בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

תאאר טוויל

<#3#>

גזר דין

בתאריך 28.3.13 הוגש נגד הנאשם כתב אישום נשוא גזר דין זה. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה התביעה בקשה למעצר הנאשם עד תום הליכים, ואכן הנאשם נעצר ומשפטו התקיים בעודו עצור.

בדיון שהתקיים לפני ביום 18.6.13 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע על פי הודייתו בעובדות כתב האישום, כמו כן, יודה ויורשע על פי הודייתו בעובדות על פי כתב אישום מתוקן בתיק פלילי 33290-06-12 וכן יודה ויורשע בעובדות הכלולות בתיק חקירה פלא 242833/2012 של מרחב מוריה במשטרה. העובדות בהן הודה הנאשם בתיק חקירה זה כלולות בטיוטת כתב אישום שהוגשה לבית המשפט. עוד הוסכם כי בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעונש.

מאז הדיון במועד הנ''ל נדחה משפטו של הנאשם מעת לעת, בעיקר משום טענות בא כוח הנאשם ,כי שירות המבחן הגיש תסקיר מבלי שייעזר במתורגמן ומשום כך התסקיר פגום.

סופו של דבר שביום 11.11.13 טענו הצדדים לעונש.

כאן המקום לפרט המעשים בהם הודה הנאשם. על פי כתב האישום בתיק הנוכחי – תיק פלילי 49050-03-13 הודה הנאשם כי ביום 21.3.13 סמוך לשעה שתים עשרה בצהרים הגיע הנאשם ביחד עם אדם נוסף, לחניון תחנת הרכבת "מערב" בעיר ראשון לציון, כשהם מצוידים במחשב רכב. באמצעות מברג שבר הנאשם שמשת חלון רכב מסוג סקודה, בעוד ששותפו משמש כ"תצפיתן" כלשון כתב האישום. לאחר שכך עשה הכניס פלג גופו העליון לרכב, פתח את מכסה המנוע והתקין את המחשב שהביא עם שותפו לרכב. שוטרים שהיו בסמיכות למקום, קראו לנאשם ולשותפו לעצור, ואלה בתגובה פתחו במנוסה. השוטרים דלקו אחריהם ותוך כדי כך השליך הנאשם המברג. כתב האישום מנוסח באופן קלוקל, תופעה חוזרת על עצמה רבות לצערנו, שהרי לא נאמר מה אירע לאחר המרדף של השוטרים אחר הנאשם וחברו. כל שנאמר בסעיף 6 לכתב האישום הוא שהנאשם ביחד עם שותפו החזיקו בכלי פריצה לרכב תוך פירוט כלים אלה. נראה כי ברמת סבירות מסוימת שהנאשם נעצר על ידי השוטרים סמוך לאחר המרדף. לא ברור מכתב האישום הלוקה בניסוחו מה עלה בגורלו של שותף הנאשם.

על פי הודיית הנאשם הורשע הנאשם בעבירות של החזקת כלי פריצה לרכב, ניסיון גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב.

על פי הודיית הנאשם בעובדות שבכתב האישום בתיק פלילי 33290-06-12 עולה כי ביום 11.6.12 נגנב רכב מסוג סקודה בין השעות שמונה וחצי בערב לשעה עשר בערב, מחניון גבעת התחמושת בירושלים. הנאשם הסיע הרכב הגנוב לעבר מחסום קלנדיה במטרה להעבירו לתחומי הרשות הפלסטינית. בעת נסיעתו כאמור, סטה נאשם מנתיב נסיעתו לנתיב השמאלי ובכך פגע ברכב בו נהג שוטר. כתוצאה מכך נפגעו שני כלי הרכב.

הנאשם הורשע בעבירות של גניבת רכב, סטייה מנתיב, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

על פי הודיית הנאשם בתיק החקירה, כמצוין לעיל, ובטיוטת כתב האישום, הודה הנאשם כי ביום 8.6.12 בין השעות שמונה וחצי בבוקר לשתיים בצהריים, בירושלים, ניסה הנאשם לגנוב רכב מסוג סיאט איביזה ,בכך שניפץ את חלון הרכב הסמוך למושב הנהג חיבל במערכת המחשב של הרכב, ומשלא הצליח להניע הרכב ניסה לגנוב את מערכת השמע שברכב.

הנאשם הורשע בניסיון לגנוב רכב.

בטרם דיון בטיעוני הצדדים ובגזר הדין, כאן המקום להתייחס לשני תסקירי שירות המבחן. התסקיר הראשון הוגש סמוך לדיון שהתקיים ביום 2.9.13. שירות המבחן בחן כל הנתונים, העובדות והנסיבות הרלבנטיים לעניין ובסופו של תסקיר נאמר כי לנוכח הכחשת הנאשם בעבירה שיוחסה לו בתיק החקירה ובטיוטה כאמור לעיל, הרי שהנאשם מתקשה לערוך בחינה פנימית של מעשיו, וכי הוא שולל כל קושי או בעיתיות בחייו. שירות המבחן לא בא בהמלצה.

לנוכח האמור בתסקיר, דהיינו הכחשת הנאשם באישומים המיוחסים לו בתיק החקירה (בעובדות שבטיוטה) ובתיק הפלילי האחר 33290-06-12, ערכתי בירור עם הנאשם בנוכחות בא כוחו. לדברי הנאשם הוא לא הכחיש העבירות אלא שהאבחון אצל שירות המבחן נעשה ללא מתורגמן ולפיכך לא הובן. לאחר בירור שנערך עם הנאשם אשר קיבל ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 2.9.13, הוריתי לשירות המבחן ליתן תסקיר משלים לנוכח הטענה כי הפגישה עם הנאשם לא נערכה באמצעות מתורגמן. שירות המבחן העביר לבית המשפט התייחסות החתומה על ידי מנהלת הנפה, לפיה אין ממש בדברי הנאשם. השיחה עם הנאשם התקיימה בנוכחות מתורגמן, לאחר שבתחילה נוהלה בשפה העברית. השיחה ארכה שעה, ולא היה כל פגם בהתנהלות זו. שירות המבחן לא מצא מקום לערוך אבחון חוזר לפי שכאמור לא נמצא כל פגם בתסקיר שהוגש.

לנוכח האמור על ידי מנהלת הנפה ולפי שנאמנים עלי דבריה ואיני מפקפק באמינות הדברים, מצאתי שאין מקום להפנות הנאשם בשלישית לשירות המבחן. התסקיר שהוגש די בו כדי למלא אחר הצריך בנסיבות המקרה.

באת כוח התביעה, בטיעוניה לעונש עתרה להחמיר בענישת הנאשם אף על פי שמדובר באדם צעיר בן 24 ללא הרשעות קודמות. לדבריה משום המאבק בגניבות רכב, תופעת פשיעה הגורמת נזק רב לציבור, בעיקר נזק כלכלי ומשום שמדובר בעבירה "משתלמת" כדברי התובעת. לפי שסבורה התביעה כי תיקון 113 מחייב אותה לקבוע מספרי חודשי מאסר כמתחם ענישה, ערכה התובעת חישובים וקבעה מספרי חודשי מאסר לכל עבירה ועבירה בכל העובדות שבהן הודה הנאשם, בסופם של חישובים ותחשיבים אלה, הגיעה התביעה ל"סכום" העונש והוא 42 חודשי מאסר. ישאל השואל כיצד הגיעה התביעה ל"סכום" ומה היא הנוסחה החשבונאית, לא יקבל תשובה.

בא כוח הנאשם, בטיעוניו לעונש חזר והפנה חיציו אל עבר תסקיר שירות המבחן, וביקש להתעלם לחלוטין מהאמור בו, לפי שנפל בו פגם היורד לשורשו של עניין ולפי שהנאשם לא הובן משום קשיי שפה. הסניגור ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהעדר הרשעות קודמות, בנסיבות משפחתיות קשות, בהיות אביו חולה ובהיותו מטפל באחיו הצעיר הנכה שאף הוא מצוי בבעיות רפואיות והנאשם היה זה שטיפל בו. בא כוח הנאשם הציע אף הוא עונש של 18 חודשי מאסר בפועל כעונש ראוי והולם.

לא אתייחס למספרי החודשים שנקבו בהם הצדדים. אם תיקון 113 מחייב מתחם ענישה הרי שלנוכח הנסיבות שאפרט להלן, שהן נסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בהן הורשע הנאשם אזי אין ספק כי עונשו של הנאשם ראוי והולם שיהיה בחודשי מאסר.

עיון במעשי הנאשם, בעובדות בהן הודה, ובעבירות בהן הורשע, מגלה תמונה עגומה של בחור צעיר, ללא עבר פלילי, שמצא כי עיסוק בגניבת כלי רכב, הוא תחום מכניס, ריווחי ויש בו כדי לפרנסו. בשלושה מקרים שונים, נמצא הנאשם עוסק בגניבת כלי רכב.

תופעת הפשיעה של גניבת כלי רכב, היא רעה חולה בחברה ופוגעת בציבור באופן קשה, עד כי על המערכת המשפטית להגיב באופן ברור ונחרץ ובענישה מחמירה. תגובה זו ראויה גם אם מדובר באדם צעיר חסר הרשעות קודמות. מהמעשים בהם הודה, נראה כי אין מדובר בעבירה אקראית או מזדמנת של הנאשם, אלא ברצף של מעשים המצביעים על מגמת עבריינות שבה בחר הנאשם לעסוק על מנת להפיק רווח כלכלי על חשבון האחר.

כפי שנאמר רבות, גניבת כלי רכב פוגעת בציבור וביחוד באדם. קם אדם בבוקרו של יום או לאחר שהחנה רכבו בטבורה של עיר, ופונה לממש תוכניותיו לאותו יום. והנה מוצא הוא כי מאן דהוא, אשר בשונה ממנו מצא להתפרנס על חשבון האחר לגנוב רכוש האחר ולהפיק מכך רווח כספי תחת אשר יעבוד בעמל כפיים ובזיעת אפיים. מעשים אלה מקוממים ביותר. נקל לשער תחושותיו של קורבן העבירה, אשר יאלץ להפסיד כספים, טרדות, זמן ועוד.

מעבר לכך, כפי שציינה התובעת ביצוע העבירה של גניבת רכב, אינו מצריך הסתכנות מיוחדת אלא מדובר במעשה שהוא קל לביצוע ויחד עם זאת קשה לגילוי. מתוך כלל מקרי גניבות הרכב, מעטים הם המקרים בהם העבריין נתפס. לפיכך בנסיבות אלה משנתפס העבריין יש להחמיר עמו על מנת להראות כי הקלות בביצוע העבירה אינה חזות הכול.

בבואי לגזור דינו של הנאשם לקחתי בחשבון השיקולים לקולא גילו הצעיר של הנאשם והיותו חסר הרשעות קודמות. אלא שרצף המעשים מחייב תגובה עונשית הולמת.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

24 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה מיום מעצרו של הנאשם 21.3.13.

9 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה על פרק י''א סימן ה' 1 (עבירות בקשר לרכב) מסוג פשע.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה נגד הרכוש - למעט עבירות מסוג פשע בקשר לרכב כאמור לעיל - ולמעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

לנוכח המאסר שהשתתי על הנאשם איני גוזר עליו עונש כספי.

אני פוסל הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי למשך 24 חודשים, במצטבר לכל עונש פסילה הקיים נגדו.

מוצגים:

ככל שקיימים מוצגים בתיק זה ייעשה בהם כפי שיקול דעתו של הממונה על החקירה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

אברהם הימן, סגן נשיאה