<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר – עו"ד שפיק אבו האני

ב"כ המשיבה – פקד שרון מזוז מתחנת רחובות

העורר הובא באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העורר:

אני חוזר על הדברים שכתבתי בעתירה ורוצה להוסיף, הערר הוגש על הארכת המעצר השנייה , כשהארכת מעצר ראשונה הייתה ל – 4 ימים.

המדובר בתיק שהתחיל בפציעה כשעבריין מזוין, שטענו שהעורר דקר בעזרת מברג בחזה ובכתף של המתלונן, מהר מאוד לאחר חקירת החוקר בתיק מיום 26.3.13 הדברים הללו לא קיבלו אינדיקציה בחומר הרפואי. ביום 28 הוגשה בקשה שנייה ששם שונה עניין הפציעה כשעבריין מזוין והפכו את זה לתקיפה.

החשוד מסר גרסה וזומן והגיע בכוחות עצמו לתחנת המשטרה והמתלונן הגיש את התלונה יום למחרת האירוע ואין כל אינדיקציה בחומר, בתיק מדוע התלונה מוגשת יום לאחר מכן, בעת שלכאורה המתלונן הובהל לביה"ח באמצעות מד"א, ויש שם דוח של סייר שלכאורה מצא אותו שרוע על הכביש, ואותו צוות רפואי גם לא מזמין משטרה והשוטר עצמו לא מזמין משטרה לאירוע לחקור את נסיבות האירוע. התיק הזה מורכב משני אלמנטים שהמשטרה בגינן ביקשה את הארכת המעצר הראשונה והיא השלמת החקירה, אחד - לחקור את העדים האחרים, לחקור את החברים של המתלונן שנכחו יחד אתו וזהותם אינה ידועה לעורר, וזה דבר עיקרי וחשוב בתיק. זהותם אינה ידועה לעורר ואין לעורר כל קשרי עבודה אתם, והעימות נעשה רק אתמול בערב בין המתלונן לחשוד. זה לא תיק מורכב.

המדובר באירוע נקודתי, בין מתלונן לחברים שלו לבין החשוד.

החשוד הולך עם קביים, יש לו 70 אחוז נכות, עבר תאונה קטלנית ושהה 6 חודשים בטיפול נמרץ ונתבקש על ידי בן משפחה שיסיע אותם על מנת שיוציאו אותו מהאווירה של האירוע עצמו, התאונה עצמה וכל הדברים האלה. הוא לא קשור לוויכוח שהתנהל בין המתלונן לבין החבר של המתלונן על 15 ₪. הוא בא להפריד ביניהם והתפתח כל מה שהתפתח.

בהתחלה אמרו שמדובר בדקירות על מנת שביהמ"ש "יפחד" ויאריך את המעצר. ביהמ"ש האריך את המעצר ביומיים בהארכת המעצר הראשונה. בהארכת המעצר השנייה מבקשים 5 ימים וביהמ"ש נעתר להם עד יום א' כשאין להם עוד פעולות לבצע. אותן פעולות שהיו אמורים לבצע בהארכת מעצר ראשונה ולא ביצעו.

אלמנט חשוב, החשוד נעדר עבר פלילי, אין לו כלום. הוא נכה ולא יכול בתנאי המעצר הקשים שהוא שרוי בהם. הוא נשוי ואב לילדים. הוא גר ביישוב חורה.

יש לנו חלופה, את דודיו שמפקחים במשרד החינוך שיכולים לקחת אותו אצלם. גם כיום אין טענת שיבוש, לאחר העימות שנעשה אתמול.

אבקש לסיים את הטיעון לאחר שאשמע את עמדת חברי.

ב"כ המשיבה:

נסיבות האירוע מלמדות על אירוע מאוד מסוכן, למרות שהפציעה אינה חמורה. יש תעודה רפואית לכך. המדובר בהתנהגות מאוד עבריינית ומסוכנת מצד החשוד. יש סכסוך שעניינו בסכום פעוט של 15 ש"ח שהגיע למצב של דקירות.

משטרת ישראל לא יוצאת לחופשת שבת ויש לנו מה לעשות ויש לנו עדים לחקור במהלך השבת. מפנה את ביהמ"ש למזכר חשוב.

את פעולה מספר 5 ביצענו, בוצעה אתמול.

נבקש להשאיר את ההחלטה על כנה ולבצע את הפעולות שנותרו לביצוע במהלך השבת.

לשאלת ביהמ"ש, מה היכולת שלו לשבש את העדויות שלהם, אני משיב שיש בחור שהוא מכיר שהוא המעסיק שלהם וגם בין היתר של המתלונן שלנו והם מכירים אחד את השני והוא יכול לדבר אתם ולשבש עם כולם. הוא יכול לשלוח אנשים, הוא יכול לדבר ולהשפיע.

ב"כ העורר:

החלופה ב-חורה בדרום ליד באר שבע.

אין היכרות בין החשוד לבין העדים, הוא לא מכיר אפילו את זהותם, הוא לא מכיר אותם. המדובר בדיירי רחוב שהמשטרה אומרת שיש להם קושי לאתרם.

ב"כ המשיבה:

גם בזה התקדמנו, באיתורם.

ב"כ העורר:

שמות העדים ידועים למשטרה כבר מיום 24.3, שהרי מי מסר את השמות של העדים? זה המתלונן ולא החשוד, כי אין לחשוד כל קשר אתם.

אני מציע חלופת מעצר בית מלא, במקום שאין שם טלפון. הערבים המוצעים נמצאים פה ואחד מהם מנהל בי"ס תיכון והשני מפקח כללי במשרד חינוך, על כל המגזר הבדואי בדרום.

לאחר הפסקה

ב"כ הצדדים:

הגענו להסכמה שישוחרר העורר מהמעצר וישהה במעצר בית מלא ל – 10 ימים, עד ליום 7.4.13 שעה 16:00. העורר ימנע מיצירת קשר עם המתלונן וכל מי שמעורב בחקירה. הוא ישהה במעצר בית מלא בחורה בשכונה 9 בביתו של אלגואעין חמאד ת"ז 057633935 אשר ישמש גם כמפקח. בנוסף לכך, ישמשו כמפקחים גם מר אבו קיעאן ג'אבר ת"ז 033504945 והוריו של העורר. העורר יהיה כל העת בנוכחות אחד מהמפקחים. ערבות עצמית על סך של 7,000 ₪ וערבות צד ג' על סך של 7,000 ₪ וכן הפקדה במזומן בסך של 2,500 ₪.

מבקשים לתת תוקף של החלטה להסכמתנו.

<#3#>

החלטה

ניתן בזה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים דלעיל.

אני ממנה את הנקובים לעיל כמפקחים אשר יודיעו מיד למשטרת מודיעין במידה והעורר יפר את תנאי מעצר הבית.

לא הומצאו הערבויות או איזו מהן, ייעצר העורר לאלתר ויובא בפני שופט תורן לא יאוחר מיום 31.3.13 בשעה 12:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ח ניסן תשע"ג, 29/03/2013 במעמד הנוכחים.