#1#>

פרוטוקול

עו"ד אלגרנאוי:

העותר טרם הועלה, אך בהסכמתו ניתן לקיים את הדיון בהעדרו, עד שיעלה.

חוזר על האמור בדברי בדיון הקודם וחוזר על העתירה. הטראומה שעבר העותר היא מיוחדת בחומרתה. זה נתון שאפשר לבדוק אותו כשמדברים על מסוכנות עתידית. כשבן אדם שעבר את הטראומה של המעצר, של אנשים שנהרגו על ידו, את הפגיעה שנפגע ליד הגבול, את העובדה ששהה בבית חולים, את העובדה שהצריף שלהם נהרס לגמרי, כל זה מלמד על כך שהעותר לא ירצה יותר לחזור ארצה ועל כן אינו מסוכן יותר. אלה נסיבות העבירה.

תקופת המאסר, אף אחד לא ציפה, זה העונש שנקבע במדינת ישראל על כמות כזאת. אף פעם לא הגענו למחצית מהעונש הזה, בכמויות גדולות יותר.

בהחלטת הועדה נפל פגם שיורד לשורש העניין. חוק שחרור על תנאי חל על כל האסירים, תושבי הארץ ותושבי חוץ ואי אפשר לנמק החלטה לדחות שחרור של אסיר בגלל שהוא תושב חוץ. גם כבוד הרכב זה התייחס לסוגיה זו וקבעו כי החלטה לפסול שחרור על רקע העובדה שהוא תושב חוץ, היא בעייתית. גם העליון אמר את זה גם בעבירות הרבה יותר חמורות.

נימוק נוסף, חוק שחרור על תנאי חל על כל סוגי העבירות, על עבירות חמורות וקלות, ואי אפשר לפסול שחרור מנימוק שמדובר בעבירה חמורה. לבסס החלטה על חומרת העבירה, גם זה פגם שיורד לשורשו של עניין, ומחייב התערבות. אני חושב שכל אסיר ואנו מודעים לחוק ולהלכה שאומרת שאסיר אין לו זכות קנויה. לבסס על זה לבד, זה פגום. כל אסיר זכאי שעניינו הפרטני ידון וכל הנתונים שלו באופן פרטני ישקלו בפני הועדה ואם הם לא נשקלים ולא נלקחים בחשבון, אז הדיון הוא פגום, כך נקבע בהלכות רבות. בעניין הזה אני מפנה בדיוק בנקודה הספציפית הזאת לפסק הדין בבית משפט המחוזי ששם נקבע בעניינו של תושב חוץ בעבירות הרבה יותר חמורות מהמקרה שלנו, ושם נקבע שעניינו הפרטני, המסוכנות האישית שלו לא נבחנה למרות ששם היה דו"ח של שב"כ שהתייחס לעניין, מה שלא קיים בענייננו.

מפנה לעתירה 17102-05-11 של בית משפט המחוזי בחיפה, שם דובר על עותר שהוא אסיר בעבירות הרבה יותר חמורות, עבירות נשק, תושב חוץ..

ב"כ הצדדים:

מקובלת עלינו הצעת ביהמ"ש שעניינו של העותר יוחזר לועדה על מנת שתבחן מחדש את עניינו באופן פרטני בהתאם לטיעונים שכל צד יעלה.

ב"כ המשיבה:

אנו מבקשים להבהיר כי אין בהסכמתנו זו להסכים לבקשתו של העותר לשחרור מוקדם ואת טענותינו אנו נעלה בפני הועדה. כל מה שאנו מסכימים זה שלא יהיה צורך בנסיבות חדשות כדי שהדיון יעלה בפני הועדה.

לדעתנו לא נפל פגם בהחלטה.

ב"כ העותר:

את טענותינו בדבר התנהגותו הטובה של העותר המצדיקה שחרורו המוקדם, אנו נביא בפני הועדה, כמו גם את כל הנסיבות הנוספות שציינו בפני בית משפט זה, אנו גם נביא פסיקה המראה שניתן לשחרר תושבי חוץ, גם בעבירות חמורות יותר.

<#2#>

החלטה

בהסכמת הצדדים, אנו מורים לוועדת השחרורים לזמן את העותר לדיון נוסף בפניה בבקשתו של העותר לשחרור על תנאי. הוועדה מתבקשת לזמן את העותר לדיון קרוב ככל האפשר.

רשמנו בפנינו את ההסכמה כי הדיון הנוסף יקבע בלא צורך להראות נסיבות חדשות, הגם שאין בהסכמת המשיבה לקביעת הדיון הנוסף משום הסכמה לקבל את העתירה.

יובהר בזאת כי אין בהחלטה האמורה משום רמז בתוצאה הסופית בבקשתו של העותר לשחרור על תנאי.

כפוף לאמור לעיל, העתירה נמחקת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תשרי תשע"ד, 11/09/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טובה שרגא