ב"כ המאשימה: עו"ד נגה מזור שגב

ב"כ הנאשם: עו"ד אנואר פריג'

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן באישומים הבאים:
2. א. באישום הראשון הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
3. (1) גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").
4. (2) קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
5. (3) חבלה במזיד לרכב בצוותא, לפי סעיף 423ה יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
6. ב. באישום השני הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:
7. (1) גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
8. (2) קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.
9. (3) נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונה בקלות ראש, לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
10. (4) נהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
11. (5) נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970.
12. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם ועבדאללה עבדאללה (להלן: "עבדאללה") הינם חברי כנופיה, אשר קשרו קשר לבצע עבירות של גניבת אופנועים מהעיר ראש העין. יחד הם היו מגיעים אל היעד בו נמצא האופנוע וגונבים אותו, תוך חלוקת תפקידים בין חברי הכנופיה. מגדי ברי (להלן: "מגדי") ועלא בדיר (להלן: "עלא") היו מסיעים את הנאשם ואת עבדאללה אל היעד בו נמצא האופנוע, מסייעים להם ומובילים את האופנועים הגנובים אל כפר קאסם. לשם מימוש הקשר וקידום מטרתו, עשו הנאשם והאחרים פעולות בצוותא חדא וכל אחד לחוד, לרבות בדיקת אופנועים פוטנציאליים באתר האינטרנט "יד 2", וכן ביקור בזירות שבהן גנבו את האופנועים, מבעוד מועד. את האופנועים היה הנאשם והאחרים אמורים למכור תמורת סכומים הנעים בין 1,500 ל- 3,000 ₪ לאופנוע.
13. על-פי המתואר באישום הראשון, בתאריך 16.3.13, בשעה 01:30, החנה המתלונן 1 אופנוע מסוג הונדה (להלן: "האופנוע 1") בסמוך לביתו בראש העין (להלן: "המקום 1"). עובר לשעה 04:00, הגיעו הנאשם והאחרים למקום 1 ברכב, הורידו את הנאשם ואת עבדאללה במקום 1 וחזרו חזרה ברכב לעבר כפר קאסם. בנסיבות אלו, שברו הנאשם ועבדאללה בצוותא את מערכת ההצתה של האופנוע 1, נטלו בצוותא את האופנוע 1 ועזבו את המקום. בנסיבות אלו, העבירו הנאשם ועבדאללה את האופנוע 1 אל יער סמוך וניסו להתניעו. לאחר שהתקשו הנאשם ועבדאללה להתניע את האופנוע 1, התקשרו לעלא לטלפון הסלולארי כדי שיסביר להם כיצד להתניע את האופנוע 1. לאחר שלא הצליחו להתניע את האופנוע 1, נטשו הנאשם ועבדאללה את האופנוע 1 ביער.
14. על-פי המתואר באישום השני, בהמשך למתואר באישום הראשון, עזבו הנאשם ועבדאללה את היער בו נטשו את האופנוע 1, והלכו רגלית לרחוב בראש העין (להלן: "המקום 2"). בנסיבות אלו, נטלו הנאשם ועבדאללה אופנוע מסוג ג'וי מקס (להלן: "האופנוע 2"), אשר בבעלות המתלונן 2. מיד ובהמשך, נסעו הנאשם ועבדאללה לכיוון כפר קאסם. סמוך לכיכר אורנית החליק האופנוע 2 (להלן: "התאונה"), והנאשם ועבדאללה נמלטו מן המקום. בזירת התאונה, נמצא מברג עם ידית בצבע כתום- אפור המשמש ככלי פריצה.
15. תסקיר שירות המבחן
16. בעניינו של הנאשם נתקבל תסקיר שירות המבחן מיום 1.1.14. הנאשם רווק כבן 19, נתון בתנאי מעצר בית מלא בבית אימו. מגיליון רישומו הפלילי עולה כי זוהי מעורבותו הראשונה של הנאשם בפלילים. הנאשם ביצע את העבירות הנוכחיות בעת היותו תלמיד תיכון בכיתה י"ב, ולכן לא השלים את לימודיו התיכוניים ולא ניגש לבחינות הבגרות. הוריו של הנאשם גרושים מאז היותו כבן 4 שנים.
17. בשיחה שערך שירות המבחן עם מחנכו של הנאשם במסגרת הליך המעצר, המחנך תיאר את הנאשם כתלמיד חיובי, ללא בעיות משמעת, בעל הישגים לימודיים בינוניים. עוד ציין המחנך כי הופתע ממעצרו של הנאשם ומנסיבותיו, כשאלה אירעו במהלך חופשת לימודים.
18. בהתייחסו לעבירות הנוכחיות, הנאשם הודה בביצוען ונטל אחריות על ביצוען. הסביר את התנהגותו על רקע נגררות חברתית, קשייו לעמוד בפיתוי ורצונו לחוות חווית נהיגה. לדבריו, הכיר את שותפיו לביצוע העבירות במסגרת עבודתו בבית הקפה השייך לאחיו. תיאר חוויית התרגשות והתלהבות עת היה רואה אותם מגיעים לבית הקפה עם קטנועים.
19. שירות המבחן התרשם כי חשיפתו של הנאשם לאורחי בית הקפה, בהיותו בעיצומו של גיל ההתבגרות ומאפייניו הייחודיים, בכלל זה בדיקת גבולות, שייכות, גבריות וכדומה, לא תאמה את גילו של הנאשם ואת מאפייני אישיותו.
20. הנאשם תיאר את תפקודו התקין והנורמטיבי ושלל קשרים שוליים והתנהגות בעייתית קודם לביצוע העבירות ולאחריהן. הדגיש חריגות התנהגותו לאורח חייו ודפוסי חשיבתו. כמו כן, תיאר תחושות בושה משמעותיות אל מול בני משפחת מוצאו והסובבים אותו. הנאשם דיווח על מצוקה רגשית שחווה הן כתוצאה ממעצרו ומשהייתו במחיצת עבריינים מגובשים והן כתוצאה מתנאי מעצר הבית בהם נתון החל מחודש אפריל 2013. לדבריו, כל אלו העמיקו הבנתו את החמור והאסור שבהתנהגותו. הנאשם ציין את חששו מגזר דין שיטיל עליו עונש מאסר בפועל, במסגרתו ישהה במחיצת עבריינים מגובשים, וכן ירחיקו מבני משפחתו.
21. במפגש עם אמו של הנאשם (להלן: "האם"), התרשם שירות המבחן מאישה חזקה וסמכותית. האם תיארה את הפתעתה מהתנהגותו של הנאשם, אשר עומדת בפער משמעותי לתפקודו החיובי במסגרת המשפחה ובית הספר וניכרה התייחסותה בחומרה להתנהגותו. לצד זאת, ביטאה תמיכתה ותמיכת אחיו בנאשם ורצונם לעזור לו.
22. שירות המבחן העריך כי מעורבותו של הנאשם בביצוע העבירות הנוכחיות הביאה לכדי הבנת משפחתו את צרכיו הרגשיים. כיום משפחתו של הנאשם מהווה עבורו גורם תמיכתי משמעותי שיש בו להוות גורם מציב גבולות ומדרבן להתנהגות תקינה. לצד תמיכת המשפחה, התרשם שירות המבחן כי מעצרו של הנאשם, התנאים המגבילים בהם הוא שוהה מזה תקופה ארוכה וההליכים המשפטיים שננקטו נגדו עד כה, סייעו בידי הנאשם בהבנת ובהפנמת האסור והסיכון שבהתנהגותו והיוו עבורו גורם מציב גבולות ברורים, דבר אשר מפחית את הסיכון להישנות עבירות. לאור זאת, שירות המבחן לא ראה צורך להתערבות טיפולית והמליץ על הטלת צו של שירות לתועלת הציבור בהיקף שעות משמעותי, וזאת לצד הטלת מאסר על תנאי.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד עליזה שירן, מדובר ביליד 1994, ללא עבר פלילי. מדובר בעבירות חמורות אשר משפיעות באופן ישיר ומוחשי על ביטחון הציבור, איכות חייו ורכושו. כמו כן, מדובר בעבירות אשר טומנות בחובן סיכונים ישירים ועקיפים לבטיחות המשתמשים בדרך. גניבות כלי רכב ואופנועים הפכו בקרב רבים למקור פרנסה. מדובר בעבירות אשר משבשות ופוגעות בשגרת חייהם של המתלוננים, גוזלות את פרנסתם וגורמות לפגיעות רבות. העבירות שבהן הורשע הנאשם הינן עבירות רכוש מסוג פשע. לא בכדי קבע המחוקק 7 שנות מאסר בפועל בגין עבירה של גניבת רכב. עבירות התעבורה שבהן הורשע הנאשם מסכנות עוברי אורח. המאשימה התנגדה להמלצת שירות המבחן. המאשימה הפנתה לגזר דינו של עלא. לטענתה, מתחם הענישה הראוי נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף העליון של המתחם, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אנואר פריג', המאשימה הפנתה בטיעוניה לגזר דינו של בית המשפט בעניינו של עלא. אין לגזור גזירה שווה מגזר דינו של עלא בשל העובדה שהורשע בשני אישומים נוספים של הסעת תושב זר ושל תקיפה הגורמת חבלה של ממש. באשר לעבירות התעבורה, מדובר בתיקים שמסתיימים בדרך כלל בבתי המשפט לנוער באי הרשעה או במאסר על תנאי. מתחם הענישה לעניין עבירות התעבורה אינו של מאסר בפועל. יש לאבחן בין עלא לבין הנאשם. מדובר בערכים חברתיים שונים שנפגעו מכיוון שמלבד העבירות הזהות של גניבת אופנוע, בגזר דינו של עלא דובר אף על פגיעה בזכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה. אף יש לאבחן בין הפסיקה שצוטטה בגזר דינו של עלא לבין הפסיקה הרלוונטית בעניינו של הנאשם. עבדאללה ועלא הינם הדומיננטיים בביצוע העבירות של גניבת האופנועים והנאשם היה אך שולי בביצוען. הנאשם הכיר את שותפיו לביצוע העבירות מתוך מפגש חברי ולא מתוך אירוע עברייני. האופנועים שנגנבו הושבו לבעליהם. לנאשם אין כיום קשר עם הנאשמים האחרים, מאז האירוע ועד היום. הנאשם שהה במעצר בית במשך חודשים ארוכים, וכתוצאה מכך לא ניגש לבחינות הבגרות והוא יצטרך לגשת אליהן בעתיד. יש ליתן שיקול בכורה לשיקול השיקומי במקרה דנן מאחר שמדובר בנאשם שגילו קרוב לקטינות. הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו, והביע חרטה כנה. תסקיר שירות המבחן מציין אף את משפחתו של הנאשם כגורם תומך ומציב גבולות. כמו כן מציין כי הסיכוי להישנות עבירות מהסוג בהן הורשע הנאשם הינו נמוך. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור.
3. הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

דיון וגזירת הדין

1. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה המרבית, לצד עונשים נלווים.
2. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירות הרכוש הינו הגנה על קניינו של אדם. הערך החברתי אשר נפגע בעבירות התעבורה הינו ההגנה על ציבור המשתמשים בדרך.
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי בכל הנוגע לעבירות הרכוש מדובר בפגיעה משמעותית. אף בנוגע לעבירות התעבורה מדובר בפגיעה של ממש.
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר, החל ממאסרים בעבודות שירות וכלה במאסרים בפועל לתקופות ממושכות, כמפורט להלן:
5. בעפ"ג (מח' מרכז) 26049-12-12 אל טורי נ' מדינת ישראל (24.2.13), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.
6. בת"פ (אשד') 6456-06-13 מדינת ישראל נ' קואסמה (7.11.13), הורשע הנאשם, ללא עבר פלילי, בביצוע עבירות של גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח, נהיגה פוחזת של רכב ובשהייה בלתי חוקית, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.
7. בת"פ (י-ם) 13681-08-12 מדינת ישראל נ' רגבי (9.1.14), הורשעו הנאשמים 1 ו-3, בעלי עבר פלילי מועט, בביצוע עבירות של גניבת רכב והחזקת כלי פריצה. על נאשם 1 הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם 3 הוטלו 11 חודשים.
8. בת"פ (י-ם) 11874-09-13 מדינת ישראל נ' גראדאת (31.12.13), הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירת גניבת רכב, ונדון למאסר בפועל למשך 11 חודשים.
9. בת"פ (י-ם) 53069-01-13 מדינת ישראל נ' גרייב (12.6.13), הורשע הנאשם, בשני אישומים, בביצוע עבירות של גניבת רכב, כניסה לישראל שלא כחוק ונהיגה ללא רישיון, ונדון לעונש מאסר בפועל למשך 11 חודשים.
10. בת"פ (פ"ת) 14919-12-06 מדינת ישראל נ' בסול (26.11.13), הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בביצוע עבירת גניבת רכב, ונדון ל-10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה הראוי בעבירות אלה נע בין שמונה חודשי מאסר בפועל לארבעה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.
11. בת"פ (כ"ס) 24564-08-11 מדינת ישראל נ' דעאס (3.7.12), הורשע הנאשם 1 בביצוע עבירות של ניסיון גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד בצוותא, החזקת כלי פריצה בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נלוות, ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל.
12. בת"פ (פ"ת) 4613-11-12 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (12.3.13), הורשעו הנאשמים, שהינם נעדרי עבר פלילי, בביצוע עבירות של גניבת רכב ושהייה בלתי חוקית. הנאשם 2 הורשע אף בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ובנהיגה ללא ביטוח רכב. על כל אחד מהנאשמים נגזר עונש מאסר בפועל למשך 8 חודשים.
13. בת"פ (נת') 10983-12-10 מדינת ישראל נ' אבו סנינה (9.9.13), הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא ובגרימת נזק לרכב בצוותא, והוטלו עליו 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.
14. בת"פ (ת"א) 57279-01-12 מדינת ישראל נ' כהן (26.6.13), הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות של גניבת רכב בצוותא ובסיוע לגניבת רכב בצוותא. הנאשם 1 נדון ל-3 חודשי מאסר בעבודות שירות. הנאשם 2 נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות.
15. בת"פ (נת') 38855-07-11 מדינת ישראל נ' פארס (24.6.12), הורשעה הנאשמת, ללא עבר פלילי, בביצוע עבירות של גניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע ונהיגה ללא פוליסה, ונדונה ל-6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות.
16. בת"פ (רמ') 51688-06-12 מדינת ישראל נ' חאמד (14.11.13), הורשע הנאשם בביצוע עבירת גניבת רכב, ונדון ל-5 חודשי עבודות שירות.
17. בת"פ (אשד') 4034-08-12 מדינת ישראל נ' פלוני (28.10.13), הורשע הנאשם בביצוע עבירות של גניבת רכב, שתי עבירות של פריצה לרכב, עבירה של חבלה במזיד לרכב, וכן בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. הנאשם שהינו נעדר עבר פלילי נדון למאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות למשך 5 חודשים.
18. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
19. התכנון שקדם לביצוע העבירות; במקרה דנן, קדם תכנון מוקדם למעשים. כפי שעולה מכתב האישום, הנאשם והאחרים בדקו מראש באתר האינטרנט "יד 2" אופנועים פוטנציאליים לגניבה, וכן ביקרו בזירות הגניבה מבעוד מועד.
20. חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירות ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירות; בכל הנוגע לחלקו היחסי של הנאשם, אמנם הנאשם, יחד עם עבדאללה, הם אלו שביצעו בפועל את גניבות האופנועים, אך סבורני כי הנאשם לא היה הדומיננטי מבין הנאשמים בביצוע העבירות. הנאשם, כפי שאף עולה מתסקיר שירות המבחן בעניינו, פגש את הנאשמים האחרים בבית הקפה של אחיו ו"נגרר" אחריהם לביצוע העבירות.
21. הנזק שנגרם מביצוע העבירות; למתלונן 1 שברו הנאשם ועבדאללה את מערכת ההצתה של האופנוע. לאופנוע של המתלונן 2 גרמו הנאשם והאחרים לתאונה. בנוסף, בשל מעשיהם של הנאשם והאחרים נגרמה עוגמת נפש למתלוננים. יצוין כי האופנועים הושבו לבעליהם.
22. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות; עבירות הרכוש בוצעו בשל בצע כסף.
23. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם לכל אחד מן האישומים הינו החל ממאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.
24. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין. השיקול השיקומי מצדיק התייחסות, ואולם אינו מצדיק חריגה מהמתחם.
25. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
26. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם הינו צעיר לימים, יליד 1994, נעדר כל עבר פלילי קודם, וניכר כי עונש מאסר מאחורי סורג ובריח במקרה זה יפגע בנאשם. הנאשם ביצע את העבירות בהיותו תלמיד תיכון. בית-המשפט העליון התייחס בפסיקתו לנאשמים "בגירים-צעירים", כך למשל נאמר על ידי כב' השופט ג'ובראן בע"פ 7781/12 פלוני נ' מדינת ישראל (25.6.13):
27. "בית משפט זה קבע פעמים רבות כי בקביעת עונשם של "בגירים צעירים", יש להעניק משקל נכבד לפוטנציאל השיקומי כעולה מתסקיר המבחן. כך, ציינתי בעבר כי: "אני סבור כי שיקולי השיקום מקבלים משנה תוקף, כאשר לפני גילו של המערער קרוב לגיל הקטינות ולפניו פרושים כל חייו" (ע"פ 8480/12 בלצאו נ' מדינת ישראל (23.1.2013), וראו בנוסף: בש"פ 2403/13 פרי נ' מדינת ישראל (8.4.2013); ע"פ 7515/08 מדינת ישראל נ' גורין (5.1.2009)). במסגרת זאת, עצם הקביעה בדבר חובת עריכת תסקיר מבחן ל"בגיר צעיר" בין הגילאים 21-18, למעשה מכירה במתן חשיבות לשיקולי שיקום בגזירת עונשו של "בגיר צעיר" עד לגיל 21. במסגרת שיקול זה, כעולה מתסקיר המבחן, לא מבחין הדין בין קטין ובין "בגיר צעיר".
28. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם תפגע אף במשפחתו.
29. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה ונטל אחריות מלאה למעשיו.
30. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. אין לחובתו של הנאשם עבר פלילי קודם.
31. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לכך שהנאשם, יחד עם האחרים ביצע מספר עבירות רכוש, גם אם במשך תקופה קצרה. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, בשים לב לקלות שבה מבוצעות עבירות הרכוש ולעוגמת הנפש הרבה שנגרמת כתוצאה מעבירות אלו לבעלי הרכוש.
32. עוד יש ליתן משקל לכך שהנאשם היה עצור מיום 16.3.13 ועד ליום 21.4.13.
33. באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עבודות שירות, וזאת לצד עונשים נלווים.
34. אחידות בענישה
35. ביום 1.9.13 נגזר דינו של עלא (נאשם 3 בת"פ 49063-03-13). על עלא נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל. סבורני כי יש לאבחן בין עלא לבין הנאשם ויש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר יבוצע בעבודות שירות, וזאת משתי סיבות עיקריות. הראשונה הינה המלצתו החיובית של שירות המבחן בעניינו של הנאשם. על-פי תסקיר שירות המבחן, כיום משפחתו של הנאשם מהווה עבורו גורם תמיכתי משמעותי שיש בו להוות גורם מציב גבולות ומדרבן להתנהגות תקינה. לצד תמיכת המשפחה, התרשם שירות המבחן כי מעצרו של הנאשם, התנאים המגבילים בהם הוא שוהה מזה תקופה ארוכה וההליכים המשפטיים שננקטו נגדו עד כה, סייעו בידי הנאשם בהבנת ובהפנמת האסור והסיכון שבהתנהגותו והיוו עבורו גורם מציב גבולות ברורים, דבר אשר מפחית את הסיכון להישנות עבירות. לאור זאת, שירות המבחן לא ראה צורך להתערבות טיפולית והמליץ על הטלת צו של שירות לתועלת הציבור. לעומת זאת, בעניינו של עלא שירות המבחן לא בא בהמלצה. על-פי תסקיר שירות המבחן בעניינו של עלא, מדובר בבחור בלתי בשל ודל משאבים, אשר נמצא בשלבי גיבוש זהות עצמית. כמו כן, מתמודד עם תחושת דימוי עצמי נמוך, לצד קושי בלקיחת אחריות על התנהגותו ובחירותיו. לאור התרשמות שירות המבחן ולאור שלילתו של עלא בעייתיות בתפקודו במישורי חייו בכלל ובנוגע למעורבותו בפלילים בפרט, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו של עלא. הסיבה השנייה הינה ההבדל בין העבירות שבהן הורשע הנאשם והעבירות שבהן הורשע עלא. הנאשם הורשע בעבירות הרכוש ובעבירת תעבורה. עלא הורשע בנוסף לעבירות הרכוש אף בביצוע עבירות של סיוע להסעה שלא כדין ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש. מדובר בעבירות שהינן חמורות יותר מהעבירות שבהן הורשע הנאשם ואף בשל סיבה זו האבחנה בין עונשם של השניים.

הרכיבים הכספיים

1. עסקינן בעבירה שבוצעה בעבור בצע כסף. במקרה של עבירה אשר מבוצעת מתוך מניע כלכלי, מן הראוי שאף העונש יכלול רכיב כלכלי של קנס. יחד עם זאת, בכל הנוגע לשיעור הקנס יש ליתן את הדעת אף למצבו הכלכלי של הנאשם.
2. כמו-כן, נגרם נזק למתלוננים, וזאת הן בדמות הנזק הישיר לרכושם, והן במובן של עוגמת נפש. נזק זה ראוי לפיצוי כעניין שבמדיניות. למתלונן 1 שברו הנאשם והאחרים את מערכת ההצתה של האופנוע. לאופנוע של המתלונן 2 גרמו הנאשם והאחרים לתאונה.
3. סוף דבר
4. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
5. 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. מתקופה זו לא ינוכו ימי המעצר. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה על עבודות השירות בבית החולים "בלינסון". תחילת עבודות השירות ביום 8.4.14.
6. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.
7. קנס כספי בסך של 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.14. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
8. פיצוי בסך של 1,500 ₪ למתלונן 1, עד תביעה 1. הפיצוי יופקד במזכירות בית-המשפט עד ליום 1.4.14 ויועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.
9. פיצוי בסך של 1,500 ₪ למתלונן 2, עד תביעה 4. הפיצוי יופקד במזכירות בית-המשפט עד ליום 1.4.14 ויועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה.
10. ככל שקיימת הפקדה בתיק מ"ת 49076-03-13 תקוזז לבקשת הנאשם מתשלום הפיצוי והקנס, והיתרה תשולם כמפורט לעיל.
11. 6 חודשי פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה. רשמתי לפניי את הצהרת הנאשם לפיה אין ברשותו רישיון נהיגה.
12. 6 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע.
13. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ד, 12 פברואר 2014, במעמד הצדדים.