טוען...

החלטה מתאריך 28/03/13 שניתנה ע"י גלית ציגלר

גלית ציגלר28/03/2013

בפני כב' השופטת גלית ציגלר

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

החשודה

מאיה בן אברהם

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת נציג המשטרה רס"ב גדעון שגן

ב"כ החשודה עו"ד קירה קרביץ

החשודה הובאה באמצעות שב"ס

פרוטוקול

ב"כ החשודה:

מבקשת מינוי.

<#5#>

החלטה

אני מורה על מינויו של עו"ד קירה קרביץ מטעם הסנ"צ לייצג את החשודה בהליך זה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תשע"ג, 28/03/2013 במעמד הנוכחים.

גלית ציגלר, שופטת

החשודה:

אני קיבלתי את הילד שלי באוקטובר, הביאו לי את הילד עד אתמול חמישי, שישי, שבת ראשון, הילד אני מטפלת בו. בחודש האחרון בגלל שהבן שלי הגיש תביעה משפטית נגד אגף הרווחה, הוא אומר להם אני איש מודיעין... הביאו לי את הילד לחג, פתאום המנהלת מתחרטת, אני בבית עכשיו תחזירי אותו, אמרתי שאין לי איך, אמרתי אני לא יכולה להחזיר אותו עכשיו, היא ניתקה לי את הטלפון בפנים, אחרי שעתיים כל המשטרה על הדעת שלי, בעלי מעולף על הרצפה, אני מעולפת, באיזה מצב אני עומדת והם צועקים שישבו את הדלת והילד שלי צועק ואני אומרת הילד בוכה תירגעו ,לא היה אכפת להם מכלום, היה חוסר אכפתיות טוטאלי, הילד שלי כמעט התעלף אמרתי שנייה אני מביאה לכם אותו, תנו לי, הם עשו את הכל, ובעלי אמר להם הייתי בבית. אמרתי לבעלי פתח את הדלת תצא אליהם, תן להם את הילד, הוא לא רצה, הוא אמר לי לא, באלוהים אני מוכנה לעימות איתו, אמרתי יעקב אני מפחדת תן להם את הילד. בחיים שלי לא פגעתי בילדים שלי, חודש היא לא נתנה לי לשמוע את הילד בטלפון, כל זה בגלל שאני בתביעה איתם. מצטערת על כל מה שקרה, זה לא יקרה יותר, זה בגלל שלא נתנו לי לראות את הילד חודש וחצי. הילד עכשיו בפנימייה. שברו עלי שיש. אני אתאבד אם הילד לא יחזור, אין לי לב, אני רוצה את הבן שלי, מתה בלי הילד שלי. אתם לא יודעים כמה אני אוהבת את הילד שלי, אני לא יכולה לחיות רגע בלעדיו.

נציג המשטרה:

חוזר על הבקשה. מגיש דו"ח סודי מסומן במ/1.

ב"כ החשודה:

בית-המשפט יכול להתרשם שיש לה שריטה על המצח וזו תוצאה של תקיפה של שוטרים.

ב"כ החשודה בשאלות לנציג המשטרה:

ש. כמה פעולות חקירה את המבקש לבצע?

ת. שלוש.

ש. כולן מצריכות הישארותה במעצר?

ת. לטעמנו, כן, בעיקר בגלל מסוכנות כלפי עצמה.

ש. האם יש צו, או פרוטוקול, החלטה של בית-המשפט, שבו מצויין מה הסדרי הראייה?

ת. בתי החקירה קיימים צווים, מדובר בצווים גורפים שאסור לה להפגש עם הילד כלל, אלא במרכז קשר. מעדות של פקידות הסעד הילד ניתן לה באישור, אין לי את הפרוטוקול, היא היתה אמורה בהתאם לאותה החלטה להחזיר את הילד בשעה 14.00. את הצו הזה של ההחזר אין לי. כל האירוע היה מעכשיו לעכשיו משום שהם הגיעו לקלוט את הילד, והילד לא היה שם.

ש. ומי התלונן?

ת. עובדת סעד.

ש. לגבי כליאת שווא, מישהו הגיש תלונה?

ת. כן, הבן זוג שלה, כליאת שווא שלו.

ש. הוא לא נחקר במשטרה תחת אזהרה כחשוד?

ת. לא.

ש. כל מה שנאמר פה מופיע בגרסתה במשטרה, לגבי חלקו של הבעל?

ת. כן, הוא בא לתחנת המשטרה.

נציג המשטרה:

חוזר על הבקשה.

ב"כ החשודה מסכמת:

אני רואה שהבקשה מייחסת לה הפרת הוראה חוקית, כאשר למעשה בתיק, כפי שהבנו, אין שום צו, החלטה, או כל מסמך שבעצם מעיד על כך שקיים איסור פגישות, או הסדרי ראיה, או באילו שעות ועד מתי היתה אמורה להחזיר את הילד לפנימייה. כל העניין הזה זה רק מילים של הטוען המשטרתי ולא מעבר לכך. יש בתיק צווים אבל לא קשורים ספציפית למקרה שבו לטענת המשטרה לא החזירה החשודה את הילד. כאשר נמצאים במצב כזה אין שום הפרת הוראה חוקית. כאשר גם אם היתה שיחה כזו, או אחרת עם פקידת סעד שנתנה לה אישור והתקשרה להודיע לה שצריכה להחזיר את הילד, עדיין לא יכולים להגיד שמדובר בהפרת הוראה חוקית. שיחת טלפון לפקידת סעד זה לא הפרת הוראה חוקית ומכאן שלא הפרה הוראה חוקית. לגבי כל התנהלות בבית שהגיעה המשטרה, אמרתי כבר ובית-המשפט יכול להתרשם שהחשודה קיבלה מכה, יש לה שריטות על המצח. אני מבקשת שהמשטרה תעביר את התיק למח"ש, היא היתה ערומה שהגיעה המשטרה. אני לא סבורה שהתיק הזה הוא תיק להמשך מעצר, הגם שיש פעולות לביצוע, החקירה בעיצומה, אם יש מס' פעולות אפשר לבצען תוך מס' שעות ולהורות על שחרורה.

<#3#>

החלטה


אין ספק שמדובר באירוע סוער שהתרחש בבית החשודה, עת הגיעו לשם נציגי שירותי הרווחה והמשטרה, כדי לקחת את בנה לפנימייה בה הוא מצוי על-פי הוראת בית-המשפט.

המשטרה מייחסת לחשודה עבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית וכליאת שווא, כאשר חלק מהעבירות הן כלפי בן הזוג, חלק קשורות בבנה, והמשטרה סבורה, כי יש צורך בהמשך המעצר על-מנת להשלים פעולות חקירה.

החשודה מסרה גרסתה באריכות הן בהודעה שנגבתה במשטרה והן בבית-המשפט, ולטענתה המשטרה פעלה בכח ללא כל הצדקה, הטענות לאיומים ולכליאת שווא אינן נכונות, ושירותי הרווחה אינם נוהגים בה כשורה.

עיון בתיק מלמד, כי קיים צו שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי אך לאחרונה, ביום 11.3.13, ולפיו הסדרי הראייה יערכו במרכז קשר. אין בתיק צווים, או הוראות אחרות וברור כי על המשטרה להשלים החקירה בנושא הפרת ההוראה החוקית.

לגבי יתר העבירות הנטענות, ישנו חשד סביר לביצוען, ישנה גרסה של המעורבים שנמסרה, וישנן פעולות מסויימות שיש צורך להשלימן.

לפיכך, יוארך המעצר עד למחר 29.3.13 שעה 11.30.

יש לאפשר לחשודה לקבל טפול רפואי ככל הנחוץ לה, לרבות השגחה כנגד האיומים האובדניים שהשמיעה בבית-המשפט.

תשומת לב מפקד בית המעצר לעניין זה.

כמו כן, יש לבדוק כשירות למעצר באופן מיידי.

העתק ההחלטה יועבר גם למח"ש על-מנת לבחון ההתנהלות כלפי החשודה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז ניסן תשע"ג, 28/03/2013 במעמד הנוכחים.

גלית ציגלר, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
28/03/2013 החלטה מתאריך 28/03/13 שניתנה ע"י גלית ציגלר גלית ציגלר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 מדינת ישראל לא מזוהה לא מזוהה
חשוד 1 מאיה בן אברהם