא סובל, פסוריאזיס. דווקא אפשר להתרשם כאן מהמפקחים המוצעים. אני סבור, שניתן להשלים את המגבלות של בת הזוג באמצעות אזוק אלקטרוני, למרות שזה למעלה מן הדרוש בתיקים מסוג זה. איני בטוח, שמבחינה טכנית זה כל כך פשוט לביצוע. יש להם טלפון בבית, אך מדובר במרכזיה של הקיבוץ, וייתכן שאין זה אפשרי מבחינה טכנית, ומרכזיית הקיבוץ לא בהכרח עונה על הקריטריונים של אזוק אלקטרוני.

זו סוגיה שאברר ואודיע לביהמ"ש תוך 72 שעות. אני אבדוק את העניין ואודיע לביהמ"ש. אם ביהמ"ש יורה לחברת בזק להתקין שם קו בזק, זה יכול לסייע.

ב"כ המבקשת:

אנו מתנגדים. אני סבורה, שדווקא חלופת האח הייתה יכולה להתאים, אך אינו מסכים לקבל אחריות על המשיב. כמו כן, החלופה של בת הזוג אינה מתאימה לאור המגבלות האובייקטיביות מהן היא סובלת, והעובדה שהעבירה בוצעה ברכב שהוא בבעלותה, והיא לא עשתה די כדי למנוע את השימוש ברכב. הוא נהג 17 פעמים בלי רישיון נהיגה שפקע משנת 1988. מה עוד בת הזוג יכולה לעשות? לעומת זאת, אחיה נראה כחלופה מתאימה יותר. בכל מקרה, איננו מסכימים לחלופה, מאחר שזה המקרה וזה האדם שבו צריך לעצור עד תום ההליכים. אני מפנה את ביהמ"ש לגזר הדין בתיק מס' 3127-05-11 שבו ביהמ"ש ציין בגזר הדין כי הוא הולך לקראתו, מאחר שהנאשם ביקש לפתוח דף חדש והביע צער על ביצוע העבירה והבטיח שהדבר לא יישנה. בנסיבות אלו, איני סבורה שניתן לבטוח ולתת אמון במשיב. הוא קיבל 3 שנים פסילה בבימ"ש בחדרה. זה לא מדבר אליו שאין לו רישיון נהיגה.

ב"כ המשיב:

בש"פ 8708/06 מדינת ישראל נ' כדור, כתב אישום שהוגש נגד אדם בגין עבירות של הריגת שלושה אנשים במהלך נהיגה. שם ביהמ"ש העליון קבע, שאף בעבירות תעבורה, גם אם הן חמורות מאד, מעטים המקרים, שבהם ייפסק מעצר עד תום ההליכים. מפנה לבש"פ 2465/05. החלטת כב' השופט סעב מזכירה את המקרה שלנו, עמ"ת 39836-12-09 מהיוב נ' מדינת ישראל. שם מדובר על אדם שנהג בפסילה באופן סיסטמאטי וקבוע מזה שנים ארוכות ולא הייתה מחלוקת בעניין זה מבחינה רעיונית, ובכ"ז כב' השופט סעב קיבל את הערר והפנה לאותה הלכה של ביהמ"ש העליון, שרק במקרים חריגים ונדירים אדם יישאר במעצר בתיקי תעבורה. אנו מבקשים שגם במקרה שלנו נסתפק בחלופת מעצר. המעצר הזה שמרשי חווה לימד אותו לקח, ובו טמון מסר מרתיע עבור מרשי.

<#3#>

החלטה

נקבע למתן החלטה בבקשה ליום 3.4.2013 בשעה 11.45.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.

אני מורה בזאת על מעצרו של המשיב עד למתן החלטה בבקשה.

לבקשת הליווי – אני מציין, כי יש לראות בפרוטוקול זה אסמכתא לכליאה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תשע"ג, 28/03/2013 במעמד הנוכחים.